“כי נפלתי קמתי” – לציון שנה למלחמה – התלמידות למדו יחדיו את כל התנ”ך לזכר הנופלים

באולפנית אמית ישורון פתח תקווה בחרו לציין את ה 07/10 בסיום משותף של כלל התלמידות את ספר התנ”ך.

בבוקר, תלמידות האולפנית התכנסו למעגלי שיח ולימוד אישי של כל תלמידה על נופל. לאחר מכן, התכנסו כל התלמידות וביחד ערכו סיום משותף של כל ספרי התנ”ך. מכינוס זה יצאו כל השכבות לעשייה התנדבותית. לאורך כל היום אפשר היה לראות מעגלים של תלמידות השקועות בלימוד ובעשייה, במפגשים עם מפונים ויזמים חברתיים ובהתנדבויות שונות: סיוע לקשישים, הכנת מארזי חזרה הביתה לתושבי כפר עזה, הכנת חבילות שי לפצועים תושבי העיר ויוזמות נוספות.

רגע מרגש במיוחד היה בהשלמת “ההקפה החסרה” משמחת תורה, שנערכה במהלך הכינוס, כשכל הבנות נשאו תפילה לשחרור החטופים תוך השלמת ההקפות שלא התקיימו בשמחת תורה כשפרצה המלחמה.

מיה דרב, תלמידת כיתה יא7, ששכבתה הכינה מארזי שי לתושבי כפר עזה, שיתפה: ”העשייה הייתה לי משמעותית כי אותן משפחות הם חלק מאיתנו. חלק מעם ישראל. חלק בלתי נפרד מהמדינה שלנו, והכאב שלהם והצער שהם עוברים הוא גם חלק מהדרך שלנו. כשעלה הרעיון להכין למשפחות מארזים לבתים החדשים שלהם ולכתוב לכל משפחה מכתב מרגש, זה נתן לי  תחושה של נתינה אמיתית, טהורה ומשמעותית מאוד”.

מבשרת יעקבס, מנהלת אולפנית אמית ישורון: ”’קראנו ליום “כי נפלתי קמתי” והשתדלנו כי לצד הזיכרון, ניצוק ביום גם משמעות של צמיחה, עשייה והתחזקות. לאורכו של היום כולו ראינו את מעגלי הלימוד והעשייה של התלמידות, את היוזמות ההתנדבותיות ואת הדברים שהן בחרו להעלות בכינוסים. שמחנו על היכולת שלהן למלא את החלל שנפער בנו ובכל עם ישראל במעשים טובים, בלימוד תורה ובשיח שיש בו תקווה ואחריות לחברה הישראלית”.