רשום/י את מס’ תעודת הזהות שלך
שלום וברכה,
רשת אמית פועלת רבות להטמיע את נושא הנגישות בארגון. כחלק מההטמעה ועפ"י דרישות החוק, על כל עובד לעבור רענון שנתי בנושא.
המסמך אותו תקראו כעת מכיל מידע כללי על נושא הנגישות ובנוסף מידע הרלוונטי לנו כרשת חינוך.
מטרתנו הינה לתת לעובדים את הכלים והמיומנויות הנדרשים לשם מתן שירות נגיש לאנשים עם מוגבלות, וביצוע תהליך של שינוי עמדות כלפי אנשים עם מוגבלות.
*בסוף המסמך נדרשת חתימתכם.
בברכה, איילת
יולי 2025
רשת אמי”ת
מסמך יידוע עובדי הרשת בדרישות חוק הנגישות
סעיפים 87-90 בתקנות נגישות השירות 2013
מסמך זה משמש:
-
מסמך יידוע ורענון אחת לשנה לכל העובדים (גם אלו שנותנים שירות לציבור וגם אלו שלא )
-
מסמך יידוע ראשוני לעובדים נותני שירות אשר בעתיד יעברו גם הדרכה פרונטלית שכוללת התנסות חוויתית , מיד עם כניסתו לעבוד ברשת
הנהלת הרשת פועלת רבות להנגיש את שירותיה לציבור האנשים עם מוגבלות במטרה להעניק חווית שירות העונה לצרכיו הייחודיים.
כמו כן הנהלת הרשת לוקחת על עצמה, על פי דרישות תקנות נגישות השירות, להעביר לעובדי הרשת את המידע, הכלים והמיומנויות הנדרשים לשם מתן שירות נגיש לאנשים עם מוגבלות ולבצע תהליך של שינוי עמדות כלפי אנשים עם מוגבלות.
הנהלת הרשת מקבלת ומכבדת את דרישות החוק בדבר איסור ההפליה של הורים, מורים ותלמידים עם מוגבלות בשל מוגבלותם, חובת מתן שירות שוויוני ומכיל ועיקרי החוק והתקנות. בנוסף, מיידעת את עובדיה בדבר חובות הנגישות הספציפיות החלות על נותן השירות.
מטרות החוק, כפי שהן מוגדרות בסעיף 2 לחוק:
-
להגן על כבודם של אנשים עם מוגבלות וחירותם.
-
לאפשר השתתפות שוויונית ופעילה של אנשים עם מוגבלות בכל תחומי החיים על מנת שיוכלו למצות את יכולותיהם באופן מלא.
-
לתת מענה הולם לצרכיהם המיוחדים של אנשים עם מוגבלות, באופן שיאפשר להם לחיות בעצמאות מירבית, בפרטיות ובכבוד.
-
לעגן את זכותם של אנשים עם מוגבלות לקבל החלטות הנוגעות לחייהם, על פי רצונם והעדפותיהם.
“חייב בביצוע התאמות נגישות לשירות יבצע כל התאמה סבירה, של נוהל, הליך או נוהג בשירות, לרבות שינוי או הוספה שמטרתם –
(1) לאפשר מתן שירות לאנשים עם מוגבלות;
(2) לקבוע תנאים אשר יבטיחו את מתן השירות לאנשים עם מוגבלות באופן שוויוני וברמת נוחות, איכות ובטיחות כפי שניתנת לכלל הציבור;
(3) לאפשר לאנשים עם מוגבלות נגישות לשירות האמור, לרבות על ידי קביעת הליכים פשוטים ובהירים לקבלת השירות.”
עקרון מנחה: שמירה על כבוד האדם וחירותו
(1) תוך שמירה על כבודו ופרטיותו, ומתוך יחס אדיב ומכובד, המאפשר קבלת השירות בעצמאות, בבטיחות ובאופן שוויוני;
(2) כחלק בלתי נפרד מן השירותים הניתנים והמיועדים לכלל הציבור, ולא בנפרד מהם.
ב- על אף האמור בסעיף א, אין לחייב אדם עם מוגבלות להיעזר בהתאמות נגישות לשירות, לרבות באמצעי עזר או בשירותי עזר, אם אין ברצונו לעשות כן.
הגדרות נוספות בחוק:
אדם עם מוגבלות
“אדם עם לקות פיסית, נפשית או שכלית לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית, אשר בשלה מוגבל תפקודו באופן מהותי בתחום אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים”
(חוק שויון זכויות לאנשים עם מוגבלות תשנ”ח 1998 פרק ב’ סעיף 5)
נגישות – אפשרות הגעה למקום, תנועה והתמצאות בו, שימוש והנאה משירות, קבלת מידע הניתן או המופק במסגרת מקום או שירות או בקשר אליהם, שימוש במתקניהם והשתתפות בתכניות ובפעילויות המתקיימות בהם, והכול באופן שוויוני, מכובד, עצמאי ובטיחותי”
תלמיד עם מוגבלות – תלמיד שמוגבלותו פיזית, נפשית, שכלית, חושית או קוגניטיבית (כולל לקויות למידה), בין אם מולדת ובין אם נרכשת, וללא קשר לשאלה אם הוכרה לפי דין אחר, ושהמוגבלות מגבילה את תפקודו באופן מהותי אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים.
הערות חשובות:
– ההגדרה מתייחסת גם ל*מוגבלות שקופה* (כמו אוטיזם, לקויות למידה, הפרעות קשב, מצבים נפשיים).
– ההתאמות ניתנות לפי צרכים תפקודיים – ולא רק לפי אבחנה רפואית או מסמך
הנגשה פרטנית לתלמיד ולהורה-
כל תלמיד ו/או הורה עם מוגבלות זכאים להנגשות פרטניות בבית הספר, הרשות מקבלת תקצוב ממשרד החינוך לילד אחת לשלוש שנים .
מחלקת החינוך ברשות מחוייבת לפרסום במעמד ההרשמה כי במידה ויש צורך להתאמות נגישות פרטניות יש לפנות למחלקה (לציין גם כתובת מייל וגם טלפון ולציין תאריך) , על פי התקנות משפחה זו זכאית להרשמה מוקדמת , דבר המאפשר התארגנות מראש להתאמות נגישות לפי צרכי הילד.
לאחר שהמשפחה פונה בבקשה להתאמות פרטניות , הרשות מגיעה לסיור במקום יחד עם מומחי תחום ומוציאים מסמך התאמות נדרשות, על הרשות לבצע לפני תחילת שנת הלימודים
התאמות לעובדי הוראה עם מוגבלות, משרד החינוך הוא שותף מרכזי בתהליך:
על המעסיק חלה חובה להתאים את מקום העבודה ותנאי העבודה לאדם עם מוגבלות, לפי צרכיו המיוחדים, כדי לאפשר לו למלא את תפקידו כעובד ללא מוגבלות.
-
החובה להתאים את מקום העבודה לאנשים עם מוגבלות היא חלק מאיסור על אפליית אנשים עם מוגבלות בעבודהומהחובה לפעול לייצוג הולם של אנשים עם מוגבלויות במקום העבודה.
-
העובד חייב לבקש את ההתאמות הדרושות לו ולנמק את בקשתו, ועל המעסיק חלק החובה לספק את ההתאמות הנדרשות בהתאם לבקשה, אלא אם ביצוע ההתאמות מטיל על המעסיק נטל בלתי סביר בנסיבות העניין.
-
על המעסיק לנקוט הן את ההתאמות הנחוצות בשל המוגבלות של העובד והן את ההתאמות הנובעות מדרישות התפקיד.
להלן פירוט השלבים
-
פנייה למעסיק (רשות/מועצה/מוסד חינוכי):
העובד מגיש בקשה להתאמות בהתאם למגבלה שלו. מדובר בהתאמות פיזיות, ארגוניות או טכנולוגיות.
-
הפנייה למשרד החינוך – אגף בכיר לכוח אדם בהוראה:
במקרים בהם ההתאמה דורשת מימון, ייעוץ או אישור על פי נוהלי המשרד – הרשות פונה לגורמים הרלוונטיים במשרד החינוך (למשל אגף התמיכה בעובדי הוראה עם מוגבלות).
-
שיתוף הקרן למימון התאמות במקום העבודה (ביטוח לאומי – משרד הכלכלה):
המעביד רשאי להגיש בקשה לסיוע במימון התאמה דרך הקרן. משרד החינוך לעיתים מעורב באישור או בתיאום התקציבי.
-
אחריות משרד החינוך:
– לייעץ ולתאם פתרונות זמינים.
– לפקח על כך שעובדי ההוראה מקבלים תנאים המאפשרים ביצוע מיטבי של תפקידם.
– לקדם תודעה ארגונית מכילה במוסדות החינוך.
הערה חשובה:
כל בקשה להתאמה לעובד נבחנת באופן פרטני, תוך שמירה על פרטיות העובד והתאמה לסוג המגבלה וסביבת העבודה.
סוגי המוגבלויות:
סוגי המוגבלויות רבים ומגוונים ,באים לידי ביטוי בעוצמה שונה אצל כל אדם ומשתנים במהלך החיים.
רוב המוגבלויות אינן נראות, אנשים רבים עם מוגבלויות בלתי נראות אינם נוטים לחשוף את מוגבלותם בשל סטיגמות. דבר זה עלול להקשות על זיהוי צרכי התלמיד . לכל מוגבלות תפקודית יש טווח הנע ממוגבלות קלה ועד למוגבלות חמורה. יתכן כי לתלמיד תהיה יותר ממוגבלות אחת.
שיעור האנשים עם מוגבלות
-
בישראל חיים כ 2 מיליון אנשים עם מוגבלות.
-
רוב גדול מהאנשים עם מוגבלות לא נולדו עם מוגבלות, אלא רכשו אותה במהלך החיים כתוצאה מפציעה, מחלה או זקנה.
מוגבלות ראיה
כ- 125,000 איש בישראל מתוכם 24,000 עיוורים.
-
התאמות פיזיות בכיתה ובבית הספר
– תאורה מספקת ולא מסנוורת.
– סימון ברור של מדרגות, מעברים ודלתות (בצבעים ניגודיים).
– הושבה קבועה במיקום נגיש – לרוב קרוב ללוח או למקור השמיעה.
– שבילי גישה ברורים עם רצף תנועתי בטוח.
-
התאמות פדגוגיות- חומרי למידה מותאמים:
– בכתב ברייל (אם נדרש).
– גודל גופן גדול (ללקויי ראייה).
– פורמט דיגיטלי לקריאה עם תוכנה מקריאה.
– שימוש בעזרים טכנולוגיים: מחשב נייד עם תוכנת הגדלה או הקראה (NVDA, JAWS), מצלמות מסך,
טאבלט מותאם.
– קריאת שאלות ומענה בעל פה – בבחינות, במידת הצורך.
-
תמיכה חברתית ורגשית:
– הסברה לכיתה (בתיאום עם המשפחה והתלמיד) על סוג המוגבלות, לעידוד הכלה ורגישות.
– חונך/ת חברתי/ת – לתיווך חברתי וסיוע יומיומי.
-
שותפות עם המשפחה והצוות הרב-מקצועי:
– קביעת התאמות דרך ועדת שילוב או ועדת זכאות ואפיון.
– תיאום עם מורה תומכת ראייה
אתגרים אפשריים בהפסקות:
– התמצאות במרחב פתוח – קושי לזהות גבולות החצר, מדרגות, מכשולים ואנשים בתנועה.
– סיכון לנפילות או התנגשויות.
– בידוד חברתי – תלמידים אחרים רצים/משחקים בקצב שלא מאפשר לו להצטרף.
פתרונות:
– תיחום אזורים מסוכנים וסימון ניגודי על מכשולים.
– תיווך חברתי: חונכות, חבר קבוע שמלווה בהפסקה.
– משחקים נגישים כמו דמיון מודרך, משחקי תפקידים או קלפים מותאמים.
– הקצאת מרחב ישיבה מסודר ונגיש.
אתגרים בטיול שנתי:
– התמצאות בשטח פתוח/לא מוכר – שבילים, מדרגות, מכשולים טבעיים.
– הסתמכות על ראייה להנחיות המדריך.
– קושי להשתלב בפעילויות קבוצתיות כמו ניווט, ספורט, או פעילות שטח.
פתרונות:
– תכנון מראש: סיור מקדים של הצוות לבדיקת נגישות.
– מלווה אישי או תלמיד חבר.
– ציוד עזר: מקל נחייה, תיאור קולי, התאמות לפעילויות.
– הדרכת צוות מלווה לגבי רגישות, בטיחות והנחיה קולית
מוגבלות שמיעה:
-
כ 750.000 איש בישראל הם כבדי שמיעה.
-
אנשים עם מוגבלות שמיעה יתקשו לשמוע בעוצמות ותדרי קול מסויימים. במרבית המקרים מתקשים לשמוע בסביבה הומה בשל הקושי לסנן רעשי רקע.
-
מרבית כבדי השמיעה נעזרים בקריאת שפתיים, אשר מאפשרת קליטה של כ 30% מהמידע הדבור. חלקם נעזרים במכשירי שמיעה וחלקם מתקשרים באמצעות שפת סימנים או בכתב.
אתגרים בכיתה :
– קושי להבין את ההוראות בזמן אמת.
– חוסר הבחנה בקולות רקע (שאלות של תלמידים, הערות חשובות).
– עייפות מהקשבה מאומצת.
פתרונות:
– דיבור ברור, מול פני התלמיד.
– שימוש במערכות עזר – מערכת FM או מגבר אישי.
– תמלול/כתיבה על הלוח של נקודות עיקריות.
– וידוא הבנה לאחר מתן הוראות.
– לאפשר לתלמיד לשבת קרוב למורה או למוקד השיחה.
אתגרים בהפסקה:
– קושי בהבנת תקשורת מהירה של ילדים אחרים.
– תחושת בידוד חברתי.
– סכנת פספוס של התרעה (לדוג’ פעמון סיום, קריאה מהמורה).
פתרונות:
– תיווך חברתי – חונכות או תלמיד מלווה.
– שילוב במשחקים ויזואליים או מתוכננים מראש.
– הודעות כתובות או סימנים מוסכמים לקריאות מהצוות.
אתגרים בטיול שנתי:
– קושי לשמוע הסברים של מדריך בשטח פתוח.
– פספוס מידע בטיחותי חשוב.
– עייפות תקשורתית, קושי להבין הוראות מהר או בתנועה.
פתרונות:
– לוודא שהמדריך מדבר מול פניו, בקצב סביר.
– חלוקת דף מידע מראש.
– שימוש בשפת סימנים/תיווך על ידי מבוגר/תלמיד שומע.
– הקצאת מלווה אישי בטיול.
– תיאום עם המשפחה מראש לגבי התאמות נדרשות
מוגבלות בהתניידות
כ- 500,000 איש בישראל מתקשים ללכת ללא תמיכת אדם או אביזר עזר כגון מקל, הליכון או כסא גלגלים.
תלמיד עם מגבלה בניידות:
אתגרים בכיתה:
– קושי בגישה לשולחן או למרחב הכיתה.
– מעברים צרים או חסומים.
– קושי להגיע ללוח או למרכז הפעילות.
פתרונות:
– סידור כיתה נגיש עם מרחבי תמרון לכיסא גלגלים או הליכון.
– התאמת גובה שולחן, כיסא או ציוד.
– מיקום התלמיד באזור נוח ונגיש עם שדה ראייה טוב.
– לוודא שהמורה מגיעה אליו (ולא להפך) כשהוא צריך סיוע.
אתגרים בהפסקה:
– קושי פיזי להגיע לחצר או להשתלב במשחקים.
– סיכון להיתקלות או דחיפות לא מכוונות.
– בדידות או חוסר השתלבות בפעילות חברתית.
פתרונות:
– לוודא נגישות למרחב החצר, כולל רמפה ושבילים סלולים.
– הצעת פעילות חברתית נגישה, כמו משחקי קופסה, יצירה או אזור “שקט”.
– חונכות חברתית/תלמיד מלווה.
– מקום ישיבה נגיש ומוצל להפסקה.
אתגרים בטיול שנתי בטיול שנתי:
– קושי בהתניידות בשטח, אוטובוסים לא נגישים, מסלול לא מותאם.
– עייפות פיזית, צורך בעזרה תמידית.
– פספוס פעילויות או הדרכות.
פתרונות:
– בחירת מסלול נגיש (עם שבילים מותאמים).
– אוטובוס עם מעלון.
– ליווי צמוד של מבוגר/סייעת.
– תיאום מראש עם ההורים וצוות רפואי, כולל ציוד אישי.
מוגבלויות שקופות:
-
לקויות למידה וקשב (כגון: דיסלקסיה, דיסגרפיה, דיסקלקוליה)
-
מחלות כרוניות (כגון: כרון, סוכרת, פיברומיאלגיה, סרטן, אפילפסיה)
-
הפרעות נפשיות (כגון: דיכאון, חרדה, סכיזופרניה, אנורקסיה)
-
לקויות חושיות (כגון: ראיה, שמיעה, עיוורון צבעים).
-
לקויות פיזיות שאינן נראות לעין (כגון: פגיעות בעמוד שדרה, פגיעות פנימיות).
זיהוי קשיים היכולים לרמז על מוגבלות שאינה נראית:
-
תפקודי היום יום: עייפות, חולשה, כאבים, היעדרויות (מחלה/טיפול רפואי), איטיות – כל דבר לוקח יותר זמן, קושי לתפקד יום ארוך.
-
התנהגותי-רגשי: חרדה, לחץ, מצוקה, הצפה רגשית, בלבול, אי הבנות, קשיי תקשורת, העדר מיומנויות חברתיות, התבודדות.
-
שאילת שאלות חוזרות
-
קוגניטיבי: קושי בהתארגנות, קשיי ארגון, קשיי זיכרון, קשב, קושי בתהליכים מורכבים.
המלצות לשירות נגיש מוגבלות שאינה נראית:
-
דילמת החשיפה – מתן יחס רגיש וקשוב יסייע לתלמידים לשתף בקשייהם
-
העבירו לתלמידים מסר שניתן לגשת אליכם ולשתף אתכם במידה ויש מגבלה המשפיעה על התפקוד היום יומי.
-
שמירה על פרטיות, הקפידו לדבר עם התלמיד ביחידות על ענייניו האישיים. אל תדונו על מצבם הרפואי עם גורמים שונים ללא הסכמתם.
-
סיוע בהתמצאות ובקישור לשירותים נוספים שההורה זקוק להם, כגון ביטוח לאומי, אנשי קשר ועוד.
מוגבלות קוגניטיבית ושכלית:
-
בקטגוריה זו מצוי מגוון רחב מאוד של מוגבלויות תפקודיות, עשויים להתקשות בביצוע פעולות הדורשות אחד או יותר מהדברים הבאים: כתיבה, קריאה, חישוב מתמטי, הבנה, ריכוז, קשב, התמצאות במרחב, התמצאות בזמן, הבנה של תהליכים מורכבים, הבנה של סיבה ותוצאה, תקשורת מילולית ועוד.
-
כיוון שקשת המוגבלויות הקוגנטיביות כה רחבה, העדפות בדבר אופן קבלת השירות משתנות מאדם לאדם ומותאמות למוגבלות התפקודית שלו.
מוגבלויות נפשיות
-
מוגבלויות נפשיות כמו מוגבלויות קוגניטיביות הן חלק מכותרת כוללת לקשת רחבה של הפרעות נפשיות להן השלכה על התפקוד.
-
ברמה התפקודית מוגבלויות נפשיות יכולות להתבטא בשיפוט לקוי של המציאות כדוגמת פרנויה, מצבי רוח קיצוניים (דכאון ומניה), התמודדות מוקצנת (חרדה, פוביה או מחשבות כפייתיות), התנהגות מוקצנת (אימפולסיביות או ניתוק). * פוסט טראומה בעוצמות שונות.
