·       “בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם” (פס’ א) ולא מִקֹּדֶם
·       “הַלְּבֵנָה” (פס’ ג) ולא הַלְּבָנָה
·       “וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר” (פס’ ג), לַחֹמֶר, ולא לְחֹמֶר

• • מה משמעות המילה חֹמֶר בפסוק: “וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר”?
  • מה פירוש המילה “הַחִלָּם” בפסוק ו?
  • מה משמעות השורש “לפוץ” החוזר בפסוקים, ומה התפקיד של המ”ם במילה “הֱפִיצָם” (פס’ ט)? למי היא מתייחסת?
  • מה תפקיד הבי”ת במילה “בְּנָסְעָם” (פס’ ב)?
  • “הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה” (פס’ ג) מה תפקיד הה”א במילים ‘נלבנה’ ו’נשרפה’?
  • מה תפקיד המפיק במילה “שְׁמָהּ” (פס’ ט)?

·       “וַיֵּרֶד ה’ לִרְאֹת אֶת-הָעִיר וְאֶת-הַמִּגְדָּל אֲשֶׁר בָּנוּ בְּנֵי הָאָדָם” (פס’ ה)
“בנו” ולא “ויבנו”- זה היה קודם, לפני “וירד ה'”, ולא כחלק מרצף הפעלים בסיפור.

• • וַיֹּאמְר֞וּ אִ֣ישׁ אֶל־רֵעֵ֗הוּ הָבָה נִלְבְּנָ֣ה לְבֵנִ֔ים וְנִשְׂרְפָ֖ה לִשְׂרֵפָ֑ה וַתְּהִ֨י לָהֶ֤ם הַלְּבֵנָה֙ לְאָ֔בֶן וְהַ֣חֵמָ֔ר הָיָ֥ה לָהֶ֖ם לַחֹֽמֶר (פס’ ג) בפסוק שני חלקים ברורים מבחינת התוכן, חלוקה שמבטאת גם האתנחתא: אמירה ותוצאה מעשית.
    גם החלק הראשון מתחלק לשניים: הפתיחה לאמירה והאמירה עצמה (חלוקה שמשתקפת בזקף). כ
    דאי להתייחס גם לשאלה מי אומר את הדברים.
  • וְעַתָּה לֹא-יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת (פס’ ו) האם זו קביעה או תמיהה (שאלה רטורית)?
  • דוגמה מסוף הפרק הקודם:  “וּלְשֵׁ֥ם יֻלַּ֖ד גַּם־ה֑וּא אֲבִי֙ כָּל־בְּנֵי־עֵ֔בֶר אֲחִ֖י יֶ֥פֶת הַגָּדֽוֹל” (פ’ י פס’ כא),
    מי הבן הגדול של שם? האם שם הוא ‘אחי יפת- הגדול’ או ‘אחי- יפת הגדול’?

• • איך היינו אומרים “וַיְהִי כָל-הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים” (פס’ א)?
    “כָל-הָאָרֶץ” זה כל העולם או אנשי מקום מסוים?
    האם “שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים” אלו שני דברים שונים, או ששניהם מתייחסים לאותה שפת דיבור?
  • איך נאמר בלשוננו “וְנַעֲשֶׂה-לָּנוּ שֵׁם” (פס’ ד)?