שִׂים לֵב: בְּאֲתָר זֶה מֻפְעֶלֶת מַעֲרֶכֶת נָגִישׁ בִּקְלִיק הַמְּסַיַּעַת לִנְגִישׁוּת הָאֲתָר. לְחַץ Control-F11 לְהַתְאָמַת הָאֲתָר לְעִוְורִים הַמִּשְׁתַּמְּשִׁים בְּתוֹכְנַת קוֹרֵא־מָסָךְ; לְחַץ Control-F10 לִפְתִיחַת תַּפְרִיט נְגִישׁוּת.

פרשנות

1.     הבנת המילים:
היכרות עם המילים, המונחים וראשי התיבות שהפרשן משתמש בהם.

דוגמא מס' 1

2.     זיהוי חלקי הפירוש:
הבחנה בין שאלה לתשובה בתוך דברי הפרשן, היכולת לזהות את עיקר התשובה להבחין בינה ובין ראיות או דוגמאות נוספות לפירוש.
חלוקה בין פירושים שונים שמציע הפרשן, הבחנה בין דברי הפרשן לציטוטים שהוא מביא ממקורות שונים.
ההבנה יכולה לבוא לידי ביטוי ביכולת לנסח את הפירוש בלשוננו.

דוגמא מס' 2

3.     זיהוי הצורך בפירוש:
היכולת לחשוף על מה מגיב הפרשן:
האם דבריו הם מענה לשאלה בפסוק? מהי השאלה? האם יש כאן מניע אחר? כגון רצון להוסיף מידע או להדגיש מסר שניתן ללמוד מהפסוקים.

דוגמא מס' 3

4.     על מה מבוסס הפירוש:
הבנה על מה מתבסס הפירוש:
על הידע שבפסוק ובפסוקים הסמוכים? על הידוע לנו ממקורות מקראיים אחרים? על פרשנים שקדמו לו? ידע בתחומים שונים כגון לשון, גיאוגרפיה, היסטוריה, ארכיאולוגיה, זיאולוגיה ועוד.
וכן באילו ספרים ומקורות נעזר הפרשן: ספרות חז"ל, התרגומים הארמיים, פרשנים נוספים, מילונים ועוד.
היישום עשוי לבוא לידי ביטוי בניסוח הטיעון של הפרשן לצד ביסוס הטענה על הכתובים.

דוגמא מס' 4

5.     הבחנה בין פשט ודרש:
היכרות עם המושגים פשט ודרש, עם ההגדרה של כל אחד מהם, ועם ההבחנה ביניהם. היכולת לסווג פירוש כפשט או דרש בהתאם להגדרות שנלמדו.

דוגמא מס' 5

6.     היכרות עם הפרשנים השונים, זמנם ושיטותיהם:
היכרות בסיסית עם הפרשנים השונים והחלוקה המרכזית לתקופות ולארצות. היכולת לאפיין את דרכו של פרשן, ובהמשך היכולת לזהות פרשן מתוך פירושו ולדעת מראש איזה פרשן עשוי לתת תשובה לאיזה סוג של שאלה.

דוגמא מס' 6
קישורים וכלים
Contact Us

We're not around right now. But you can send us an email and we'll get back to you, asap.

Not readable? Change text. captcha txt

התחל/י לכתוב , בסיום הקש על מקש Enter לביצוע החיפוש