התמדה – שדונים

מטרת המפגש

טלפונים בתיקים, מתיישבים בסטינג מתאים, חיוך והזמנה להיכנס למפגש
אפשר טקס כניסה/ טקס מעבר שמסייע לתלמידים לעבור מהפעילות הקודמת למפגש התצא"מ ולהתכנס אליו.

אנחנו ברצף מפגשים בנושא התמדה.

במפגש הקודם בחרנו מטרה אישית לנוע אליה, ולבצע בהתמדה פעולה אחת או יותר.

אומנם עבר שבוע, ויש עוד דרך – אבל נקדיש את המפגש להתבוננות על השבוע האחרון, על הצלחות וקושי.

אפשר גם לפתוח עם השיר הבא:

להזיע/ נועם חורב

זה לא מספיק לחלום, צריך גם להזיע

מי שלא צועד בחום, אף פעם לא יגיע

הזהב בסוף נופל על מי שעוד נלחם

שלא פוחד ללכלך את הידיים בפחם

פגשתי אנשים שחיכו למזל, שוויתרו על האושר וקראו לזה גורל

שננעלו בביתם, הגיפו את התריסים, ישבו רגל על רגל וקיוו לניסים

ופגשתי אנשים שגם בחורף הנורא, רדפו אחרי השמש, לא השאירו לה ברירה

שפתחו את הכספת בלי שנתנו להם את הקוד, שלא היו להם רגליים, והצליחו לרקוד

ואבא שלי אמר:

"לחלומות צפוף בכיס, מי שרוצה לזכות בלוטו, שיקנה קודם כרטיס

הדרך היא קשה אבל לומדים להיזהר, כל קיצור הרי בסוף רק יאריך אותה יותר.

ועוד תמצא סדקים של אור בחושך הפגיע,
אבל זה לא מספיק לחלום, צריך גם להזיע.

גרף אנושי

נזמין את התלמידים להיעמד על פי מידת ההסכמה שלהם עם ההיגדים, כאשר צד אחד של הכיתה הוא "נכון מאד" והשני – "ממש לא"
מטרת ההיגדים היא להציג את ההתמודדות שהייתה להם עם ההתמדה לעבר המטרה בשבוע החולף
היגדים לדוגמה:
התחלתי/המשכתי השבוע בחתירה לעבר המטרה שלי
בצעתי בהתמדה את מה שאמרתי שאעשה
הדבר שבחרתי להתמיד בו קשה מאד
היה לי קשה מאד להתמיד
נעזרתי באחרים כדי להצליח להתמיד

נזמין את התלמידים לשתף בהתמדה שלהם בשבוע החולף. אלו הצלחות היו? האם עלו קשיים?
נשמח בהצלחות, נתחזק בהן להמשך הדרך. ומה עם הקשיים? הפעילות הבאה מזמנת התבוננות על הקושי הכי גדול שלנו: לנצח את עצמנו ואת המחשבות שלנו

שדונים

נזמין להתנסות בנושא השדונים:
נסביר שלכל אחד מאיתנו יש בראש מחשבות, קולות פנימיים. לפעמים, הקולות הפנימיים האלו, כל מה שהם עושים הוא למנוע מאיתנו לרצות להתפתח ולשמור על הקיים. לקולות האלו אנחנו קוראים שדונים (עפ"י ריצארד קרסון, מחבר הספר 'לאלף את השדון').
השדונים חיים בתוכנו מגיל צעיר, וכל הזמן משמיעים לנו בראש את מה שאנחנו רוצים לשמוע כדי לא להתמודד עם בעיות, כדי לעצור את עצמינו מלקיחת סיכונים וכדי לעודד דחיית מטלות שאנחנו לא אוהבים במיוחד.
איך שדונים נשמעים? אצל כל אחת ואחד אחרת. זה יכול להיות: "עזבי, זה קשה מידי, לקחת על עצמך משהו גדול מידי…"/"יש לך מספיק זמן, למה עכשיו?"/"את אף פעם לא תיהי טובה כמוהם…"/"אתה אף פעם לא מצליח בשום דבר"/"אם אכשל כולם יצחקו עלי…"
יש כל מיני שדונים/ קולו פנימיים שמונעים מאיתנו להתקדם:

שדון מבקר – עוסק בביקורת עצמית מתמדת, מתמקד בחולשות ובטעויות ומרבה להטיל ספק בכישורים שלנו.
השדון המפחד – מעורר חשדות ופחדים, מניע אותנו להימנע מלקחת סיכונים ומעלה לנו למחשבות תרחישים שבהם נכשל
השדון הדחיין – משכנע כמובן לדחות משימות, ויוצר תירוצים לעשות אחר כך
השדון המשווה – זה שמשווה אותנו כל הזמן לאחרים, מדגיש את הפערים ומוריד את הערך העצמי שלנו

*מתוארים שדונים נוספים בספר

שדונים, כמו שהבנתם – צריך לאלף, כדי שנוכל להתפתח, לצמוח, להשיג מטרות.
איך מאלפים שדונים? קודם כל מבינים שהמחשבות האלו הם לא אנחנו, זה פשוט קול פנימי, וכמו קול – אפשר לשים לב אליו, להבין שהוא דעה אחת, ואפשר לתת מקום לעוד דעות, כמו: "אם תנסה, אולי תאהב את זה…", "אם תנסי, תצליחי…"
נזמין את המשתתפים לכתוב בדף השדונים

מה מחזק אתכם בדרך אל המטרה? האם יש קולות כאלו? דברים חיצוניים?
מה אתם אומרים לעצמכם בנקודות שקשה?
מה הייתם אומרים לחבר בנקודה כזו? (חיבור לאמפתיה לעצמנו)
איך זה מרגיש לשמוע על קושי או הצלחה של אחרים?
בהתבוננות על המטרה והמשימה להתמדה – האם היא הגיונית? האם תוכלו להמשיך לעמוד בה או שהיא צריכה התאמה?
מה אתם צריכים כדי להתמיד בדבר הזה בשבועות הקרובים?
איך הייתם רוצים לחגוג את השגת המטרה וההתמדה בדרך אליה כשתגיעו ליעד?

אנחנו מסיימים את רצף מפגשי ההתמדה, אבל לא מפסיקים לנוע בדרך.

בשבועות הקרובים נמשיך להתעדכן בהתמדה שלכם בדרך למטרה.