קהילה חינוכית לומדת: הסטארט־אפ של אמית

כבר שבע שנים רשת אמית מובילה תהליך של שינוי מערכתי כולל – מעבר לבית הספר של המאה ה־21: בית ספר שהוא קהילה חינוכית לומדת. השינוי מתמקד ביצירת תהליכי צמיחה, התפתחות ולמידה של התלמידים, ובשינוי תרבותי ומקצועי של המורים ההופכים ממעבירי ידע למנחים המפתחים כישורי לימוד עצמי, מיומנויות, זהות אישית וערכים.

דני רהט, סמנכ”ל הרשת, מספר כי תפיסת החינוך החדשה של הרשת עוסקת בתהליך למידה, שלצד רכישת ידע ומיומנויות יש בו גם חוויה של צמיחה והתפתחות הזהות האישית של התלמיד. “המטרה היא לאפשר לתלמיד בחירה באופן משמעותי. לעורר בו סקרנות תוך חידוד מיומנויות. אנחנו רוצים שאת הזהות הערכית שלו הוא יקבל תוך כדי עשייה, וזאת באמצעות חיבור בין תהליכי הלמידה בכיתה ללמידה מחוץ לכיתה, ליזמות, לעשייה חברתית ותרומה לחברה. ביולוגיה, למשל, הוא ילמד תוך כדי השתתפות בפרויקט מדעי בבית חולים. כל תלמיד יזכה לליווי של מורה חונך – ‘מנטור’ שיסייע לו לקבל אחריות לתהליך הלמידה, לבנות לעצמו תוכנית צמיחה אישית ולבחור את מסלול הלמידה המתאים לו. אנחנו חיים במאה ה־21, ובאמצעות מגוון היכולות והכלים אפשר להפוך את שנות הלימוד בבית הספר לחוויה מצמיחה”.

תהליך השינוי ברשת החל במסע למידה של מנהלים ואנשי מטה והמנכ”ל ד”ר אמנון אלדר, בליווי אנשי מקצוע מהארץ ומהעולם, ובו גובש ונבנה “מצפן” רשתי, שבבסיסו ערכי הרשת: תורת חיים, כלל ישראל ומיצוי מצוינות. על פי המצפן מתנהל תהליך ההתחדשות החינוכית והפדגוגית, הכולל גם שינוי ביחידות הלימוד. “מטרת השינוי המערכתי”, מפרט רהט, “היא להתאים את התהליך החינוכי, הפדגוגי והארגוני לעתיד, לפתח זהות אישית ערכית אצל הלומדים, להכין אותם לשליטה במיומנויות הנדרשות מבוגר במאה ה־21, להתאים את צורת הלמידה, הסביבה והצמיחה של התלמיד בתוך בית הספר ומחוצה לו, ולקדם תחושת משמעות ושייכות אצל כלל באי הקהילה”.

כדי ליישם את החזון נבנתה ברשת מפת דרכים, ובה סדר הפעולות לכל קהילה בדרך למימוש הסיפור הייחודי שלה לאור חזון הרשת. המימוש יתבטא באמצעות שיפור מתמיד במדדים שנקבעו.

רעות (תותי) נאור, מנהלת מרכז “גוגיה” והפיתוח הפדגוגי באמית, מסבירה כי אחד המנופים המרכזיים לשינוי הוא פיתוח מורים מומחים בכל קהילה בית ספרית: “בשיתוף המורים והמנהלים בקהילות, החלטנו על שמונה תחומי מומחיוּת פדגוגיים וארגוניים שיש לקדם לקראת השינוי. הכשרנו שמונה מורים מובילים בכל קהילה בית ספרית, ויחד הם משמשים צוות אסטרטגי שבראשו עומדים המנהלים. כל אחד ואחד מהמורים והמורות המומחים מוביל צוות פיתוח של מורים נוספים בתחום המומחיות, ולעיתים גם תלמידים שותפים בקבוצות אלה. כל זאת לצד צוותי פיתוח מקצועיים־לימודיים שאותם מובילים רכזי פיתוח מקצועיים בתחומי הדעת השונים”.

נאור מוסיפה כי “רק כאשר יש שיתופיות אותנטית בין המובילים בכל ההיבטים החינוכיים, הערכיים, הרגשיים והלימודיים, אפשר ליישם את השינוי הכולל ולהפוך לקהילה חינוכית לומדת, המאפשרת חוויה של צמיחה, התפתחות ולמידה – לתלמידים ולצוות”.

מנכל אמית ד”ר אמנון אלדר מסביר כי “ההייטק והמיומנויות חשובות אך חלק מרכזי בתהליך הוא ההתיחסות הערכית לגיבוש זהות יהודית עמוקה בכל קהילה על פי תפיסותיה”. “המטרה”, מסכם אלדר,”היא להפוך את בית הספר למקום ערכי של יצירה, יזמות ועניין לתלמידים ולמורים. תלמידים בכיתה ח’ יכולים היום לתת מענה לסוגיות ולבעיות בעולם המבוגרים. דוגמה קטנה לכך היא ‘פרויקט הכרישים’ של אמית, שבו ילדים בחטיבות הביניים הצליחו להעלות רעיונות מעשיים לסוגיות שכולנו נתקלים בהן ביום־יום, וזכו להערכה של אנשי מקצוע. אני מאמין שבסיום התהליך השלם של השינוי נוכל לבנות בכל הקהילות ברשת קומה חדשנית, מסקרנת ומזמינה של קהילה חינוכית לומדת, קהילה פעילה של תלמידים, מורים והורים”.

להמשך הכתבה של רוני ישי שפורסמה ב-31.1.21 במקור ראשון הקלק כאן