אנשים שרואים רחוק >

יומן מסע- בעקבות חינוך פורץ דרך – ד״ר דבורי אברמוביץ, מל״תית קהילת אמית ירושלים והשפלה ומובילת קהילות המורים ברשת אמית

יומן מסע-ד

יומן מסע

1.4.2022

מתרגשת לשתף שיצאתי אתמול עם משלחת מנהלים של רשת אמית למסע למידה של שבוע בארה”ב. התחלנו את המסע היום בביקור בתיכון עם תכנית יזמות ומייקרים מעוררת השראה בתיכון The Leffell School .
פגשנו מורים מלאי התלהבות שאוהבים ללמוד בהובלת ראש התכנית Danny Aviv ששיתף אותנו שאת המורים לתכנית שלו מראיינים התלמידים- הם יודעים הכי מדויק איזה מנטורים ומאילו תחומים הם צריכים לתהליך הפיתוח שלהם.
שני מוטואים עליהם חזרו הרבה בביקור בעבודה עם התלמידים –
Be fearless
You’ve got this!
האמון בתלמידים ותחושת ה- grit והעצמה שהם מפתחים בקרב הלומדים מדהימה.

בתמונה מדף ספלים שיש באחת ממעבדות המייקרים מכל האוניברסיטאות אליהם התקבלו התלמידים שלמדו במגמה.

יום שני למסע המנהלים הלימודי האינטנסיבי של רשת אמית. טסנו לקליבלנד.
בחלק הראשון של היום נפגשנו עם מנהל בי”ס Hawken , סקוט רוני שיזם תעודת בגרות חלופית שכיום מוכרת במאות קולג’ים ואוניברסיטאות בארה”ב. ייחודיותה –
1- התעודה אינה מציינת כלל תחומי דעת אלא 6 מיומנויות.
2- התעודה לא כוללת ציונים כלל. התעודה היא פורטל דיגיטלי – עובדה שמאפשרת להציג תלקיט של תהליכים ותוצרים שהם העדויות לרמת המיומנות אליה הגיע התלמיד.
3- את עבודות התלמידים לא בודק המורה שמלווה את התלמיד בתהליך הלמידה אלא פאנל מורים שבודק בצורה שווה לכל התלמידים ונותן משוב.
4- תלמיד מגיש עבודה לפאנל רק לאחר שהוא בדק בעצמו (באמצעות מחוון) את העבודה ומרגיש שעשה את המקסימום.

הספקנו פגישה קצרה גם עם מנהל הלמידה בתיכון שמלווה את המורים בבי”ס בשינויים פדגוגיים בדגש על למידה התנסותית ומשוב מקדם למידה.

בפוסט הבא על ביה”ס השני שביקרנו בו.

יום שני למסע
יום שני למסע

פוסט השלמה לביה”ס השני בו ביקרנו אתמול. (בפוסט הבא על היום, בלנ”ד).
אז אחרי תיכון Hawken המשכנו לקמפוס השני שלו -Mastery School שקם בחזונו של בי”ס הוקין כשהמטרה שלו – מימוש חלום תעודת מיומנויות בלמידה מבוססת פרויקטים, בהקמה מאפס- לא שינוי של בי”ס שכבר קיים. סיפור מרתק!
מדובר בהסבה של 6 בתי מגורים גדולים לכיתות לימוד. הסביבה יוצרת תחושה ביתית ונראה שיש קשר מאוד משמעותי בין הצוות לתלמידים.
פגשנו את מנהלת הקמפוס להכשרת מורים בשיטת ה Mastery ויוזמת השיטה ביחד עם סקוט לוני- Doris Korda. הקמת מכון להכשרת מורים בצמוד ולמעשה בתוך ביה”ס החדש יוצר תהליך נושם בין צרכי התלמידים, שיטת הלמידה החדשנית ותהליך ההכשרה- כל כך מדויק ומכוון לשטח. דוריס דיברה על כך שלמרות שיש גוף ידע עצום ומתפתח על תהליכי הלמידה – ההוראה ברוב ביה”ס מתעלמת מרוב המחקרים הללו ולא משתנה או לא משתנה מספיק. ולכן היא כל הזמן מדגישה למורים ולצוות שלה –
It’s not about what is taught but about what is learned.

לשיטת ה PBL שהם מיישמים סדירויות שחידשו לי הרבה- הפרויקט עליו הם עובדים במשך המחצית (15 שבועות) נקרא קורס מאקרו וכולל למידה אינטר-דיסציפלינרית, נושאים שהם צריכים להעמיק בהם כדי להתקדם המיומנות מסוימת נקראים קורסי מיקרו והתלמיד בוחר אותם יחד עם המנטור שלו. פעמיים בשבוע יש לתלמיד פגישת מנטור- פעם בקבוצה ופעם באחד על אחד- המפגשים האלו נקראים wayfinding.
ביקרנו בשיעור מיקרו שעסק בכתיבת קורות חיים.
הביקור עורר הרבה שאלות בקבוצה בנושא למידת חקר מבוססת פתרון בעיות. ארחיב על זה בפוסט הבא – כי בביקור הבא קיבלנו זווית חדשה על למידה כזו.
חזרנו לניו יורק ומחר יום נוסף מלא למידה!

הייתי באשליה איך בסוף כל יום אני בנחת מסכמת את הלמידה של אותו היום.. אבל כיון שכל יום למידה הסתיים במקרה הטוב אחרי חצות לא הספקתי.. אז משלימה בהמשכים..

יום רביעי למסע הלמידה. התחלנו את הבוקר בתיכון היהודי – ציוני דתי- מזרחי פוקס. התחושה היתה כמעט כמו להיכנס לבי”ס בארץ- כולל קישוטי הקירות ופינת האבדות לסווטשרים של תלמידים.
פגשנו בי”ס שהוא קהילה- מבוסס קהילה מקומית (בתוספת שליחים ובנות שירות מהארץ) שמקדם שיח ושותפות עם הקהילה. הצוות מאוד משפחתי וסיפור השייכות לקהילה היהודית עומד במרכז השיח – מבט עומק על הקשר של כל אחד לעם ישראל באופן כללי ולקהילה שלו באופן ספציפי.
בנוגע לפדגוגיה- הפגישה עם המנהל פתחה לי את הראש לנושא שמעסיק אותי מאוד לאחרונה. היה להם עד לקורונה תפקיד שנקרא director of teaching and learning מאז הקורונה תקן התפקיד בוטל- לשאלתי איך ממשיכים לפתח את התהליכים הפדגוגיים בבי”ס הסביר המנהל שהוא עובד עם heads of department ראשי אשכולות (שפות, מדעים, הומניסטיקה, קודש). מאוד אהבתי את הרעיון כיון שכל עוד בבי”ס נמשיך לעבוד עם רכזי מקצוע בנפרד יהיה מאוד קשה ליצור את הלמידה ההוליסטית, או למידת חקר רב תחומית – עבודה מול ראשי תחומים יוצרת סדירות לכתחילה לעבודה משותפת. רושמת לעצמי ש”ב לבדוק איפה קיימת סדירות כזו בבי”ס בארץ.

בתמונות, חלק מהמנהלים במסלול שלנו בודקים את הפדגוגיה מהזווית האמיתית…

 

חצי היום השני ליום הרביעי למסע הלמידה.
בחצי השני ליום הלמידה הגענו לביה”ס שבגללו נרשמתי למסלול של קליבלנד- mc2 STEM . זהו בי”ס ללא מבנה. כל שכבה לומדת בקמפוס אחר בעיר- שכבת ט לומדת במרכז המדעי בעיר (שם כיתות הלימוד שלהם, לשם הם מגיעים יום יום), שכבת י לומדת בקולג’ מקומי ושכבת יא באוניברסיטה מקומית.
המנהל פול, דמות מעוררת השראה, יוצא צבא, שהחליט יחד עם אשתו לעבור לעשייה חינוכית, מנהל את השותפות המלטה עם שלושת מנהלי הקמפוסים הללו – תוך שהוא צריך לוותר על הרבה היבטים ניהוליים. למרות ששותפות זו יכלה להקשות על עבודת הניהול השוטפת – פול רואה את הרווחים האסטרטגיים והחינוכיים מהשותפות.
התלמידים בביה”ס מגיעים מאוכלוסיה סוציו-אקונומית נמוכה , וע”פ מנהלת המרכז המדעי ההורים שולחים אליהם כי מדובר בבי”ס שהטריטוריה שלו נייטרלית – לא משויכת לאף כנופיה בעיר- ולכן יש שם פחות אלימות.

דוגמה לאחד משיתופי הפעולה שמתאפשרים בזכות מיקומם של התלמידים במרכז המדעי – הוא הקמת נבחרת רובוטיקה שהמנטורים שלה הם מהנדסים שעובדים במרכז (פנסיונרים של נאסא).

פורסם בתאריך: 03.04.2022