לויכוח בעד ונגד חינוך ביתי יש טיעונים רבים משני הצדדים. התמיכה וההתנגדות בחינוך מסוג זה נעות על הספקטרום שנמצא בין זכות ההורים לחנך את ילדיהם לפי ראות עיניהם לבין פגיעה בהתפתחות הילדים, בדגש על היכולות החברתיות שלהם. אז האם במאת יש אלטרנטיבה לחינוך במוסדות החינוך הרגילים?
בעד ונגד חינוך ביתי – הטענות בעד
- כאשר הילד מתחנך בחינוך ביתי, להורים יש שליטה מלאה על החומר הלימודי שהילד נחשף אליו, והם יכולים לשלוט בקצב וכך לוודא את שיתקדם בצורה הטובה ביותר
- ההורים יכולים לבחור בעצמם את תוכנית הלימודים ואופן הלמידה, ואף לשתף את הילד בתכנון זה
- חינוך הילד בבית מאפשר לחזק את הקשר עמו באמצעות שיתוף של רעיונות ודעות
- זמן הנסיעה לבית הספר נחסך, זמן שאפשר להשקיע באימוץ תחביבים חדשים של הילד
- הסביבה הביתית פחות מלחיצה מהסביבה הבית-ספרית ולכן ייתכן שתראו שיפור ברמת הריכוז.
- חינוך ביתי מאפשר יותר גמישות: לצאת לטייל באמצע שבוע ואת הלימודים להשלים באמצע שבוע לדוגמא
- חינוך הילדים לא יושפע משינויים משמעותיים כמו מעבר דירה, כאשר במקרה בו הדבר כרוך גם בשינוי מסגרת חינוכית השינוי הופך להיות שממעותי יותר
הטענות נגד
- האחריות מאד כבדה על ההורה משום שהחינוך של ילדיו תלוי לחלוטין בו. במקרה בו ההורים ובחרים בחינוך ביתי יש עליהם את האחריות להיות מסוגלים להסביר בצורה טובה את החומר כך שהילד יבין אותו לפחות באותו אופן שהיה מבין בבית הספר. אך אפשר להתגבר על קושי זה? ניתן היעזר בארגונים שמתמחים בחינוך ביתי אשר מספקים חוברות לימוד, עצות מאנשי חינוך וכלים .נוספים רבים, על אף שהאופציה הזו מייקרת את התהליך.
- הילד יצטרך להיות שלם עם המהלך הזה, אחרת תיתקלו בקשיים לביצוע ותמצאו את עצמכם במצב של מורה עם “תלמיד בעייתי”. שתפו את הילד ברעיון הכללי של החינוך הביתי כדי לקבל את אישורו.
- מכיוון שבסופו של דבר הילד לא מקיים את האינטראקציה הרגילה שהיה מקיים עם ילדים אחרי בבית הספר, ההורים צריכים לייצר אלטרנטיבה לחיי חברה תקינים.
- דרושות הרבה יכולות ריכוז ורצינות כדי ליישם חינוך ביתי, הן מצד ההורה והן מצד הילדים. על שני הצדדים להיות מחויבים לתהליך במלואו על מנת שיצליח.
אלו הן המסקנות העיקריות כאשר קיימות עוד שאלות רבות באשר לחינוך ביתי, במיוחד מישור הסוצילוגי חברתי והפוליטי.
