מיומנויות השוואה
1. השוואה בין מקורות מקראיים :
איתור פסוק, יחידה או נושא שיש בינם ובין הפסוק/ היחידה/ הנושא הנלמדים בסיס להשוואה.
ההשוואה יכולה להתבסס על דמיון מילולי, התרחשות דומה, רקע דומה, זיקה בין דמויות, קבוצות או מקומות, מטרה דומה של מצוות או נבואות ועוד.
ניסוח הקריטריונים להשוואה, ועמידה על נקודות הדמיון ועל ההבדלים, על כפילויות ועל סתירות לכאורה בין המקורות. והסקת המסקנה העולה מתוך ההשוואה.
בשלבים מתקדמים ניתן להתייחס להבדלים שנראים כסתירה ולא כהשלמה, ולדון ביחס המתאים מבחינה אמונית:
להבחין בין יישוב הסתירה בדרך של הצבעה על ההשלמה שבין המקורות תוך הדגשת הנסיבות השונות, ובין יישוב הסתירה בדרך של הדגשת המסרים השונים של כל אחד מהמקורות.
השוואה מתבקשת שכבר חז"ל מצביעים עליה היא ההשוואה בין דור הפלגה לדור המבול.
- הבסיס להשוואה הוא הדמיון שבין שני סיפורים של עונש משמים על מעשי אנוש, שניהם כחלק מתולדות ראשית האנושות, ומקיפים את כל בני האדם.
- אחרי הצדקת ההשוואה וההתרשמות משני המקורות, ניתן לקבוע קריטריונים להשוואה: מה היה החטא? האם התורה מפרטת במה חטאו? מה העונש? האם יש מי שלא נענש? ועוד.
- הסקת המסקנות מההשוואה נובעת מתוך הדיוק בהבדלים ומשמעותם: לדוגמה, השוואת אופי החטא וחומרת העונש עשויה להוביל לתובנות בנוגע להבדל שבין עבירות שבין אדם לחברו ועבירות שבין אדם למקום. מסקנה נוספת עשויה להתייחס לכוחה של אחדות בין בני האדם, בניגוד לחברה שמבוססת על פגיעה אישית זה בזה.
2. השוואה בין פרשנים:
איתור פירושים שונים שעונים על אותו צורך בפסוקים והשוואה ביניהם במישורים שונים:
התשובות השונות, הביסוס בכתובים לפירוש, הנחות המוצא, ההשלכות על הבנת הפרשיה ועוד.
פרשנים שונים מסבירים את המילים "וּדְבָרִים אֲחָדִים" (פס' א)
- איסוף תשובות שונות:רש"י מביא כמה פירושים מבראשית רבה, וביניהם: דבר אחר: ודברים אחדים – על יחידו של עולם…. רד"ק מפרש: ודברים אחדים – הסכמה אחת היה להם, וכן (יהושע ט':ב') "ולהלחם עם יהושע פה אחד" ר"ל בהסכמה אחת… אב"ע: שפה אחת – לשון הקדש… ודברים אחדים – בעבור שתמצא מלות בשפה אחת שונות כפי מנהג המדינות.
- הבנת ההבדלים בין הפירושים:
הביסוס בכתובים: אב"ע קושר ל"שפה אחת", ומסביר שמדובר בהיבט נוסף של הדמיון בשפת הדיבור. הפירוש הראשון של רש"י ופירוש רד"ק מתייחסים לסוג אחר של אחדות- הסכמה, ומסבירים למה הסכימו, ההסכמה המשותפת תואמת גם את הנאמר בפסוקים הבאים, כשנועצו זה בזה ואמרו "הבה…". הפירוש השני של רש"י דורש את המילה "אחדים" על יחידו של עולם, כלומר, כבר כאן הוא מוצא רמז להתרסה נגד ה' שבה חטאו.המשמעות להבנת הכתובים: לפי אב"ע יש כאן הדגשה של הדמיון בלשון, אפילו הבדל בין ניבים שונים בתוך אותה שפה לא היה, מידת האחידות היא בעלת משמעות להבנת הקיצוניות שבפירוד, שלא אפשר אחריו כל תקשורת. לפי רד"ק כבר בפסוק הראשון בולטת ההסכמה ביניהם והפעולה המשותפת, אלא שזו הסכמה למטרה שלילית. לפי רש"י כל האחדות אינה אלא יצירת חזית כנגד הקב"ה, וכל ההתנהלות של בוני המגדל פסולה מלכתחילה מכל וכל.
3. השוואה למקורות מידע חוץ מקראיים על התנ"ך ותקופותו:
היכרות עם ידע היסטורי, גיאוגרפי וארכיאולוגי על תקופת המקרא והשוואתו למידע שבתנ"ך עצמו עשויה ללמד על הרקע ועל הנחות היסוד שהתנ"ך מתמודד איתן, ולשפוך אור על הרקע הריאלי לסיפור, ועל הייחודיות של התנ"ך על רקע תקופתו.
בהקשרו של מגדל בבל העלו רבים את ההשוואה למגדלי ה"זיקוראט" מגדלים עצומים שנמצאו באזור בבל, וששימשו כחלק מעבודת האלילים.
ההשוואה למגדלים הללו יכולה ללמד על הרקע הריאלי של הסיפור, וגם לחדד את הבנת ההבדל בין היחס של התורה לה' ליחס של אנשי התקופה לאליליהם (קאסוטו בספרו "מנח עד אברהם" הרחיב בעניין).
רקע היסטורי, גיאוגרפי (מפות איזוריות) ועוד באתר מקראנט (בגישה מחקרית):https://mikranet.cet.ac.il/pages/sub.asp?item=904
מפה מקראית באתר "התנ"ך" של מכללת הרצוג, ניתן להציג על המפה תקופות שונות, וגם להציג מפה לפי פרק:http://www.hatanakh.com/map