חדשות וחדשנות בחינוך >

לא עוזב את העיר: החייל מספר אחת בבני ברק

צורי לוי, מנהל המכינה הקדם צבאית אמית, רחובות

כבר קרוב לשנה שהוא מנסה להציל חיים במציאות שהפכה את בני ברק לשדה קרב, דואג להסברה ביידיש ובעל פה מול רבנים ואדמו”רים – ולא מתכוון לעזוב את הנפה הסוערת שהוא אחראי עליה גם לאחר שחלה בקורונה: רס”ן צורי לוי, האחראי על בני ברק מטעם פיקוד העורף, בריאיון מיוחד ליצחק טסלר באתר ynet

א ברור מאיפה שואב רס”ן (מיל’) צורי לוי את האופטימיות שלו – אבל כזו יש לו בשפע, ואולי אי אפשר להמשיך בלי ראייה חיובית, כשאתה אחראי על התמודדות מול מגפת הקורונה מטעם פיקוד העורף באחת הערים האדומות בישראל, שמתעקשת לעלות לכותרות פעם אחר פעם עם אחוז תחלואה גבוה ואחוז מתחסנים נמוך. “אפשר להתמודד עם המגפה”, הוא אומר בריאיון מיוחד ל-ynet. “צריך רק לדעת לנהל את זה נכון, ואני אומר למנהיגים החרדים – בואו נעשה את זה נכון”.
אבל נכון להיום, המצב עגום. כמעט שנה לקורונה, ומספר המתים בבני ברק מתקרב למאתיים, כשאחוז התמותה בקרב בני ה-60 פלוס בעיר הוא כמעט פי-ארבעה בהשוואה לקבוצת גיל זו במגזר החילוני. אחוז המחוסנים בעלייה – אבל עדיין נמוך מהממוצע הארצי. ואף שכלפי חוץ כל המנהיגים קוראים לשמור על ההנחיות, מספר בתי הכנסת ומוסדות החינוך שנפתחים ללא אישור עולה בהתמדה – וזה עוד לפני שהזכרנו מרידות משמעותיות כמו טבילת חולות ומבודדות בסבב הקודם.
“הדבר הכי חשוב בהתמודדות עם הקורונה בבני ברק, היא לא להיות שיפוטיים”, אומר רס”ן לוי (46). הוא נשוי ואב לארבעה (בני 21-11), בוגר ישיבת הקיבוץ הדתי “עין צורים” – ומזה חמש שנים מפקד מכלול אוכלוסייה ב”נפת גנים” שבמחוז דן, האחראית על כל אזור גוש דן (למעט תל אביב ופתח תקווה) – וכמובן על בני ברק.
במסגרת תפקידו שירת תקופות ממושכות במילואים בכל המבצעים הצבאיים של השנים האחרונות, אבל גם לעומת הטילים של “צוק איתן”, אין ספק שהאתגרים של התקופה הנוכחית הם שדה קרב חדש וסוער. “כתושב ניצן שבדרום, הייתי רגיל קודם לשמוע את האזעקות והטילים, ואז למהר לנסוע למילואים. בחודש מרץ זו הייתה הפעם הראשונה שבה קודם קראו לי למילואים, ורק אחר כך הבנו את היקף הבעיה”.
במשך שנים רבות מכשיר פיקוד העורף את הרשויות המקומיות להתמודד עם תרחישי קיצון כמו מתקפת טילים או רעידות אדמה. לכל עירייה ומועצה מוצמד קצין-יקל”ר (יחידת קישור לרשות המקומית) והתפקיד הזה מאתגר במיוחד בערים חרדיות, שם מתפרסמות לא פעם הנחיות רבניות הסותרות את הוראות הרשויות. ב-2012, למשל, בעיצומו של מבצע עמוד ענן, היו בבני ברק תושבים שלא מיהרו להיכנס למרחבים מוגנים בזמן האזעקה, אחרי שהרב חיים קנייבסקי, מנהיג הזרם הליטאי, אמר כי העיר לא תיפגע מטילים.
עם השנים התהדק שיתוף הפעולה עם הרשויות החרדיות, אך הגל הראשון הציב אתגר גדול במיוחד, כאשר ב-15 במרץ הורה הרב קנייבסקי לתלמודי התורה, לישיבות ולכוללים לקיים את הלימודים כסדרם, למרות ההשבתה הכללית של מוסדות החינוך וההגבלה על התכנסויות.

להמשך הכתבה של יצחק טסלר שפורסמה ב7.2.21 באתר ynet

הקלק כאן

כתבות נוספותשיעניינו אותך