חדשות וחדשנות בחינוך >

רשת אמית חושבת מחוץ לכיתה

הגיוני שהילדים שלכם לומדים בדיוק כמוכם?
הגיוני שהילדים שלכם לומדים בדיוק כמוכם?
הגיוני שהילדים שלכם לומדים בדיוק כמוכם?

מה עושות תלמידות תיכון במעבדה של בית חולים, ואיך תלמידים בכיתה מפתחים יחד אפליקציה שתעיד על מצב רוחם של מי שלומד בזום? התשובה היא האקו־סיסטם של רשת אמית, פרויקט שמחבר בין תלמידים לעולם האמיתי

זו שעת בוקר מוקדמת במרכז הרפואי שמיר בצריפין. בעוד מספר דקות תיכנס מינה (שם בדוי) לניתוח להשתלת רקמת שחלה. היא כבר מוכנה לקראת הפרוצדורה, ויחד עם המנתח – פרופסור אריאל רבל, מנהל שירות חדשנות בפוריות בבית החולים – הם משתפים את תלמידות בית הספר אמית מעלה אדומים שנוכחות בחדר, בטיפול שמינה, חולת סרטן בעברה, עומדת לעבור. פרופסור רבל מלמד את התלמידות בגובה העיניים את הרקע של התהליך: “על פי מחקרים רפואיים ידוע כי קרינה ישירה לאזור האגן פוגעת קשות בתפקוד השחלות. ההקרנות פוגעות ביכולות של השחלות להרות. כדי לאפשר לחולה את האפשרות להביא ילדים לעולם בעתיד, מיד לפני תחילת ביצוע הטיפולים הקרינתיים אנחנו מקפיאים חלקים מהשחלה”.

מינה משתפת את התלמידות בסיפור הפרטי שלה: “חליתי בסרטן לפני עשרים שנה כשהייתי נערה. הכל קרה מהר. הודיעו לי מהיום למחר שאני נכנסת להקרנות”. הטכנולוגיה של השתלת רקמת שחלה לא הייתה מפותחת אז, אבל פרופסור רבל ידע שיום יבוא והמדע יאפשר למצוא פתרון לבעיית הפוריות אצל נשים שעברו טיפולים, ושהבסיס לפתרון הזה יהיה הקפאת רקמה. מינה פונה בהתרגשות לפרופ’ רבל: “באתי במיוחד ביום שישי כדי לעשות את זה לפני שאני נכנסת לטיפולים. הייתי נערה, לא חשבתי על ההשלכות, אבל בזכותך יש לי היום ילדה”. לפני כשמונה שנים הושתלה רקמת השחלה הבריאה בגופה של מינה, ובזכותה הצליחה להביא חיים לעולם. כעת היא מתכננת ללדת ילד נוסף, ולכן היא נדרשת לעבור שוב את התהליך.

התלמידות מגלות עניין, מבקשות מפרופ’ רבל לספר עוד, וניכר לפי שאלותיהן כי כבר למדו לעומק את הנושא. למעשה הן נמצאות כאן במסגרת שיתוף פעולה בין רשת אמית לחברה לפיתוח מכשור רפואי מתקדם. יחד עם רופאים ומהנדסים הן עמלות על פיתוח מכשיר שיסייע בהגדלת סיכויי הכניסה להריון אצל נשים מאותגרות פריון, ולכן לומדות מקרוב על שלל המאמצים שזוגות עוברים כדי להשיג הריון ועל הפתרונות הקיימים כיום בניסיון לשפרם. רבל כבר פגש אותן מספר פעמים, והוא מתרשם מהמחשבה והיצירתיות שהן מפגינות: “לנוער יש יצירתיות ומחשבה פורצת דרך. אני אדם עסוק מאד, ובכל זאת חשוב לי ללמד אותן ולהשקיע זמן בפרויקט הזה, בדיוק כמו השקעה ברופאים מתמחים, כדי לחשוף אותן לעולמות הרפואה והטכנולוגיה מגיל צעיר”.

הפרויקט הזה קורה במסגרת תהליך האקו־סיסטם ברשת אמית. אקו־סיסטם הוא חיבור של מערכות שונות לתועלת התלמיד ולהמצאת פתרונות חדשים. נושא היזמות, האקו־סיסטם והשותפויות בחינוך הוא חלק משמעותי בתהליך ההתחדשות הפדגוגית. ברשת אמית עמלים בעזרת מומחים להטמעת ערכים אלו בבתי החינוך של הרשת. כך הם מבקשים לפרוץ את גבולות בית הספר כפי שאנו מכירים כיום, ולייצר את מערכות הקשרים לעולם האמיתי בתחומי התעשייה, הייטק, רפואה ואקדמיה, לחבר ולשתף פעולה בין גורמים שונים מסקטורים ועולמות שונים ולמצוא פתרונות חדשים יש מאין. כל אלו יכולות ומיומנויות משמעותיות לאדם בעולם החדש. התחום מוביל ומסייע לבית הספר לעבור מתפיסה של בית ספר לתפיסה של קהילה חינוכית לומדת, תוך מתן דגש על פתיחת בית הספר לקהילות הסובבות אותו – הורים, בוגרים ושותפים עסקיים, אקדמיה, מגזר שלישי ועוד.

כך למשל, בפרויקט הרפואי לקידום פתרונות בתחום ה־IVF שותף גם ד”ר מיכאל כהן, שאמון על הפן הפיתוחי־טכנולוגי. כהן, מומחה בהנדסת מכונות ובעל דוקטורט בבליסטיקה, הוא נשיא ומנכ”ל חברת “יהונתן מדיקל”, העוסקת בפיתוח מכשור רפואי מתקדם. עד היום פיתח ורשם כהן מעל מאה פטנטים טכנולוגיים בישראל, ארה”ב, קנדה, אוסטרליה, מדינות אירופה ועוד.

ד”ר כהן כיהן כראש מערך חדשנות רפואית בבית החולים אסף הרופא, וכיום מקיים קשרי מחקר ענפים עם מיטב החוקרים בתחום ועם בתי חולים בחו”ל דוגמת סאני־ברוק וג’נרל בטורונטו קנדה ומאונט־סיני בארה”ב, ועם בתי החולים הגדולים בארץ. את הידע, הקשרים והכישורים שלו הוא רותם בשנה האחרונה לטובת שיתוף הפעולה עם התלמידים והתלמידות.

“זהו מודל נדיר בארץ ובעולם, שמטרתו להרחיב את השכלת התלמידים המתעניינים בטכנולוגיה ובמדע ולהפגישם עם הרופאים העוסקים במחקר רפואי”, אומר כהן, “במסגרת זו מוצעות לתלמידים מספר פעילויות של פרויקטים המהווים העשרה בתחום הלב ו־IVF, תוך העמקה והרחבה של הנושאים הרפואיים והטכנולוגיים והתנסות בבנייה וקבלת כלים אשר מסייעים להקמת הפיתוח. במקביל התלמידים זוכים לבקר במעבדות של בתי חולים ומוסדות אקדמיים, ולצפות בניתוחים בליווי מהנדסים מהחברה. בנוסף מתאפשר לתלמידים להיפגש עם מדענים מובילים בתחום, חוקרים ואנשי אקדמיה, במעבדות ובאוניברסיטאות שבהן מתקיימת הפעילויות”.

מה מניע אותך לשתף פעולה עם תלמידים בתיכון? זה לא כאב ראש לאדם עסוק כמוך?

“דור העתיד חשוב לי, בעיניי זהו אתגר משמעותי הנובע מציונות טהורה. כאב הראש אכן גדול, אבל המטרה יותר חשובה מהקושי. אני מופתע לטובה קודם כל מההצלחה הלוגיסטית. ישנן מהמורות מדי פעם, אבל באיזו דרך ארוכה ומשמעותית אין תקלות? התלמידים לוקחים בצורה רצינית את הפרויקטים והטכנולוגיות, וההשקעה שלהם בלימוד החומר לא נתפסת. ניתן כבר בשלב הזה לראות את ההתקדמות שלהם ואת הדרך שעשו”.

אלונה בן אליהו מכיתה ט’, תלמידת מגמות פיזיקה והנדסת תוכנה, נשמעת נרגשת רגע לפני שאנחנו נכנסים לאגף חדרי הניתוח. “העולם הרפואי מרתק, נחשפנו כבר לכמה שיחות עם פרופסורים שדיברו איתנו על מערכות הגוף. פרופ’ רבל העביר לנו הרצאה מרתקת על גנטיקה. כל הפרויקט הזה פותח לנו את הראש למלא כיונים, ברור שהרבה יותר מעניין להיות כאן מאשר בכיתה, ללמוד סתם שיעור ביולגיה. עשינו הגרלה בין הבנות כי אי אפשר להכניס את כולן לחדר ניתוח, למרות שכולן רצו”.

טליה סקסונוב, תלמידת כיתה י’, מספרת שלמרות לימודיה במגמת תיאטרון היא עדיין מאד נהנית מהתוכנית: “זה מרתק, אנחנו יושבות עם חברת הנדסה ומביאות רעיונות משלנו איך לשפר תהליכים רפואיים, במקרה הזה לעזור לאלפי נשים שמתקשות להיכנס להריון. גם הרופאים וגם המהנדסים מתייחסים אלינו כמבוגרות ושמחים לשמוע את ההצעות שלנו. למדנו על פתרונות קיימים, קראנו מאמרים באנגלית, והצענו הצעות משלנו לשיפור. הלוואי וחלקן לפחות יתקבלו ונצליח לתרום בתחום החשוב הזה”. שתיהן אומרות כי הן עדיין לא יודעות לאיזה כיוון מקצועי יפנו כשיגדלו, אבל בינתיים נהנות מעושר התכנים. “כיף ללמוד בכל פעם תחום אחר ולהחשף למגוון אנשים ומקצועות, זה יסייע לנו בהמשך הדרך”.

אנחנו ממשיכים יחד עם התלמידות לעבר מרכז הסימולטורים במרכז שמיר. מדובר במרכז לאומי המציע אימון ותרגול חוויתי ורכישת מיומנויות בדיסציפלינות רפואיות שונות, באמצעות סימולטורים מתקדמים ותרגולים. ד”ר יריב סימן טוב, מנהל האקדמיה הלאומית לכירורגיה, מקבל את פני התלמידות, וגם הוא מדבר איתן בגובה העיניים: “בדיוק כמו טיס מתחיל שלא מיד טס באוויר אלא מתרגל בסימולטור על הקרקע”, הוא מסביר, “רופא שרק סיים לימודי רפואה לא ייכנס לחדר ניתוח ויתחיל לנתח. הוא חייב לעשות קודם תרגולים ‘על יבש’, וכאן אנחנו מאפשרים לו להתאמן ברמה המחשובית”. הוא מסביר לתלמידות על טכנולוגיות פולשניות שונות לביצוע ניתוחים, והן מקשיבות לו מרותקות. אחרי הקדמה לא ארוכה הן מתנסות בסימולטורים בעצמן, ולמעשה חוות את חדר הניתוח בלי להיות באמת בתוכו, ומשימות עדינות שנראו קלות בהתחלה מתגלות כמורכבות.

לא קל להיות רופא, מתברר, ולו בהיבט הטכני של הדברים. המורה דינה הנדלר, סגנית מנהלת בבית הספר אמית מעלה אדומים ומובילת תחום האקו־סיסטם, מוסיפה פן נוסף לעניין: “בכל תחום שאנחנו בוחרים לעסוק בו, אנחנו שואפים שהבנות יקבלו את כל הצדדים – למשל בתהליך הזה של הלימוד עלIVF הבנות לומדות ביולוגיה, גנטיקה, משפרות את האנגלית דרך מאמרים שהן קוראות בתחום, אך מעבר לזה גם לוקחות שיעור אישי לחיים. ניתוח מקרה של חוסר פוריות ולמידה על תופעות כמו מחזור לא סדיר או שחלה פוליציסטית, הם דברים שעלו אצלן למודעות ויהיו להן לעזר בהמשך הדרך”.

אולי תצליח, בטוח תעבוד קשה

את הרעיון ל”בית ספר שיוצא לעולם” העתיקו ברשת אמית מקנזס־סיטי שבארה”ב. משלחת של הרשת שביקרה שם מצאה מרכז שאליו מגיעים תלמידי תיכון פעם או פעמיים בשבוע, ובו הם פוגשים לא רק מורים אלא “אנשים אמיתיים” – רופאים, אחיות, מנכ”לי חברות עסקים ומהנדסים בתחומים שונים, מוזיקאים ועוד. “פגשנו שם תלמידים עם זיק בעיניים, עם חדוות למידה, סקרנים, כל מה שאנחנו רוצים לבנות פה. חזרנו לארץ וחשבנו איך אנחנו לוקחים את המודל האמריקאי ומטמיעים אותו כאן בצורה משופרת”, אומרת לימור פרידמאן, ראש תחום אקו־סיסטם ברשת אמית. “אנחנו מבינים שצריך להתאים את הלמידה לצרכים המשתנים, וליצור למידה מסקרנת יותר ובעיקר מתאימה יותר למאה ה־21. לפתח אצל התלמידים מיומנויות שהם יצטרכו אותן כדי להתמודד בחזיתות שונות בעתיד”. תחום האקו־סיסטם נועד גם כדי לנפץ את הדיסציפלינות הקיימות כיום ברוב מוסדות החינוך – שיעורים קבועים של תנ”ך/היסטוריה/אנגלית/מתמטיקה. “היום לא תמצאי אנשים שיגנו על המערכת המסורתית”, אומרת פרידמאן, “כולם ידברו על הצורך בשינוי. השאלה למעשה היא לא האם לייצר שינוי אלא איך לייצר שינוי, מהו השינוי הנדרש, ועל השאלה הזו עובדת מחלקת המחקר והפיתוח שלנו כל הזמן”.

אחת המטרות המרכזיות ברשת אמית היא להכין את התלמידים לעולם האמיתי, בין היתר לבחירת מקצוע, זאת הם עושים באמצעות חשיפה לעומק למקצועות שונים. זהו הרעיון שעומד מאחורי המרכז אליו נחשפו ברשת בקנזס – המרכז ההוא הוקם לאחר שבאוניברסיטה המקומית ראו שיעורי נשירה גבוהים בקולג’ בין השנה הראשונה לשנייה. פרידמאן: “התלמידים לא באמת יודעים מה זה ללמוד ביולוגיה כמקצוע לחיים, או הנדסה או רפואה, ואז הם שורפים שנה ומבינים שזה לא באמת מתאים להם. המטרה שלנו היא לחשוף את התלמידים בגיל צעיר לעולם האמיתי, כך שיוכלו לבחור טוב יותר”.

אחד האמצעים לכך כאמור הוא להביא שותפים “מהעולם האמיתי” לבית הספר. כך למשל מקיימת הרשת שיתופי פעולה במגוון תחומים כמו תיאטרון, הייטק ורובוטיקה, הנדסה ואדריכלות ועוד. פרידמאן: “בכל פרויקט כזה התלמידים לומדים להתנסות בדבר האמיתי. זה לא מתמטיקה שיש ספר תרגילים ותשובה. יש פרויקטים שאנחנו לא יודעים איך הם יתקדמו, והדבר היחיד שהתלמידים יודעים הוא שאולי לא יצליחו, אבל בכל מקרה יעבדו קשה. זה העולם האמיתי”.

מעבר להיכרות עם עולמות מקצועיים שונים ורכישת ידע, ישנו דגש על מתן כלים פרקטיים להתנהלות בחיים. כך למשל, אחד הנושאים שלא נמצאים במערכת הלימודים, בין אנגלית לתנ”ך, הוא נושא החינוך הפיננסי. באמית הגו תוכנית בשם אקו־פיננסי, בשיתוף לשכת רואי החשבון, שמטרתה ללמד את התלמידים מה זו ריבית, איך קוראים תלוש משכורת ומהי קרן השתלמות.

פרויקט נוסף יוצא דופן באמית הוא “תמונת העתיד – בית הספר לחלומות”. במסגרתו, כאלפיים מתלמידי הרשת עוברים קורס מיוחד עם אורחים ממיטב זירות העשייה במשק. הם נחשפים לדמויות בולטות במגוון תחומי ידע כמו רפואה, מדע, ביטחון, תקשורת ועוד. הודות לקורונה התאפשרה למידה משותפת של מאות מתלמידי הרשת לכל הרצאה.

פרידמאן: “אחד האתגרים העומדים בפנינו הוא להפגיש את התלמידים עם העולם האמיתי. מורכב להביא אנשים עסוקים לבית הספר, ופתאום דווקא הקורונה פתחה לנו את האפשרות להביא את טובי המומחים. המטרה של פרויקט תמונת העתיד היא לייצר עבור התלמידים אופק, ללמד אותם לחלום, ולחשוב כבר מגיל החטיבה – איפה אני רואה את עצמי בעתיד, מהי התשוקה המקצועית שלי?”

במסגרת הפרויקט נחשפים התלמידים למומחים שונים שמרביתם אינם רק אנשי מקצוע מהמעלה הראשונה, אלא גם בעלי סיפור חיים מעניין. כך למשל דיברה בפני התלמידים פרופסור מרסל מחלוף, דיקנית הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון, המפתחת בין היתר אמצעים לטיפול במחלת הסרטן ולהנדסת רקמות. פרידמאן: “פרופסור מחלוף שיתפה את התלמידים בדרך שעשתה – ממשפחה יוצאת מרוקו בפריפריה ועד לחקר הסרטן והדלקת המשואה. האישה הזו היא השראה בתחום הרפואה, ההנדסה, ובכלל בכל מה שקשור לניפוץ תקרת הזכוכית”. מרצה אחר ששוחח עם התלמידים הוא רונן מנליס, ששימש כדובר צה”ל. הוא שוחח עם תלמידים על תקשורת ודוברות בעידן החדש ועל כוחן של הרשתות החברתיות. מנצח תזמורת שיתף את התלמידים בעולם המוזיקה. “אנחנו לא רק מפגישים את התלמידים עם המרצים”, אומרת פרידמאן, “אלא קודמת לכך עבודת הכנה. הם לומדים על האיש והתחום שהם עומדים לפגוש, ומהי נקודת הממשק אליהם. במה הידע של האיש תורם לנו”. בסיום סדרת ההרצאות ילמדו כל אחד מהתלמידים עמידה מול קהל – איך לספר סיפור, איך לבנות מצגת מנצחת, איך להעביר מסרים. בסוף השנה כל תלמיד ירצה בפני הכיתה שלו ויספר מה למד מהמסע, באיזה תחום הוא רוצה להתפתח ומה החלום שלו, כך שלא נישאר רק עם ההשראה אלא גם עם כלים מעשיים. סתם הרצאה מעוררת השראה התלמידים יכלו לראות גם ביוטיוב”.

מי שמובילות בפועל יחד עם פרידמאן את תחום האקו־סיסטם ברשת הן נחמי הולנדר ואלירז חמדי, אשר מצד אחד מאתרות בכל הארץ ממשקים נוספים לחבר בין התלמידים לעולם האמיתי, ומצד שני מלוות ומעודדות את רכזי האקו־סיסטם בבתי הספר להצטרף ולקדם את היוזמות.

כרישים – לא רק בים

תארו לעצמכם תוכנה של בינה מלאכותית המזהה את מצבם הרגשי של התלמידים בזום ומאפיינת אותם – עצוב או שמח, מדוכא או עליז – ואז מפנה את המידע הרלוונטי ליועצת החינוכית או לפסיכולוג בית הספר. זוהי אחת ההצעות שהעלתה קבוצה מתלמידי אמית, והגיעה לגמר בתחרות ה”כרישים” של הרשת. את המיזם הוביל יעקב מיכלין, מנכ”ל חברת ביולייט, בוגר הרשת ואב לתלמידים בה, והוא נולד בהשראת תוכנית הטלוויזיה “הכרישים” שבה משתתפים יזמים המחפשים משקיעים פוטנציאליים. התחרות התקיימה במסגרת “האקדמיה ליזמות” של רשת אמית המסייעת להתאמת הלמידה למיומנויות הנדרשות למאה ה־21, תוך חיבור בין הערכים החינוכיים לבין חדשנות בלימוד.

לצד מיכלין, גם שאר השופטים בתחרות יזמים ואנשים מעוררי השראה – יעל ארד, אשת עסקים וזוכת המדליה האולימפית הראשונה לישראל, אשת העסקים חנה רדו ופרופ’ עודד שוסיוב. בתוכנית נטלו חלק 92 קבוצות יזמים מכלל תלמידי רשת אמית, וזוכי המקום הראשון קיבלו 10,000 שקל לצורך פיתוח המוצר שלהם. בין היוזמות שעלו לגמר הייתה מערכת שמחברת בין תלמידים הזקוקים לעזרה בלימודים לתלמידים בוגרים יותר שמחויבים לשעות התנדבות בקהילה. יוזמה נוספת היא אפליקציית צלצולים ותזכורות המסתנכרנת עם המערכת בימי הלמידה מרחוק. בנוסף הוצעו מדיד למטען סלולרי שמנתק אותו לפני שיתחמם מעל טמפרטורה מסוימת, ואפליקציה המחוברת לשבב בדוד־שמש ומעבירה מידע כגון כמה מים יש בו, מהי טמפרטורת המים וכמה חשמל נצרך.

מיכלין: “במסגרת “כרישי אמית” התלמידים והתלמידות למדו על חדשנות, פיתוח מוצר, בניית מצגת משקיעים, אומנות ה’סטוריטלינג’ ופיתחו רעיונות שישנו את החברה הישראלית. לכל המוצרים שהוצגו ישנו ערך מוסף שתורם לחברה מתוך הרעיון שסטארטאפ לא נועד רק כדי להרוויח כסף, אלא גם כדי להוביל שינוי משמעותי בעולם, השופטים הופתעו לראות, רמה גבוהה של יוזמה ויצירתיות בהכנת הרעיון ובהצגתו, לצד אסרטיביות והגשה משכנעת. קשה היה להאמין כי מדובר בתלמידים צעירים בכיתות ז’-ח’. פרידמאן מסכמת: “בסופו של דבר זו המטרה שלנו – להוציא תלמידים בעלי ערכים שנחשפו גם לעולמות מקצועיים רבים, כך שכל אחד ידע שמותר לו לחלום ולהגשים”.