קריאת הפרק הנלמד הוא חלק משמעותי בלימוד תנ”ך.
הוא המפגש הראשוני והבלתי אמצעי של התלמידים עם התורה.

כיצד נשתף את התלמידים בקריאה למידה מרחוק?

בוחרים תלמידים כמספר הפרטים* בפרק .
כל התלמידים מכבים מצלמות ורק התלמידים הנבחרים נשארים עם מצלמה פתוחה.
הקריינים משנים את שמם (rename) לשם הפרט וכל אחד קורא את חלקו.

כל תלמיד בוחר דמות בפרק דרכה הוא רוצה להקשיב לפרק ולאירועיו ומשנה את שמו (rename) לשם הדמות.
המורה מקריא/נציג מכל דמות והתלמידים מקשיבים לפרק באמצעות הדמות שבחרו.

המורה קורא את הפרק ומבקש מהתלמידים לקרוא יחד אתו בקול כשחוזר השורש המנחה או ביטוי חוזר.

המורה מחלק את יחידת הלימוד לחלקים.
הכיתה מתחלקת לחדרים.
כל חדר מכין קריאה של חלק אחר. קריאה שתבטא את תכני הפרק תוך שימוש בטונציה מתאימה ושיתוף מקסימום משתתפים.
נבקש שיוסיפו גם מוזיקת רקע.

נבקש מתלמיד להתחיל לקרוא, כשלדעתו מתחיל חלק חדש (חילוף דמות, מקום, נושא) עליו להעביר את הקריאה לתלמיד אחר.

קריאה במליאה- כל תלמיד יקרא את הפסוק ששמו ושם משפחתו מתחיל באות זו.
(תלמיד בא’ יקרא את פס’ א’ וכו’). כמה תלמידים יכולים לקרוא יחד.

המורה תשתף מסך עם מספר פסוקים בודדים- הכיתה כולה תקרא יחד את הפסוקים.
ניתן להוסיף לשקופית גם שאלת חשיבה שתלווה את הקריאה.

התלמידים יקראו את הפרק בשקט- כל תלמיד בעצמו
בלוח שיתופי יצטרכו התלמידים לכתוב כמה שיותר שאלות בעקבות קריאת הפרק ובהמשך גם לענות זה לזה.

*פרטים בפרק- דמויות, מצוות, פרטי המצוות, כלי המשכן וכו’

עקרונות מנחים בדרכים לקריאת הפרק:

1. הקריאה משתפת את התלמידים
2. הקריאה עצמה יוצרת עבודה על מיומנויות הכרחיות בתנ”ך: הכרות עם סימני הניקוד וטעמי המקרא, הבנה של מבנה המשפט, חלוקת הפרק, איתור פרטים בפסוקים, איתור מילה מנחה.
3. דרכי הקריאה מהוות פתיח אפשרי לעבודה בשיעור כולו.
   (לדוגמה אם נקרא את הפרק דרך נקודת מבטה של דמות מסוימת, נוכל להמשיך בקו זה את השיעור ולבקש מכל קבוצה לייצג את הדמות, ללמוד לעומק על תפקידה בפרק, לשאול שאלות את הדמות, לנהל דו-שיח עם דמויות אחרות וכו’.
   אם נבקש מהם לקרוא בקול את השורש המנחה נוכל בהמשך לדון במשמעות של שורש זה ואיזו הבנה הוא יוצר בפרק).