smira-roya
smira-royaשמירה ראויה (נאור דיין אמית מודיעין בנים) להורדה)

הכונס צאן לדיר-ביאור המשנה (נאור דיין אמית מודיעין בנים) להורדה)הכונס צאן לדיר

האם רב רשאי למחול על כבודו- הרב אליהו בלום

להורדת הקובץ

מצורפת מצגת המדגימה לימוד גמרא החותר להפנמה באמצעות שאלת שאלות תוך כדי לימוד הסוגיה משפט אחרי משפט.

המצגת היא פרי יצירתו של הרב אורי ליפשיץ.
המצגת אמנם עוסקת בסוגיה ספציפית אך היא גם יכולה לשמש כשלד ללימוד סוגיות אחרות בשיטה זו.

תלמוד תורה – שאלות הפנמה להורדה

התנסינו במגוון כלים.
אכתוב כאן את עיקרי הדברים, אני מציין גם את הדרך שבה פתחנו וסיכמנו ואת המהלך שעברנו היום משום שמהלך זה יכול להיות שלד לתהליכים מגוונים שניתן לבצע עם כלי הדרמה שהשתמשנו בהם.

1. סבב היכרות/פתיחה. חשוב לפתיחה. גם כשיש היכרות מוקדמת ניתן לקפוץ ישר לנוכחות שלי (כמה אני פה ולמה אני פה… בנוסף השתמשנו בדף שבו כתבנו מה לזרוק/להביא איתי כדי לאפשר לנו לעשות צעד נוסף פנימה.
2. הרפיה קצרה של הגוף, ידיים רגליים נשימה, הליכה. העמקנו בתהליך את נושא הנשימה העמוקה. כפתיחה לתרגיל הראשון.
3. תרגיל 1: מסירות של מילות מפתח מהסוגיה. כאשר כל אחד אומר את כל מה שעולה לו סביב הסוגיה עד שנגמר לו האוויר. [אחד לוקח אוויר וכשהוא מלא, זה שלידו אומר לו מילה ואז הוא אומר כל מה שעולה לו].
4. אופן אחר של תרגיל 1, חזרתיות. אפשרות לחזור ולחזור בתוך כדי הדיבור על משהו משמעותי שצף. כמו ‘אין אפוטרופוס לעריות’, בכל מקום הוא רואה אותך בכל מקום הוא רואה אותך. נשרף בתנור נשרף בתנור. אש בביתו של רבי עמרם אש בביתי אש בחצרי. אש ברחובי. וכד’.
5. תרגיל 2: קולות במכונה (מילה ותנועה) בשלשות. (כללי, סוגיה, כיתה, חדר מורים) [צעקה, לחש, מהר, לאט, להתחיל לפני שהשני מסיים].
6. תרגיל 3: שווארמה. שלשה אנשים גב אל גב, מסתובבים כמו שווארמה, מי שעומד מול הקהל אומר משפט חיווי וכך ממשיכים להסתובב כמה פעמים, נותנים משפטי חיווי שונים על אודות נושא מסויים. טוב להצגת דילמה או כיוונים שונים/מנוגדים ביחס לנושאים מורכבים. ניתן לתת כותרת כמו  יצר, יצר המין, אינטימיות, התמודדות וכד’.
7. תרגיל 4: ראיון עם דמות. הרחבת דמות מהסיפור על מנת לפגוש אותה באופן עשיר ורחב יותר.

השתמשנו בשאלון. השאלות שהופיעו בו: מי אתה? מה המטרה שלך? מה המוטו שלך בחיים? תאר לנו כיצד התמודדת עם שתי בעיות שעמדת בפניהם? מה האתגר הכי גדול שעמדת בו?

מה המפתחות שלך להצלחה? מה הטעות הכי גדולה שעשית? ושאלות נוספות בהתאם לדמות הספציפית.

שמנו לב לכך שמתן תשובות לשאלות הללו בעצם בונות דמות עם סיפור שניתן לספר אותו מבלי לשאול את השאלות.
[ניתן לתת שאלות מעין אלו לתלמידים כשלב הכנה לקראת תרגיל דרמה בכיתה באופן של סיפור].

8. תרגיל 5: פסלים. הפסל הוא מיקוד הדמות לנקודה אחת מדויקת ביותר. כלי נהדר להמחשה ולשיתוף פעולה. לא לשכוח לעשות תערוכת פסלים משום שההסבר של הפסל הוא חיוני. [כל אחד מפסל את בן הזוג שלו בדמות שבחר (ידיים, רגליים, מבע, להוסיף משפט). מקיימים תערוכת הפסלים, ואז מתחלפים].
9. תרגיל 6: בניית סצנה. 1,2,3 או 1,2,3,4,5 (מקום וזמן, דמויות, דילמה, הסתבכות, פתרון). סיפור מהסוגיה, דמות מהסוגיה, נושא מהסוגיה.(אפשר לעשות סצנה עם נושאים בלבד כמו התמודדות עם היצר. מיניות. אינטימיות. ייחוד. נשים דעתן קלה. אנשים פרוצים. אנשים שחשבו שהם כשרים. אנשים שלעגו ליצר. אנשים שהקב”ה הביאם לידי ניסיון ולידי ביזיון).
10. תרגיל 7: המחזת סיפור: סיפור מהסוגיה בשתי רביעיות. להתחיל לפני האירוע המסופר, לסיים אחרי האירוע המסופר. שימוש בקריין ובטכניקת ‘פריז’ עם מונולוג של אחד המשתתפים.
11. סיכום 1: פניה אל הדמות משהו שהייתי רוצה לומר/לשאול ל/את אחת הדמויות.
12. סיכום 2: כתיבת תפילה. בעקבות מה שצף ועלה אצלי במהלך הסדנה. ייתכן שיתוף בזוגות. או במעגל באופן מתאים.
13. סבב סיכום- מבט רלפקטיבי על התהליך. חשוב.

אשמח מאוד לסייע ולהשתתף עמכם במחשבות ורעיונות הקשורים להפנמת הלימוד באמצעות כלי דרמה.

מוזמנים ליצור קשר, להתראות ובהצלחה!

נתנאל הרשקופ.

פלאפון: 0523121269.

אי-מייל: hatimsach@gmail.com

ממש כשם שכל אחד יכול לקרוא, כל אחד יכול לכתוב. זה שריר שכדאי לאמן. צריך רק להיות מוכן לצאת לדרך,  לשחרר ביקורת, להעיז לכתוב שטויות ( כדי להצליח לכתוב גם דברים חכמים) ,  ולתת למעין הנסתר שבתוכנו להתחיל לפכות ולהפתיע אותנו.

תרגילי כתיבה יוצרת יכולים ללוות את הלימוד כדרך פרשנית לסוגיה, ויכולים גם להיות הקדמה לסוגיה, או סיכום על דרך ההפנמה.

מרחב:  מקום אינטימי סגור ונעים

סידור שולחנות שמתאים ל”חבורה לומדת” ולא להרצאה פרונטלית.

ציוד: דפים וכלי כתיבה.

יצירת אוירה:

אוירה מקבלת, לא שיפוטית ולא ביקורתית.

פתיחות והכלה.

מותר לכתוב קליל,  מותר גם להעמיק , מותר לצחוק, וכן, מותר פה גם לבכות,

כך נבנית חבורה עם קשרי עומק ואמון, כך מצליחים להיוודע לסיפור הפנימי שבלב חברי ולסיפור הפנימי שלי.

גרוי:
גרוי לכתיבה יגיע מהנחיות מעוררות דמיון, מלימוד מעורר נפש.

כידוע תלמידים מאוד לא אוהבים לכתוב חיבור על החופש הגדול, לעולם אל תבקשו מהם..    שאלו – מה הזבוב על הקיר היה אומר על השיעור שעברנו .. נהלו דו שיח בין שני חפצים בסיפור..  כתבו סוף  לסיפור שקטענו באמצע..

דוגמא בסוגיות בגמרא:

1. דמיינו שתי דמויות ” מידת השלום” ומידת האמת” תארו בכתיבה איך נראית כל אחת מהן, (מה הן לובשות, איך הן הולכות   וכו’..) נהלו ויכוח בין שתיהן בסוגיה שלמדנו.

או לדוגמא- הפגישו את שתיהן עם כלה וכתבו כמה משפטים שכל אחת מן הדמויות אומרת לכלה.  (“כיצד מרקדין לפני הכלה”- בית שמאי מול בית הלל)

2. בבית המדרש של רבי… מתנהל עכשיו דיון בנושא…. פתאום נפתחת הדלת ונכנסת….  מהי אומרת , ומה עונים לה יושבי בית המדרש.   ועוד, ועוד..

תרגילי הכתיבה:   מומלץ לבנות הדרגה מ”תרגילי חימום” קטנים ולא מאיימים ועד לתרגילים פנימיים ונפשיים.

ההדרגה היא גם במשימת הכתיבה- ממשימות קטנות ומצומצמות ועד לכתיבה רחבה יותר  וגם ברמת הכניסה לנפש.

חימום כתיבה לדוגמא: כתיבת אסוציאציות, דימויים,  כתיבת משפט אחד, מילה..

כתיבה מרוחקת: כתיבה מתוך דמות זרה אחרת (לא “אני”)  , לבחור זוית ראיה בסיפור, לכתוב מנק’ מבט של דומם  או בעל חי וכד’.

זמן הכתיבה: לאחר ההנחיה , יש לאפשר זמן כתיבה בשקט מוחלט ולהתריע כשתי דקות לפני הסיום.

משוב: על המנחה לומר כמה מילות משוב לכל אחד מהמשתתפים לאחר שהקריא- לחזור על עיקרי הדברים ששמע, לציין רעיון שאהב, משפט שסיקרן אותו וכד’ ,  בהדרגה להרגיל גם את המשתתפים האחרים בסדנא לפנות לחבריהם בסוף ההקראה ולומר להם כמה מילים על מה שכתבו.

אני ממליצה למנחה להשתתף  בתרגילי הכתיבה ולקרוא גם הוא את שכתב בפני תלמידיו.

והכי חשוב, להנות.  להסתקרן מהמסע, מהמקורות ומהאנשים אותם אזכה ללמוד דרך הכתיבה והקריאה המשותפת.

“לשמור ולעשות” למסכת קידושין | רב דניאל טואיטו | ישיבת אמי”ת נתיבות דרור | תשע”ט 24

שיטת הראשונים
דברי הרב שרקי במאמרו על הנושא

עיון 45 :מדוע נראה “שדרך רשעים צליחה”?
א. למד את הברייתא בדף מ ב (מתחילה בסוף מ א, עד למשנה): איך עובד המשפט האלוהי?
_________________________________________________________________________
ב. מה מוסיף ר”א ברבי שמעון על דברי ת”ק (רש”י ד”ה לפי)?
_________________________________________________________________________
ג. באר קושיית הגמרא “ונהוי כמחצה…”? (על מי נשאל, עיין רש”י)
_________________________________________________________________________
ד. לאור תירץ הגמרא, האם רשב”י חולק על דברי בנו? במה?
_________________________________________________________________________

בראשית רבה [פרשת נח, לג א]
ר’ ישמעאל אומר: הצדיקים שקיבלו את התורה שנתנה מהררי אל – את עושה עמהם צדקה עד כהררי אל,
אבל רשעים שלא קיבלו את התורה שנתנה מהררי אל – אתה מדקדק עמהם עד תהום רבה. ר’ עקיבה
אומר: אחד אלו ואחד אילו מדקדק עמהם עד תהום רבה, מדקדק עם הצדיקים וגובה מהם מעוט מעשים
רעים שעשו בעולם הזה כדי להשפיע להם שלווה ליתן להן שכר טוב לעולם הבא, משפיע שלווה לרשעים
ונותן להם שכר מצוות קלות שעשו בעולם הזה כדי להיפרע מהם לעתיד לבוא.
ה. מה הסתירה בין מדרש זה לבין הברייתא בגמרא?
_________________________________________________________________________

רמב”ן, ספר תורת האדם, שער הגמול
… העושה מצות ומעשים טובים ועובר עבירות הרבה או עבירה אחת חמורה שראוי להיות אובד בה ונדון
כרשע גמור, משלם לו הקדוש ברוך הוא שכר אותן מצות ומעשים טובים בעולם הזה, שנאמר: “ומשלם
לשונאיו אל פניו להאבידו”, כך תרגם אונקלוס: “ומשלם לשנאוהי טבוון דאינון עבדין קדמוהי בחייהון בהאי
עלמא לאובדיהון לעלמא דאתי, לא מאחר עובד טב לשנאוהי טבוון דאינון עבדין קדמוהי בחייהון משלם להון”.
[ותרגום: משלם לשונאיו את הטובות שהם עשו לפניו בחייהם בעולם הזה, כדי להאבידם מן העולם הבא, לא
מאחר לעשות טוב לשונאיו, את הטובות שהם עושים לפניו – משלם להם].
[ולעומתו] הצדיק הזה שהוא בינוני, והקב”ה בחסדיו הרבים מטה לו כלפי חסד ועושה אותו כצדיק גמור, אינו
יורד לגיהנם אלא נדון בעולם הזה על עונות וחטאים שעשה [וכך] ניצל מדינה של גיהנם. כך שנו חכמים
(ירושלמי פאה פ”א ה”א) רובו זכיות ומיעוטו עבירות – נפרעין ממנו מיעוט עבירות קלות שעשה, בעולם הזה,
בשביל ליתן לו שכרו משלם לעוה”ב. רובו עבירות ומיעוטו זכיות – נותנין לו מתן שכר מצות קלות שעשה,
בעוה”ז, בשביל ליפרע ממנו משלם לעתיד לבא, כמו שמפורש במסכת פאה.

ו. איך הרמב”ן עונה על השאלה המפורסמת של “מדוע דרך רשעים צליחה” )’רשע – וטוב לו…(?
_________________________________________________________________________
_________________________________________________________________________

ז. השלם והסבר את הפתגם: “הקב”ה משלם על מיעוט המעשים בעולם הזה ועל _________________”
_________________________________________________________________________
ח. מה מתוך דברי הרמב”ן מהווה קושיא על מה שלמדנו בבריתא על הדין הנעשה לפי משקל?
_________________________________________________________________________
ח. אכן שיטת המקובלים היא שאדם נענש (בעוה”ז או בבא) על כל עבירה שעשה כדי שאחר כך יקבל שכר
שלם על כל הטוב שעשה. לדעתם אין התקזזות וביטול של מצוות כדי לשלם ולכפר על עבירות שנעשו.

לדיון: מה דעתך על שיטה זו? חשוב: מה יותר מעשי, מוסרי, הוגן, צודק. לדעתך כמותן

עיון 46 :מה חשוב יותר תלמוד או מעשה?
עיון 47 :דינו של מי שאינו מן הישוב בימינו (האם מאסר הוא שיטת הענשה יהודית?)
עיון 48 :עקרונות יסוב בהלכות ייחוד
עיון 49 :דין ייחוד – דאורייתא או דרבנן?
עיון 50 :האם גבר בימינו מוגדר כפרוץ?
עיון 51 :מעשי חכמים בעניין ייחוד
עיון 54 :ייחוד עם קרובות משפחה
עיון 57/56 :עיסוקים האסורים על הרווקים
עיון 58 :בחירת מקצוע ורעיון “פרנסה מן השמים”
תוספות רבנו פרץ ]ד”ה אלא הכל[
כלומר לפי מזלו שזוכה לו על ידי מזל
עיון 60 :רעיון “פרנסה מן השמים”: ביטחון מול

דרך רשעים הצליחה

“לשמור ולעשות” למסכת קידושין | רב דניאל טואיטו | ישיבת אמי”ת נתיבות דרור | תשע”ט 21

 עיון 33 : חובת כיבוד אנשים מבוגרים
ויקרא יט, לב: מִפְׂנֵי שֵיבָה תָקוּם וְׂהָדַרְׂתָ פְׂנֵי זָקֵן וְׂיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ אֲנִי ה’:
אונקלוס: מן קדם דסבר באוריתא תקום ותהדר אפי סבא ותדחל מאלהך אנא ה’:
(תרגום: מפני מי שבקיא בתורה תקום, ותהדר את פני הזקן, ויראת מאלוהך – אני ה’)

א. לפי תרגום אונקלוס , למי התורה התכוונה במילה “שיבה”?
_______________________________________________________________________________
ב. הסבר איך ביאורו נשען על המילים שבפסוק
_______________________________________________________________________________
ב. עיין ברש”י ותוס’ בסוגיה ובאר מהו זקן אשמאי לפי כל אחת מהשיטות
_______________________________________________________________________________
_______________________________________________________________________________
ג. באר את הקושי שגרם לתוספות לאמץ את פירושו של רבינו תם
_______________________________________________________________________________
_______________________________________________________________________________

רמב”ן (על התורה)
ואונקלוס אמר, מן קדם דסבר באורייתא תקום ותהדר אפי סבא, ומשמעות דבריו שגם הוא סובר כן.
ועם כל זה, העולה מן הגמרא לפי פסק ההלכה אינו כן, שהרי אמרו (קידושין לב ב)
איסי בן יהודה אומר כל שיבה במשמע, ואמר רבי יוחנן (שם לג א) הלכה כאיסי בן יהודה.
והנה יצוה בכל שיבה אפילו על אשמאי שהוא הבור, ויחזור ויצוה על הזקן שהוא הקונה חכמה ואפילו יניק וחכים.

ד. מאיזה טעם חולק רמב”ן על ביאור של אונקלוס? וכשיטת מי הוא מפרש את המונח “שיבה”?
_______________________________________________________________________________

רמב”ם, תלמוד תורה (ו ט)
מי שהוא זקן מופלג בזקנה אע”פ שאינו חכם עומדין לפניו, ואפילו החכם שהוא ילד עומד בפני הזקן המופלג בזקנה, ואינו חייב
לעמוד מלא קומתו אלא כדי להדרו, ואפילו זקן כותי מהדרין אותו בדברים ונותנין לו יד לסומכו שנאמר מפני שיבה תקום כל שיבה במשמע.
ד. איזה עוד חידוש הפיק הרמב”ם מהסוגיא, צטט את המקור שלו שם
_______________________________________________________________________________
_______________________________________________________________________________

שו”ע יו”ד רמד, א
מצות עשה לקום מפני כל חכם, אפילו אינו זקן אלא יניק וחכים, ואפי’ אינו רבו, (רק שהוא גדול ממנו וראוי ללמוד ממנו).
וכן מצוה לקום מפני שיבה, דהיינו בן שבעים שנה, (אפילו הוא עם הארץ, ובלבד שלא יהיה רשע).

משנה אבות ה כא
בן ארבעים – לבינה, בן חמשים – לעצה, בן ששים – לזקנה, בן שבעים –לשיבה, בן שמונים – לגבורה..
מועד קטן כח, אמת בחמשים שנה – זו היא מיתת כרת, חמשים ושתים שנה – זו היא מיתתו של שמואל הרמתי,
ששים – זו היא מיתה בידי שמים … שבעים – שיבה, שמונים – גבורות, דכתיב (תהלים צ’) ימי שנותינו בהם שבעים שנה
ואם בגבורת שמונים שנה.
ד. עיין במקורותיו של מרן ובאר מדוע קבע את גיל הכיבוד לשבעים שנה (הרי כבר בגיל ששים נראה זקן?)?
_________________________________________________________________________
_________________________________________________________________________

ספר יראים סימן רלג (דפוס ישן – לו) ד”ה לקום מפני
לקום מפני שיבה ולהדר פני זקן. ויראת מאלהיך צוה הקב”ה בפ’ קדושים מפני שיבה תקום.
ותניא איסי בן יהודה אומר מפני שיבה תקום כל שיבה במשמע פי’ אפילו גוי אך שיקיים שבע מצות
שנצטוו בני נח דהיינו חסידי אומות העולם ואר”י (ל”ג א’) הלכה כאיסי בן יהודה אביי קאי מקמי סבי דארמאי
פי’ שקיים שבע מצות שקבלו עליהם בני נח. ולמ”ד בע”ז (ס”ד ב’) דהוי גר תושב לא קשיא דמ”מ ארמאי
קרי להו תלמודא אבל אם אינם מקיימים כגון עובדי כוכבים בזמן (הבית) עובדי ע”ז מגלה עריות ושופכי דמים
לא אמר איסי לקום מפניו ולהדרו דכתיב שאת פני רשע לא טוב להסתכל בפניו אסור (מגילה כ”ח א’)
לקום מפניו ולהדרו לא כל שכן.
ותניא מפני שיבה תקום יכול אפילו זקן אשמאי פי’ המקיים ז’ מצות הוא נקרא אשמאי בשביל שהוא נכרי גמור
ת”ל זקן אין זקן אלא חכם שנאמר אספה לי שבעים איש מזקני ישראל
…
רבי יהודה עייש, שו”ת בית יהודה, ח’ יו”ד סימן כח
ראיתי לבעל הלכות קטנות בחלק א’ סי’ קנ”ד דנסתפק אי בעינן למיקם מקמי סבתא יעויין שם.
והנראה לעניות דעתי בפשיטות דחייבין לקום מפניה אם היא בת ע’ שנה דהא מצוה דמפני שיבה וכו’
ודאי דחייבת בה גם האשה דהיא מ”ע שאין הזמן גרמא ונשים חייבות בה כדמוכח מספר המצות
להרב וכדכתב בהדייא בס’ החינוך וכיון דהיא חייבת לכבד אחרים גם האחרים חייבין בכבודה
אם היא זקינה או חכמה אפי’ ילדה אע”ג דפטורה דלא גריעה זקנה דידה מזקנה דעכו”ם דכתב הרמב”ם
בפ”ו מה’ ת”ת דכל שיבה במשמע ועוד דאם אחרים פטורים מכבודה דכל שישנו בזה ישנו בזה כדאמרינן
גבי ת”ת דפטורה מללמוד לעצמה וגם אינה חייבת ללמד בנה תורה וכן במצות הקפה היא פטורה ואפי’
הקיפה לאיש פטורה אלא ודאי פשוט דכל מיני כבוד שחייבין לעשות לאיש הה”נ לאשה.

שו”ת יחווה דעת חלק ג סימן עב
שאלה: האם יש מצוה לקום מפני אשה חכמה בחכמת התורה, או זקנה בשנים, כשם שמצוה לקום
מפני איש תלמידחכם או זקן?
והאם יש מצוה על תלמידה לכבד בקימה את מורתה שלמדה תורה מפיה?
והאם יש איסור לתלמידה לקרוא את מורתה בשמה?
תשובה: … ועל כל פנים נראה שמאחר שמפורש בספר חסידים שצריך לקום מפני אשה זקנה,
וכן פסקו האחרונים הנ”ל, והוסיפו, שהוא הדין לאשה חכמה בחכמת התורה, אפילו לא יהא אלא ספק,
הלכה רווחת בידינו, ספקא דאורייתא לחומרא. ומכללן של דברים אנו למדים שבודאי יש מצוה וחובה
על התלמידה לקום מפני מורתה, שלמדה תורה מפיה, שהרי כל הטעם שחייב אדם בכבוד רבו,
מבואר במשנה (בבא מציעא ל”ג ע”א), מפני שמביאו לחיי העולם הבא, והוא הדין לגבי תלמידה שמורתה
שמלמדת אותה תורה, מביאתה לחיי העולם הבא. ואף על פי שהמורה מקבלת שכר על כך לפרנסתה,
אין בכך כלום …

ספר חסידים (מרגליות) סימן תקעח
‘מפני שיבה תקום והדרת פני זקן’ואפילו זקנה ואף נשים תקימנה, אבל כבודם של נשים ונערים להחבא
ובפנים שנאמר (איוב כ”ט ח’) ראוני נערים ונחבאו (תהלים מ”ה י”ד) כל כבודה בת מלך פנימה.

בסיכום: מצוה לקום מפני אשה חכמה בחכמת התורה, וכן מפני אשה זקנה בגיל שבעים שנה.
ותלמידה חייבת לקום ולכבד את מורתה שלמדה תורה מפיה, ואסור לה לקרוא את מורתה בשמה הפרטי,
אלא בתוספת תואר מורתי.
וכשהמורה נכנסת לאוטובוס, והתלמידה יושבת, צריכה לקום מפניה. ואם אין מקום נוסף לישיבה,
עליה לתת לה את מקומה.
וכן הדין לגבי אשה חכמה או זקנה, כשם שצריך לעשות כן מפני זקן או תלמיד חכם.

בבלי ערכין יט, א
אמר חזקיה, אמרי אינשי: … סבתא בביתא סימא בביתא

רש”י
סימא – מטמון…
עיון 34 : הרעיון שבמצוות הביכורים
עיון 35 : קיום מצוות במקום מטונף
עיון 36 : מה היחס שיש לתת לתלמיד חכם צעיר?
עיון 37 : מיהו רב מובהק בימינו, ודין הלומד מתוך הספרים
עיון 38 : האם יש לאב לעמוד לפני בנו שהוא רבו?
עיון 39 : עמידה בפני וליווי ספר תורה
עיון 40 : באיזה אופן עם ישראל כיבד את משה?
עיון 41 : מהי הגדרת “מצוות עשה שהזמן גרמה?
עיון 42 : מדוע נשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן?
עיון 43 : מה הסברה בכך ‘ששני כתובים הבאים כאחד – אינם מלמדים’?
עיון 44 : מהי ‘דרך ארץ’?

כבוד אנשים מבוגרים- הרב דניאל טוויטו

כיבוד הורים- הרב דניאל טוויטו