חדשות וחדשנות בחינוך >

בית הספר של דור ההייטקס

כשבחברות ההייטק מציעים מסלול ישיר למשרה נחשקת ולא מחפשים את הבגרות והתואר, בתי הספר עלולים להפוך לא רלוונטיים. שיחה עם שנים מבכירי התעשיה ועם ד”ר אמנון אלדר, מנכ”ל רשת אמית, על בית הספר העתידי מאת:יאיר קראוס כ״ד בניסן ה׳תשפ״ב (25/04/2022 )

“כשאני מראיין אנשים לחברה, היום כבר לא שואלים איזו השכלה יש להם אלא מה היה התפקיד הקודם, מה הם עשו בצבא ומהם הכישורים שלהם. תואר ראשון או שני פשוט לא מעניין אותנו. אני לא יודע להגיד לך מי מקרב העובדים שלי הוא אקדמאי ומי לא. זה לא פקטור, לא לשכר ולא לקבלה, כי מי שחזק מאוד בתוכנה או בסייבר הוא חזק מכל בעל תואר אקדמי. הדור הבא מתמודד עם דילמה”. את המונולוג הזה שמעתי מפיו של אל”מ במיל’ אייל פישר, לשעבר מפקד מערך הסייבר של יחידת המודיעין 8200, כיום בכיר בחברת הסטארט־אפ Talon Cyber Security ובוגר התיכון הטכנולוגי אמית גוש דן.

במידה רבה, פישר חשף בפניי את אחד מכאבי הראש הגדולים בעולם החינוך של דור ה־Z במאה ה־21. דור ההייטק צופן הזדמנויות־ענק לכוכבי סייבר ומחשוב צעירים, וחלקם מוצאים עצמם בגיל צעיר עם חברות סטארט־אפ מצליחות, עושים אקזיטים במיליונים ומשאירים הרחק מאחור את בתי הספר. אלה נותרים לא רלוונטיים מול המציאות העדכנית והצרכים של בני הנוער.

סדרת פארודיות ההייטק של התוכנית ארץ נהדרת הטביעה בשבועות האחרונים מושג חדש: “הייטקס”, והצליחה לבטא את אתגרי מערכת החינוך הקונבנציונלית בדור הסטארט־אפ – אמנם בצורה מוקצנת ומוגזמת, אבל בהחלט משקפת את המציאות. במערכון, שזכה למאות אלפי צפיות ושיתופים, מנסים שני מגייסים מחברת הסטארט־אפ “וובוס” לחטוף קצין מיחידת 8200 לעבוד בעבורם באמצעות שילוב בין כוח פיזי לא מתון והבטחות ל”תן־ביס” ולמכונית טסלה מפנקת. כשהקצין בורח בין אצבעותיהם והם נתקלים ב”סתם” צנחן. המגייסים סוגרים את חלונות המכונית ונוסעים מהמקום – הולכים ליעד קל יותר ומנסים לשאוב ממנו את פרחי ההייטק בבתי הספר היסודיים, רגע לפני שהצבא או חברות אחרות חוטפות אותם. הלוחם הקרבי הפשוט נותר בבקו”ם ובהמתנה ליום הפתוח באקדמיה.
להמשך הכתבה במקור ראשון