למידה בשירות עצמי
פרופ’ סוגטה מיטרה ערך ניסוי במולדתו הודו, שתוצאותיו המפתיעות משנות את עולם החינוך העולמי. האם דמות המורה והכיתה שאליהם התרגלנו כל כך עדיין רלוונטיים בעידן האינטרנט ושטף המידע?
הניסוי שערך בהודו ולאחר מכן במדינות אחרות בעולם – הרעיד את עולם החינוך והאקדמיה: האם ילדים בכלל צריכים מורים בעידן שבו כל המידע נמצא באינטרנט? הניסוי נקרא “החור שבקיר” והוא בוצע על־ידי סוגטה מיטרה, פרופסור לטכנולוגיה חינוכית מכלכותה שבהודו, שחי ועובד כיום בבריטניה.
בשנת 1999 החליט מיטרה להציב מחשבים אישיים בתוך קיר בשכונת עוני בניו דלהי. מטרתו הייתה לאפשר לילדים בכל פעם לשחק או ליצור עם המחשבים בעצמם, מבלי שקיבלו כל הדרכה לכך. בכל פעם מחדש נדהם מיטרה מכך שהילדים הצליחו ללמוד או לרכוש ידע בצורה יוצאת דופן, מבלי שאף אחד הדריך אותם.
“הילדים לא ידעו אנגלית, למעשה לא ראו מימיהם מחשב או אינטרנט”, מספר מיטרה בהרצאת טד שבה הוא מתאר את הניסוי, “חיברתי את המחשבים לאינטרנט מהיר, ועזבתי את המקום. עשינו זאת ברחבי הודו ואז בשאר העולם. ראינו שילדים ילמדו לעשות את מה שהם רוצים ללמוד לעשות”. הוא מראה תמונה של ילד הודי בן שמונה מלמד ילדה בת שש כיצד לגלוש ברשת.
“הפכתי להיות יותר אמביציוזי, ורציתי לראות מה עוד אפשר לעשות עם המחשב”, ממשיך מיטרה, “הבאתי לקבוצת ילדים מחשב עם חיווי קולי, וכשהם דיברו, המחשב כתב מילים בג’יבריש. אמרתי להם: אהיה כאן בעוד חודשיים, תדאגו שהמחשב יבין אתכם. חודשיים לאחר מכן חזרתי למקום וגיליתי שהמבטא של הילדים השתנה, הם דיברו בצורה דומה מאוד למבטא הבריטי שהקלטתי במחשב. הם עשו את זה – והכל בעצמם”.
בכמה כלי תקשורת ברחבי העולם נכתב שהסופר ההודי ויקאס סווארופ כתב את ספרו רב המכר העולמי “נער החידות ממומביי” שאף הפך לסרט מצליח, בהשראת הניסוי של מיטרה. עם השנים פתח מיטרה חברה בשם “החור שבקיר – חינוך בע”מ” כדי להפיץ את רעיונות הלימוד העצמאי.
פרופ’ סוגטה מיטרה הוא פרופסור לטכנולוגיה חינוכית בבית הספר לחינוך, תקשורת ושפות של אוניברסיטת ניוקאסל שבאנגליה, ושימש בעבר בתפקיד המדען הראשי של החברה ההודית לפיתוח טכנולוגיות מידע. בשנת 2013 זכה בפרס של TED על הצלחת הסרטון שבו הוא מרצה על “החור שבקיר” ושתיארנו לעיל.
כבר ב־1978 קיבל תואר דוקטור בפיזיקה של מצב מוצק בתחום מוליכים למחצה אורגניים, לאחר מכן המשיך במחקר על מערכות לאגירת אנרגיה, בין השאר במכון הטכנולוגי של וינה. בשנים אלה רשם מעל עשרים וחמישה פטנטים בתחומי המדעים הקוגניטיביים וטכנולוגיה חינוכית. בשנות התשעים פנה מיטרה לתחום חדש, והחל לחקור את תהליכי הלמידה והזיכרון במוח האנושי. הוא היה בין הראשונים שהוכיחו כי סימולציה ממוחשבת של רשת עצבית יכולה לסייע בהבנת המנגנון של מחלת אלצהיימר. הוא היה גם בין ההוגים הראשונים של טכניקת הקישור האסוציאטיבי (Hyperlink) בקובצי מחשב, שנים לפני שזו הפכה לאבן הפינה של הגלישה באינטרנט. בצד פרסומו העולמי הוא המשיך לפעול בתחום החינוך בארצו, הודו, והיה לגורם רב השפעה ויוצר בתחום שיטות ההוראה. שיטותיו חינכו מיליוני ילדים הודים, רובם בין הילדים העניים ביותר בעולם. בשנת 2013 דורג ברשימת עשרת ההוגים והממציאים המשפיעים של רשת CNN.
הכתבה של צביקה קליין פורסמה במקור ראשון ב-30.3.21
