אנחנו ממשיכים היום בעדשת ‘לא הצליח לי’, ומרכיבים משקפיים ורודות, צמריריות ורכות במיוחד שדרכן נלמד להסתכל על עצמנו ברגעים הפחות מוצלחים, בפספוסים, בכישלונות, בהפסדים- ועדיין לראות שאנחנו בסדר גמור. היום נדבר- על חמלה, אמפתיה ובעיקר על חמלה עצמית.
חימום
לחמלה עצמית כמה הגדרות, אבל אחת הפשוטות ביותר היא זו: היכולת לזהות את הכאב, הסבל או הקושי של עצמי, להכיר בהם, להבין שהם אנושיים וחלק מהחיים, ולנהוג בטוב לב כלפי עצמי לאחר הזיהוי הזה. לא לשפוט את התחושות האלו, לא לנסות להתעלם מהן ולא להיות ביקורתי כלפי עצמי בהקשר. בעצם- חמלה עצמית היא האופן בה אדם נוהג בטוב לב כלפי עצמו, כמו שהיה מתנהג כלפי חבר טוב. כשאנחנו נתקלים בקשיי החיים, או מתעמתים עם טעויות אישיות, כישלונות וליקויים, כשיש לנו חמלה עצמית- התגובה לכך תהיה בנעימות, בטוב לב כלפי עצמנו, בהכרה שהסבל הוא משותף לכולם, ולא בשיפוט עצמי וביקורת. בחמלה, וחמלה עצמית בפרט, יש מרכיב גדול מאוד של לראות את התמונה הגדולה של מי אנחנו/מי האחר, מעבר לחוויית חוסר ההצלחה או הטעות המקומית.
במפגש היום נתרגל חמלה עצמית.
תרגול בחמלה עצמית
עוברים בקצרה על מה עשינו במפגש, לדוגמה: דברנו על…שחקנו ב…ראינו ש… שמענו קולות ש…
משקפים כיצד עבדה בקבוצה: השתתפות, צורת השיח, פתיחות, כנות וכו’
נבנה באהבה על ידי היפוקמפוס
