כיתה ז

הכרות עם התנ”ך:

הכרות החלוקה של תורה, נביאים, כתובים. מציאת ספר, פרק, פסוק.
סימני סוף פסוק ואתנחתא. פרשה פתוחה וסגורה.

התמצאות:

סרגל זמן של הספר אותו לומדים בכל כיתה. התייחסות לאורך השנה למיקום על הסרגל.
למידה שמחברת בין יחידות סמוכות.

קריאה:

קריאה רהוטה של המילים:
היכרות עם סימני הניקוד וההבחנה בין קרי וכתיב, היכולת לקרוא את המילים בהתאם.

הבנה:

הבנת החלקים השונים של הפסוק מבחינת התוכן- זיהוי מי הדובר בשיח, והאם הפסוק מציג עובדה, שאלה או תמיהה.
הבאת הבנת המשפט לידי ביטוי באמצעות קריאת הפסוק באינטונציה המתאימה.
ייצוג דמות בהתאם לידע הנלמד בכיתה
יצירת השוואה בהתאם לקריטריונים שנתן המורה

כיתה ח

התמצאות:

סרגל זמן של הספר אותו לומדים בכל כיתה. התייחסות לאורך השנה למיקום על הסרגל.
למידה שמחברת בין יחידות סמוכות.

קריאה:

קריאה רהוטה של יחידת פסוקים קצרה.

הבנה:

1. כתיבת הפסוקים בלשוננו:
   ניסוח הפסוקים בלשוננו מבטא את הבנת המילים והפסוקים, ועשוי לסייע גם בחשיפת המידע החסר ומה שעדיין לא הובן והוברר.

2. קביעת הגבולות של היחידה
   זיהוי הסימנים המעידים על מעבר בין נושאים: פתיחה לנושא, סיכום נושא, שינוי הנושא, שינוי הזמן, המקום או שינוי הרכב הדמויות.

3. נתינת כותרת ליחידה
4. יכולת לשאול שאלות הנוגעות להבנת הפסוקים
5. הכרות עם המושג- מילה מנחה ויכולת לזהות אותה.
6. אחרי שלומדים מה הרעיון בפסוקים- להביא דוגמא מהחיים שלהם, היכן זה רלוונטי להם.
7. ייצוג דמות בהתאם לידע הנלמד בכיתה.
8. השוואה- קביעת קריטריונים ויצירת השוואה

 

כיתה ט

1. מציאת הרעיון של היחידה
2. שאילת שאלות רעיוניות על היחידה
3. מציאת מילה מנחה והמשמעות שלה ביחידה
4. איפיון דמות לאור הנאמר עליה בפוסקים
5. מיון לקטגוריות- היכולת למצוא מכנה משותף לפרטים וכך גם לשייך אותם לקטגוריות משמעותיות. כגון: מצוות שבין אדם לחברו ומצוות שבין אדם למקום, מצוות עשה ומצוות לא תעשה, ציוויים ונימוקים
6. עימוד ויזואלי שהמעניק משמעות ליחידה-ביחידות רבות ניתן להציע עימוד חזותי שיקל על ההבנה. העימוד יכול להתבסס על השתלשלות האירועים, חלוקה לקטגוריות, והיחס בין החלקים מבחינת התוכן.
7. השוואה- ניסוח הקריטריונים להשוואה, ועמידה על נקודות הדמיון ועל ההבדלים, על כפילויות ועל סתירות לכאורה בין המקורות. והסקת המסקנה העולה מתוך ההשוואה.

 

כיתה י’

1. השוואה בין מקורות מקראיים שונים :
   איתור פסוק, יחידה או נושא שיש בינם ובין הפסוק/ היחידה/ הנושא הנלמדים בסיס להשוואה.
   ההשוואה יכולה להתבסס על דמיון מילולי, התרחשות דומה, רקע דומה, זיקה בין דמויות,
   קבוצות או מקומות, מטרה דומה של מצוות או נבואות ועוד.

2. שאילת שאלות מתוך השוואה והקשר רחב
3. איפיון דמות לאור הנאמר עליה ביחידה רחבה ובהקשרים שונים
4. היכולת להגדיר את מבנה היחידה- סיבה ותוצאה, שכר ועונש
5. הבנת המסר המצוי ביחידת הלימוד וביסוסו בפסוקים:
   על בסיס השאלות שעלו, תשומת הלב לפרטי הפסוקים ומיונם, עיון בפרשנים ועוד, ניתן לעמוד על המשמעות והמסר שניתן ללמוד מיחידת הפסוקים. לאחר הצעת הרעיון או המסר חשוב לבסס אותו על הפסוקים, ולהביא ראיות ודוגמאות מתאימות.

6. לזהות היכן הפרק רלוונטי לחיים שלי, ולהביא ראיות לכך מהפסוקים, להוציא מהם את הרעיון.
7. קישור בין נושאים ורעיונות ביחידה ובין התייחסויות שונות לרעיונות אלו במקומות אחרים בתנ”ך

עבודה עם פרשנים:

לדיוק העבודה עם פרשנים אפשר להסתייע במונחון ללימוד המקרא של ד”ר רבקה רביב

 

	כיתה ז’	כיתה ח’	כיתה ט’	כיתה י’	הערות כלליות
הכרות עם פרשן	ציר הזמן של הפרשנים רש”י – תולדות חייו, גדולת מפעלו, סיפור אונקלוס, מצודות	ציר הזמן של הפרשנים רמב”ן, רד”ק, א”ע	ציר הזמן של הפרשנים מלב”ים, אברבנאל	ציר הזמן של הפרשנים רש”ר הירש, הנצי”ב	בכל למידה של פרשן ליצור הכרות עם הפרשן עצמו . יכול להינתן כמטלה
מונחים המופיעים אצל הפרשן (פירוט המונחים במונחון ללימוד מקרא)		כגון אצל רש”י: ד”א , כתרגומו, ד”ה, כמשמעו, פשוטו ומדרשו	קל וחומר	מבנה מדרש הלכה: יכול…ת”ל
מבנה הפירוש	לעבוד על שאילת שאלות, לעודד את הבנות לשאול שאלות שעולות מהכתוב, פערים, השוואות.   סימון- הפסוק אליו מתייחס, המילה בפסוק. סימון הקושי בכתוב	סימון- מספר הפירושים, פשט ודרש, שאלה ותשובה בתוך הפירוש. ההבדל בין קושי לשאלה- תבנית: איך…שהרי… (סתירה מול מידע). ציטוטים שמביא, סימוכין.  (פרשן, מדרש, פסוקים אחרים)	עבודה עם פירושים עמוקים וארוכים יותר, יותר עבודה עצמית עם פרשנים .   במשך השנה התמודדות עם פרשן שלא נלמד בכיתה.	מבנה פירושו של הרמב”ן. להגדיר את הקושי אליו מתייחס הפרשן, השוואה בין הפרשנים. והשוואה ביניהם במישורים שונים: התשובות השונות, הביסוס בכתובים לפירוש, הנחות המוצא, ההשלכות על הבנת הפרשיה ועוד.

 

עקרונות מנחים:

1. למידה סביב רעיון גדול. רעיון שמלווה את כל הספר וגם רעיון לכל יחידת לימוד. מה התובנה העולה מכל פרק?
   מתוך הרעיון הגדול ניצור למידה שיש בה חיבור אישי לעולמם של התלמידים.

2. כיתה ז’- קומת בסיס כיתה ח- הבנה. כיתה ט’- העמקה . כיתה י’- ביצועי הבנה וידע רחב
3. עבודה על איפיון דמות לאורך השנים- לבנות את זה בדרך מדורגת:
   ז’-ח’: ייצוד ידע- התלמיד/ה י/תדע להציג את הדמות בהתאם לתכנים שנלמדו
   ט’-י’: התלמיד/ה עצמה יאסוף מתוך הפסוקים את הנאמר על הדמות ויאפיין בתכונות את הדמות לאור מה שהכתוב מספר עליה
   ב-ט’ על יחידה מצומצמת וב-י’ על יחידה גדולה יותר

4. לאורך כל השנים: ביסוס רעיונות על פסוקים
   בכיתה ז’ ביטוי של רעיון מפסוקים בודדים
   במשך השנים נבקש לבסס על יחידות ארוכות יותר, להביע בצורה מפורטת יותר איך הרעיון בא לידי ביטוי בחיינו היום ובחיי התלמידה.

5. בעבודה עם פרשנים כל שנה נמשיך עם המיומנויות של השנה הקודמת ועל גביהן נוסיף מיומנות חדשה.

 

נכתב ע”י מוריה רלבג, מוריה וישליצקי והדס מיטב על בסיס מסמך מיומנויות של ד”ר מירי כהנא.