מורים שכולים

לקראת יום הזכרון לחללי צה”ל ופעולות האיבה, נערך בביתו של מנכ”ל רשת אמית ד”ר אמנון אלדר, ערב ‘האחים שלנו’ זיכרון לבנות ובני משפחת אמית, חללי צהל ופעולות האיבה .

בארוע, ששודר בשידור חי וזכה לאלפי צפיות, נטלו חלק הרב איתמר חייקין – מחנכו של הדר גולדין הי”ד, בת שבע סיגאווי – המנהלת של איליה סוסנסקי הי”ד שנרצח בפיגוע בנווה יעקב לפני מספר חודשים, הלל דרורי בת שירות במדרשיית אמית קמה בירוחם – חברתה של מאיה די הי”ד שנרצחה עם אימה ואחותה לפני שבועיים בבקעת הירדן, והמוסיקאי קובי אוז.

את הארוע ארגנה נעה שיין, מלוות פיתוח מנהלים ברשת אמית, אחותו של חלל צה”ל אריאל שיין הי”ד. ”המסורת הזו, משקפת לי שהזמן לא עוצר… לנו. אבל לאריאל, אח שלי, לאיליה, למאיה, להדר, לג’וחא. הזמן עצר. הם באמת נהרגו בטרם עת. במובן הכי עצוב ומדויק של המושג. אחיינית שלי נעמי שגיב, שאלה אותי – האם אני מרגישה שאריאל הספיק לממש את הייעוד שלו. ועניתי לה בפשטות, לא. הוא היה יכול להיות אבא מדהים! ‘בטרם עת’ – מרגישה שממש על זה שמענו היום”.

הרב איתמר חייקין מחנכו של הדר גולדין הי”ד בבית הספר המדעי אמית כפר בתיה ברעננה סיפר על הקשר העמוק שהיה לו כמחנך וכמנהל עם הדר, “הדר ידע לאתגר אותי לא מעט כתלמיד, ילד שובב שעלה לגג והוריד דג מהגג לתוך הכיתה עד שהמורות נבהלו. אבל ביחד הצלחנו לנווט את כל האנרגיה הזו של הדר לעשיה למען הזולת, למען החברה ולמען המדינה. רק דוגמא קטנה היתה כשהוא וחבריו החליטו שבכל יום חמישי ימכרו בבית הספר, חלות של מאפיה משדרות שהופגזה באותם ימים והיתה במצב קשה. הדר יצא ללמוד במכינה בעלי ושם העמיק בתורה והפך אותה לחלק ממהותו וכשקוראים את ההערות שלו על מסילת ישרים רואים עומק לא רגיל. הדר יצא לקרב וגופתו נחטפה. את החוב העמוק שלנו להדר לא מימשנו, למעלה משמונה שנים וחצי אנחנו זועקים והקול לא נשמע, זו נקודת הרעות העמוקה שמחזיקה אותנו כאן ביחד. את המשימה הזו עוד לא מילאנו, במותו הדר ציווה לנו את האחווה! על הממשלה והחברה הישראלית להחזיר את הדר וחבריו הביתה”.

בת שבע סיגאווי, המנהלת של איליה סוסנסקי הי”ד בתיכון הממלכתי אמית ירושלים סיפרה על תלמיד אהוב ומצחיק שאהב והיה אהוב על כולם. כולו היה לב, שמחה והומור עצמי. “איליה היה חי עם הזמן שלו. רק בשבעה התגלה כמה חסדים עשה איליה, דברים שלא ידענו ולא חשבנו עליהם, איש לא הכיר ממש את לב הזהב של איליה”.

הלל דרורי בת שירות במדרשת אמית קמה בירוחם, חברתה של מאיה די הי”ד ששירתה גם היא במדרשה, ביקשה לספר בין השאר על לימוד התורה שהיה חשוב מאוד למאיה. “לפני השירות היא למדה במדרשת לינדנבאום בלוד וחשבה איך היא יכולה להעביר את זה גם לתלמידות. בכל יום חמישי הכינה נשנושפש בימי חמישי ובכל הפסקה בימי חמישי ישבה ללמוד איתם. יצאנו במיזם הנצחה הנישנושפש של מאיה , פתחנו קבוצה שקטה בווטאספ לדברי תורה לפני כל סוף שבוע כל אחד יכול לאסוף נשנושים וללמוד לאורה ולעילוי נשמתה”.

אמיר קלנגל מנהל השיווק של רשת אמית ואחיו של רס”ן יוחאי (ג’וחא) קלנגל הי”ד סיפר כי ג’וחא נהרג כשירו עליהם נ.ט. ולא נשאר הרבה. מה שנשאר זה רק לדרמן והדיסקית שאותם הביאו להורים הביתה. בתוך הדיסקית היו 3 דיסקיות מחוברות האחת הדיסקית הצהלית שעליה נכתב, יוחאי קלנגל והמספר האישי האחת – מגן דוד מברזל ועליו נכתב “לא נשכח” וציור של גוש קטיף. והשלישי עיגול קטן מברזל שעליו נחרט: “גם אור קטן מאיר חושך גדול” “בעיני, זה יום הזיכרון בשש מילים. ההסטוריה היהודית מלאה ברודפים אבל בסוף הגענו הביתה והקדושה של המדינה והעם הרבה יותר גדולה מכל מה שמפריד ביננו. במהות המשימה שלנו חוץ מלזכור מאיפה באנו זה להיות אור קטן ולהאיר מחשכים גדולים. עם כל הכאב והגעגוע, האור הקטן של ג’וחא של אליה ומאיה והדר מלווים אותי כל יום.

קלנגל הוסיף כי “בדרך מישהי שאלה אותי איך הימים הקשים הללו ועניתי לה שכל יום הוא יום קשה. וכל פעם שאני מחבק את הבנות של ג’וחא ומריח את הבושם שלו, זה אור קטן, וכשאני מרגיש שוחה בחושך גדול, אור קטן הוא הרבה מאוד. הלוואי ונצליח ביום הזיכרון להניח את כל מה שלא חשוב באמת, בצד. יש לנו דרך ארוכה ללכת ביחד ואני מאחל שנצליח לחגוג את יום העצמאות ולהמשיך הלאה, העם היהודי לא חגג מעולם 75 שנות עצמאות ויש לנו זכות לחגוג 75 שנות עצמאות מדינית”.

ד”ר אמנון אלדר מנכ”ל רשת אמית: “אריאל, איליה, מאיה, ג’וחא והדר שאנו קוראים להשבתו ולהשבת אורון מעזה יחד עם האזרחים שלכודים שם, במותם ציוו לנו את החיים. מהסיפורים על כל אחד מהם, עולות דמויות מופת. הסיפורים מדהימים על כל אחת ואחד. אולי אם נדע לספר גם על החיים את הדברים הטובים והיפים שטמונים בכל אחד, כבר בחיים ולא אחרי מותם, אולי בזכות המתים שנתנו הכל נוכל להיות עם אחד כל השנה ביחד, וזה כשכל אחד ימשיך לחיות בדעתו כי אנחנו לא מחפשים אחידות אלא מחפשים אחדות. אנחנו ברשת אמית מאמינים בכלל ישראל ובחיבורים בחברה הישראלית והלוואי והאמונה הזו תהיה מגדלור לכל החברה לא רק ליום אחד אלא לכל 75 השנים הבאות”.