חדש – השיעור שהתלמידים מלמדים

פודקאסט חדש תוצרת תלמידים ‘דברים שהלוואי שידעתי בגיל שש עשרה’. עודד קדוש וסתיו קטן, תלמידי אמית ממלכתי טכנולוגי ירושלים, ארחו השבוע בפרק מיוחד בסדרה שמייצרים תלמידי רשת אמית בכל הארץ, את אליסף פרץ, בנה של מרים פרץ ואחיהם של אוריאל ואלירז פרץ הי”ד. המטרה היא להפוך את הפודקסטים שמייצרים התלמידים לחלק מהלמידה בנושא.
אליסף פרץ, המשמש כיום כמנהל אגף חברה ונוער בעיריית ירושלים, שיתף את התלמידים מהילדות שלו, כנער בן 16 בגיל תיכון. “למדתי באורט ספניאן, בית ספר מדהים ובגיל 16 הייתי קצת טרבל מייקר, הייתי תלמיד שובב, הייתי הרבה עם חברים, מטייל, עושה כיף. אני לא חושב שהיו לי איזה שאיפות וחלומות בגיל 16, יותר מלהצליח במבחנים ולהיות בסדר בלימודים ובעיקר כזה שיהיו לי חברים טובים .ואני אהנה איתם ואני אעשה כיף, אז לא היו לי איזשהן שאיפות גדולות”.
במענה לשאלת השניים איזה עצה היה נותן לאליסף בן ה-16, הוא ענה “שלא לתת לעצמי תירוצים”. הוא שיתף שכשהיה בן 12, אחיו הבכור אוריאל נהרג. “המוות שלו טלטל את כל העולם שלי ושל המשפחה שלי. כשעליתי לחטיבה, באחד הימים אחרתי לבית ספר והמורה שאל אותי מה קרה ואני לא ידעתי מה להגיד ואז פתאום יצא לי ‘תקשיב, המורה. אתמול בלילה נזכרתי באחי אוריאל, לא נרדמתי כל הלילה בגלל זה אני אחרתי’. אז הוא אומר לי, אליסף, לא קרה שום דבר. תמשיך את היום, לא נורא. שבועיים אחר כך היה מבחן במתמטיקה ואני לא בדיוק למדתי. המורה שאלה אותי למה אתה לא עונה על השאלות? אמרתי לה, בדיוק נזכרתי באוריאל ואני לא מצליח לחבר מספרים ואז היא אמרה לי, ‘אתה לא צריך לעשות את המבחן, צא החוצה, תשאף אוויר, תשתה כוס מים’. בקיצור, עליתי על סטארט אפ: להיות האח המסכן. לא קם בבוקר, אני מסכן כי אחי נהרג, לא משקיע בלימודים, אני מסכן. בעצם לקחתי את התחושה הזאתי שכאילו הכל רע לי בחיים ובגלל שאוריאל נהרג, אז אני מוותר לעצמי ולא דורש מעצמי”.
“אם היום הייתי יכול לחזור אל אליסף בן 16 הייתי אומר לו: נכון, זה קשה, זה לא פשוט, אבל זה לא תירוץ. הייתי אומר לו, תאמין בעצמך. ולכם אני אגיד: אל תעשו חשבון ואם יש לכם חלומות, אז תגשימו את החלומות שלכם ואם אתם רוצים להתנדב או אם אתם רוצים לעשות איזשהי פעילות ,או אם לא משנה מה – תהיו מחוברים לרצון הפנימי שלכם. הרבה פעמים אנחנו מפחדים מה יגידו עלינו. לפעמים דווקא בגיל 16, אתם יכולים להגיד, סליחה, זאת הדרך שלי, זאת האמת שלי. אני הולך איתה ואני הולך איתה עד הסוף. גם אם זה פחות מגניב או יותר מגניב, זאת האמת שלי”.