החרדה החברתית הפכה לפרויקט גמר באמנות
הדר וולף, תלמידת כיתה י”ב במדרשת אמית מודיעין, הפכה את החרדה החברתית איתה היא מתמודדת לא מעט שנים – לפרויקט גמר באמנות.
“כל החיים שלי מאז שאני זוכרת את עצמי, התמודדתי עם חרדה חברתית”, משתפת הדר. “זה אומר לחיות במציאות שאתה ‘מפחד’ מהחברה. הייתי נמנעת מלהגיע לכל מיני אירועים חברתיים בגלל זה, ומפספסת הזדמנויות, מהסיבה שזה היה בעיני תמיד דבר מאיים”.
“הייתי עסוקה כל הזמן באובססיביות מה חושבים עליי, איך כולם שופטים אותי ומסתכלים עליי”, היא מציינת. “זה בעצם להפוך את המושג ‘ביישנות’ לדבר קיצוני שמשפיע על התיפקוד היום יומי. זה בעצם הסתתרתי מהחברה, וזה השפיע עלי- לא רק מבחינה חברתית אלא גם מבחינה לימודית, אישית”.
לאחר תהליך אישי ומעמיק שעברה, בחרה הדר להפוך את המסע שעברה לפרויקט גמר באמנות. כך למשל אחת היצירות שלה היא יצירה בשם ‘קיפוד’ – שעשויה בטכניקת פיסול במסקינטייפ, גבס וקרטון. בהסבר שנלווה ליצירה, היא מציינת כי “קיפוד הוא בעל חיים שברגע שהוא מרגיש איום או סכנה מהסביבה החיצונית, הוא עוטף את עצמו בקוצים במטרה להרחיק את הסביבה ממנו ולהגן על עצמו. גם בחרדה החברתית, הנטייה לברוח תמיד הייתה בנסיון להתרחק מהסביבה ולהרחיק את הסביבה ממני”.
יחד עם זאת, מדגישה הדר כי בפסל יש חלקים חשופים, ללא קוצים – שמגלים טפח מהתהליך שעברה. “במהלך החיים שלי, נתתי לחרדה החברתית להגדיר את מי שאני, ודרך החלקים החשופים, רציתי להראות שיש בי מעבר לחרדה הזאת. בנוסף, אני לומדת להתנהל עם החרדה ועובדת איזשהו תהליך גילוי של הדר ללא החרדה. צמיחה וגדילה מתוכה”.
פולינה בר כהן, המורה לאמנות של הדר ואוצרת התערוכה: “במהלך תהליך יצירת פרויקט הגמר, הדר התמודדה עם טכניקה פיסולית שלא הכירה. למדה הרבה, וביחד עם הפיסול קילפה מעצמה שכבות של חרדה חברתית. היא העלתה את הדבר שמצד אחד, הכי קיים בחיים שלה ואיתה כל הזמן, הפחד הגדול והחרדה מהחברה. ומצד שני, בזכות העבודה והעיסוק בנושא היא קילפה לאט לאט שכבות של החרדה הזו. הדר כיוונה לחוויה אישית של כל צופה עם החוויה שלה אותה בנתה בדמוי דמות אדם פיסולית, שחורה, בממדים אמיתיים מצופה בקוצים. אבל יש גם מקומות גלויים בפסל מהקוצים, שמראים, הנה, הנסיון לקלף את החרדה החברתית ממנה, ולעמוד מולה ומול הקהל שבא וראה את התערוכה”.
ליאת וגשל, מנהלת מדרשת אמית מודיעין: “אחד המשפטים המרכזיים החרוטים על דגלנו הוא: שימו לב אל הנשמה. לפני הכל חשוב לנו שבנותינו יקשיבו לנשמה הבוערת בתוכן וזהו הקול הייחודי שלהן. אני גאה בהדר המדהימה על היכולת המופלאה להקשיב למעמקי נשמתה ולהביא זאת לידי ביטוי בצורה כל כך מרשימה ובכך להוות השראה לכל הבנות והבנים המתמודדים עם דברים דומים. אין ספק שהדר שלנו נולדה להשפיע”.
