לא עוזב את העיר
בתמונה: עידן עם הוריו אלון ואנג’לה, קרדיט צילום: דניאל שניאור
עידן בן ה-17 הוא התלמיד היחיד מהתיכון שלו, שלא עזב את שדרות בימי המלחמה. חבריו עזבו יחד עם בני משפחותיהם שפונו מהעיר למלונות ברחבי הארץ. עידן בחר להשאר ולהתנדב בעיר עם הקשישים שסירבו להתפנות.
עידן טרומפר תלמיד כיתה יא בתיכון אמית כללי שדרות, לא עזב את שדרות במלחמה. מידי בוקר הוא יוצא להתנדב למען מי שנשארו בעיר וזקוקים לסיוע.
אביו של עידן הוא נהג האמבולנס של שדרות וככזה הוא חייב להשאר באיזור ולסייע בשעת חירום, אימו עובדת חיונית בעירייה והיא חלק ממספר מצומצם של עובדים שנותרו בעיר לדאוג לתפעול השוטף ולמעטים שבחרו להשאר.
במקום לקום במלון לארוחת הבוקר כמו מרבית חבריו לכיתה, עידן קם ומתייצב בחמ”ל העירוני, שם הוא דואג לעזור בכל מה שמבקשים ממנו ובעיקר לחלוקת האוכל לאנשים שנשארו בעיר. “יש בשדרות לא מעט קשישים שבחרו להשאר בעיר ולא לצאת מבתיהם למלונות. החמ”ל העירוני מכיר את הכתובות שלהם ומידי בוקר אנחנו דואגים לארוז עבורם ארוחת צהריים ולחלק לבתיהם. הכרת התודה שלהם היא משהו מיוחד. גם בימים רגילים הם שמחים שיש מי שדואג להם אבל בתקופת מלחמה זה חשוב פי כמה”
הוא מסביר.
למה נער מעדיף להשאר בעיר שספגה כל כך הרבה מטחי ירי בשבועות הראשונים? עידן אומר “מאז שנולדתי אני רגיל לצבע אדום, ברור שיש חשש וצריך לנהוג על פי ההוראות אבל כעת, אני מרגיש בטוח מאי פעם. כמעט כל הצבא נמצא כאן לשמור עלינו ולמרות כל האירועים הנוספים שהיו זה הבית שלי”
חבריו של עידן לומדים בזום בבקרים ואחר הצהריים בבתי ספר שנפתחו בסמוך לעיר שאליה התפנו, הוא פחות מתחבר לזומים אבל כשמתאפשר לו בזמן ההפסקות הוא נכנס. “לימודים דרך הזום לא מדברים אלי. שרון המחנכת שלי ואני דיברנו על הנושא. היא מחזקת אותי בהתנדבות בתקופה כזו קשה. אני מאמין שאחרי שהמלחמה תסתיים, נסתער על בחינות הבגרות. ברור לי שנצליח כי המורים שלנו יעזרו לנו להתכונן ולא יוותרו לנו עד שנצליח, ככה זה אצלינו בביהס”
מה אומרים החברים? “הם מתעניינים מה נעשה בעיר ואפילו קצת מקנאים שנשארתי ואני לא צריך לנדוד. אני שומר להם על העיר, מקווה שכולם יחזרו במהרה, אני מתגעגע, זה לא קל”
שרון אנה יעקבי המחנכת של עידן בתיכון אמית הכללי בשדרות אומרת “עידן החליט להקדיש את תקופת המלחמה להתנדבות וכולנו גאים בו על כך, ומצדיעים לו על המסירות על האכפתיות, זה לא מובן מאליו לאור האירועים שהעיר חוותה. אני מקווה שנוכל לחזור הביתה במהרה, לכל הדברים שגורמים לנו לביטחון, בית הספר, לימודים, מפגשים חברתיים, לשגרה”
בשבת ב-7/10 עידן היה בבית וברגע ששמע על חדירת המחבלים חייג לכמה חברים שלו שעשו קמפינג באיזור פתוח וביקש שיסתתרו בשיחים. במשך שעות הוא היה איתם בטלפון הרגיע וניסה לעזור עד שביחד עם הוריו, הם כיוונו את כוחות הביטחון אליהם ופינו אותם מהעיר למושב באיזור. המחבלים לא הגיעו אליהם הביתה אבל כמו רבים בעיר, גם הוא ראה את הטנדרים של החמאס נוסעים ברחובות. למחרת שמחת תורה פגע טיל קסאם בפגיעה ישירה בבניין שבו גרה המשפחה והקיר של השכנים נפגע. למרות זאת, המשפחה החליטה לא לצאת מהעיר.
עידן מתנדב לא רק בחמל עירוני, אלא גם במשטרה. בשבועות הראשונים הוא סייע באירגון ומשלוחים למשפחות של השוטרים שנפלו שאת חלקם הכיר היטב. ראש העיר אלון דוידי אומר “עידן הפך להיות חלק מהחמ”ל העירוני. הוא סמל ודוגמא לנתינה ולאכפתיות”
