עשרת ימי אומה- הזמנה לשיח ערכי בבתי הספר

ערב עשרת ימי האומה, משביעי של פסח יום יציאת מצרים, דרך יום השואה לשואה והגבורה ויום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה ועד ליום העצמאות ה-75 שנים להקמת מדינת ישראל- אלו ימים שבהם נציין את המחיר הכבד שנדרשנו לשלם ושבזכותו קמה מדינת ישראל.

מצורפים כאן דברים שכתב סגן הדר גולדין ז״ל להוריו בעיצומו של המסע למחנות המוות בפולין במסגרת בית הספר, הדר שעלינו להשיבו משדה הקרב, דברים המדברים בעד עצמם וראוי כי יעלו בטקסי יום השואה, הזיכרון ובשיעורים בימים הנוראיים שלפנינו:
“אני יושב בקרון שילוחים בפולין, בפינה. עברו פה אני לא יודע כמה ילדים כמוני ואנשים דומים ושונים ממני – וכולם יהודים שנקרעו מביתם, ממשפחתם, מהוריהם וילדיהם ולא ידעו לאן שולחים אותם ולאן הם הולכים. אבל אני רוצה להגיד לכם שבזכותכם אני יודע לאן אני הולך. אני הולך למדינת ישראל, המדינה שלי ושלנו, ואני מבין בזכותכם מה המדינה שלי נותנת לי, אבל בעיקר – מה אני צריך לתת מעצמי למדינה.
וכשאני מסתכל פנימה אני יודע שיש לי את הכוח לתת מעל ומעבר וזה ברור לי שזה בא מכם. אמא ואבא, רציתי להגיד תודה. תודה שעזרתם לי לקום ולא ליפול.
כל דבר שאני רואה פה בפולין מחזיר אותי למשפחה שלי, אליכם, אל הסבתות והסבים. אני הולך לרדת עכשיו מהקרון, כמו הרבה יהודים כמוני ושונים ממני שיצאו לדרכם האחרונה ולא חזרו, ואני יוצא כמוהם אבל בשונה מהם אני צועד חזרה בדרך שאני בחרתי בזכותכם ואני צועד ישר אליכם.

שלכם תמיד, הדר”

***
המעט שנוכל הוא לציין את הקריאה הזו בכל מקום. בטקסים ובכיתות, בין התלמידים ובין ההורים.
חלק מחינוכו של הדר ניתן לו תחת דגל אמית, חינוך להתגייס לשירות משמעותי למען החברה ולמען המדינה, חינוך שלימד כי כל ישראל אחים וכי האחווה הלאומית תעמוד לצידו גם אם יצטרך לסכן את נפשו, וגם אם ייפצע או לא ישוב, לא נעמוד מנגד.

לפני תשע שנים יצאו הדר גולדין ואורון שאול לקרב על הגנת המדינה ולא שבו.
אל לנו לשכוח, עלינו לזכור ולהזכיר לחברה הישראלית כולה כי יש עוד חיילים שלא שבו מעזה.
הדר היה בן למשפחת אמית, תלמידנו ובוגרנו.
קהילת אמית כולה מחוייבת לעשות כל מה שבידה, כמו כל אחד ואחת מעם ישראל, להשיבם הביתה לקבר ישראל.

דוד שמחון,
ראש תחום חברה וחיבורים
רשת אמית