ערבות הדדית: תלמידי ישיבת אמית ברוכין גייסו אלפי שקלים לרפואת חברם לכיתה

מעין קופלוביץ, בן ה-15, תלמיד כיתה ט3 בישיבת אמית ברוכין, חולה במחלה גנטית חשוכת מרפא בשם ‘דיסאוטונומיה משפחתית’, כמוהו יש בארץ עוד כ100 חולים. חבריו לכיתה נרתמו וגייסו אלפי שקלים למען החלמתו.

המחלה פוגעת במערכת העצבים האוטונומית במערכת הסנסורית התחושתית ובמערכת המוטורית. הפגיעה היא רב מערכתית ומחמירה עם השנים. היא מתבטאת בחוסר תיאום ושליטה על התפקודים החיוניות של הגוף כמו ויסות לחץ דם, קצב הלב וחום הגוף, תיאום מנגנון הבליעה והעיכול, פגיעה ריאתית קשה, פגיעה בתחושת כאב, במערכת השלד, עיניים ועוד. מצבי לחץ פיזי או נפשי גוררים ‘משבר דיסאוטונומי’ של השתוללות המערכת העצבים ודורש הרדמה ואף אשפוז.

העמותה הישראלית לדיסאוטונומיה משפחתית, מלווה את החולים ומשפחותיהם במשך שנים ופועלת גם לקידום המחקר ומציאת תרופה שתשפר את איכות חייהם של הלוקים בה. במעבדה של פרופ׳ מיגל וֹייל באוניברסיטת תל אביב (אבא של ניר בן 32 החולה אף הוא), מתבצעים מחקרים להבנת הליקויים והמנגון הגורמים למחלה, במטרה למצא לה תרופה. לאחרונה חלה פריצת דרך משמעותית, שפורסמה בעיתונות המדעית העולמית. כחלק מהמאמצים למציאת המנגון שיכול לשמש כתרופה למחלה ולמחלות נוספות הפוגעות במערכת העצבים.

לשם כך, עמותת ההורים יצאה בקמפיין גיוס המונים משמעותי מאד עבור החולים. כשהדר, אמא של מעין, פרסמה את הענין ברשתות החברתיות, פנתה אליה אמא של אחד החברים של מעין מהכיתה ושאלה למה לא לגייס את הרב והחברים לטובת הענין? היא פנתה לרב שי מחנך ויחד איתו הוחלט על יומיים של התגייסות לטובת הענין, יום אחד הוקדש להסברים וביום השני נפתח חמ”ל משעה 12 בצהריים עד 19 בערב, כדי להגיע ליעד שהציבו לעצמם – 10,000 ₪.

כל החברים מהכיתה הרימו טלפונים לבני משפחותיהם ומכרים והתרימו אותם לטובת הענין. כבר בשעה 17:00 הם הגיעו ליעד ועברו אותו. בסך הכל אספו התלמידים מעל ל15,000 ₪.

מעין ניהל את כל החמ”ל, התרגש מאוד והודה לכל חבר שהצליח להביא תרומה קטנה כגדולה. “היה מטורף, נהנתי מאוד, בעיקר מזה שהחברים היו איתי ולמעני. והלוואי והכסף יעזור למציאת תרופה שתעזור לי בחיים”, הוא שיתף.

הדר, אמו של מעין: “התרגשנו עד דמעות מכך שחבריו נרתמו לטובת הענין בשמחה, מעין הרגיש עטוף וחשוב לחבריו וזה פשוט חימם את ליבנו!”.

הרב שי בן חמו, מחנך הכיתה: “ב”ה אחרי עבודה קשה ומאומצת – 4 שעות של מתח ומאמץ גדול זכינו להגיע ליעד ואפילו לעבור אותו. מעבר להשגת היעד- היה זה שיעור גדול עבורנו בערבות ההדית, בהתגייסות כאיש אחד בלב אחד. וכמובן הרבה שותפות, אחריות ובסוף ניצחון גדול של כולנו יחד. חגגנו עם הרבה סיפוק את סיום מבצע ‘הלב והמעיין’ – ט3 נותנים בראש!”.