למעוניינים- ניתן לחלק את המפגש ל-2 עוקבים:
האחד הוא זיהוי השדונים המחשבתיים שלנו במצבי חוסר הצלחה ובירור למי מהם אני רגיש, והשני הוא הכרות עם מחשבות אלטרנטיביות ואילו מהן יכולה לסייע לי
אנחנו ממשיכים בעדשת ‘לא הצליח לי’.
במפגש הקודם שתפנו בכישלונות, במקומות שלא הצלחתנו. דברנו על מה נתפס בעינינו ככישלון, איך זה מרגיש, מה אנחנו חושבים על עצמנו ברגעים האלו, איך יוצאים מזה. היום נתמקד במחשבות שיש שלנו סביב הכישלונות: המחשבות שמביאות אותנו לחשוב שמשהו הוא בהכרח כישלון, המחשבות שיש לנו על עצמנו, המחשבות שיש לנו על האירוע שלא חוסר ההצלחה כשחולף הזמן.
קלידוסקופ (שלב א: הכרות עם השדונים המחשבתיים )
קלידוסקופ הוא מכשיר אופטי לצפייה בצורות, בכל פעם שמסובבים- הצורות זזות ומתגלה תמונה אחרת לצפייה.
התרגיל הבא אנחנו נעשה מעין קלידוסקופ בכיתה. אני אספר על מקרה של חוסר הצלחה, ואתן לכמה משתתפים פה כרטיסיות. דרך זוויות הראייה שיש להם בכרטיסיה הם יפרשו את האירוע (כמו שינוי של צורות בקלידוסקופ- שינוי של צורות חשיבה ופרשנויות לאותה סיטואציה).
סיפור- כשלא הצליח לי
“כשהייתי בבית הספר היה לנו מועצת תלמידים. כל התלמידים הכי נחשבים היו שם, וידעתי כשאגיע לגיל המתאים, אני אנסה גם להיבחר. וכהגעתי לזה- באמת החלטתי ללכת על זה.
לא הייתי התלמיד הכי מקובל, הייתי בסדר, למרות שידעתי שזו בעיקר תחרות פופולאריות- הרגשתי שיש לי סיכוי. חוץ ממני הוא עוד 5 בתחרות. לאחת- לא היה ממש סיכוי, אבל ה-4 האחרים היו ממש חזקים. רק שלושה יכלו להיבחר- ככה שאני הייתי בתחתית שרשרת המזון.
גייסתי לזה את כל המשפחה שלי, גם שני חברים טובים. כולם עזרו לי להכין שלטים, עברתי בין כל הכיתות והסברתי. אחרי שבוע ארוך של קמפיין, מלא הסברים, שלטים וסוכריות- היו בחירות.
הגעתי למקום הרביעי (לפחות לא האחרון). לא נכנסתי למועצת התלמידים, אלא ה-3 שהיו הרבה יותר מקובלים ומובילים ממני. סיימתי את היום עם דמעות בעיניים ושורף בגרון. מרוב שהתביישתי פשוט הלכתי הבייתה, וכל השלטים נשארו בבית הספר. בראשון בבוקר באתי מוקדם להוריד אותם לפני שיראו אותי ואותם”.
אפשרות לעבודה בזוגות
שאלות לדיון בזוג:
“בסוף אני
האויב הכי גדול של עצמי.
הרי אני זה שמנשים את הפחדים הנסתרים
ויודע איך ללחוץ לי על כל הכפתורים
אני זה שכורך ואז מותח את החבל
ובטיימינג מושלם- שם לעצמי רגל
אני זה שכותב את כל התסריטים
שסוגר לי את הדלתות, ומאכיל את עצמי סרטים
אני זה שבגללו הלב שלי תקוע
שמלטף ומאכיל את הילד הפגוע
אני זה שעומד מול המראה בלי רחמים
ומשנן את הטעויות, הכשלונות, הפגמים
אני זה שמנסר לי עוד שלב בסולם
שמכיר את החולשות שלי, יותר טוב מכולם.
וברגעים הקשים
הכי קל להאשים
את כל האנשים
אבל בסוף זה רק אני שמחלק לי עונשים
וכמה זה מסובך לנסות להתקרב
ולהפוך את האויב הכי גדול שלנו-
לאוהב”
שלב ב’: מחשבות מחזקות
עוברים בקצרה על מה עשינו במפגש, לדוגמה: דברנו על…שחקנו ב…ראינו ש… שמענו קולות ש…
משקפים כיצד עבדה בקבוצה: השתתפות, צורת השיח, פתיחות, כנות וכו’
נבנה באהבה על ידי היפוקמפוס