5. קביעת הגבולות של היחידה|
זיהוי הסימנים המעידים על מעבר בין נושאים:
פתיחה לנושא, סיכום נושא, שינוי הנושא, שינוי הזמן, המקום או שינוי הרכב הדמויות.
כדאי לשים לב שחלוקת הפרקים לא תמיד תואמת את החלוקה לנושאים.
דוגמא-5
- פתיחה לסיפור: "וַיְהִי כָל-הָאָרֶץ…" (פס' א)
- סיכום- קריאת שם מקום: עַל-כֵּן קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל כִּי-שָׁם בָּלַל ה' שְׂפַת כָּל-הָאָרֶץ…" (פס' ט)
- סיכום ליחידה הקודמת- רשימת התולדות: "אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת בְּנֵי-נֹחַ לְתוֹלְדֹתָם בְּגוֹיֵהֶם וּמֵאֵלֶּה נִפְרְדוּ הַגּוֹיִם בָּאָרֶץ אַחַר הַמַּבּוּל" (פר' י פס' לב) ומעבר סגנון ונושא -מרשימה לסיפור- בין היחידות.
- פתיחה ליחידה הבאה, החוזרת לרשימת התולדות: "אֵלֶּה תּוֹלְדֹת שֵׁם שֵׁם בֶּן-מְאַת שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת-אַרְפַּכְשָׁד…" (פר' יא פס' י).
6. זיהוי הנושא ורעיונות מרכזיים ביחידה
הנושא הכללי, "הכותרת" בשלב ראשון, והבנה מעמיקה יותר של הרעיון והמסר אחרי הלימוד המעמיק.
דוגמא-6
- בשלב ראשון נדרשת הבנה של הכותרת: זיהוי עם כותרת מוכרת: "מגדל בבל", או ניסוח כותרת במילים של התלמיד: בניית המגדל ופיזור הבונים.
- בהמשך הדיון צפוי להתמקד ברעיונות המרכזיים, בהתאם להבנה שתגובת ה' לבניית המגדל היא פיזור בני האדם, והמענה לשאלה מדוע ה' מגיב כך.
7. שאלת שאלות:
בחינה של הפסוקים והעלאת שאלות לשוניות, תוכניות ומחשבתיות. השאלות יכולות להתייחס גם למה שנראה חסר בפסוקים, למה שנראה כחזרה, ולמה שלכאורה מנוגד למה שנכתב בסמוך.
שאלות מסוג נוסף נוגעות לפער בין הציפיה שלנו מה התורה תכתוב בנושא ובין מה שכתוב בפועל.
דוגמא-7
- שאלות לשוניות: מה המשמעות של "וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם" (פס' ד), האם הם מנסים להגיע לשמים ממש, או שמדובר בדימוי? מי "קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל" (פס' ט)
- שאלות תוכן: איך בניית המגדל ועשיית השם נותנת מענה לחשש "פֶּן-נָפוּץ עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ" (פס' ד)?
"וַיֹּאמֶר ה' הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת וְעַתָּה לֹא-יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת" (פס' ו): מה הקשר בין השפה האחת ליכולת לעשות מה שיזמו?
- שאלות לשוניות: מה המשמעות של "וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם" (פס' ד), האם הם מנסים להגיע לשמים ממש, או שמדובר בדימוי? מי "קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל" (פס' ט)
- שאלות תוכן: איך בניית המגדל ועשיית השם נותנת מענה לחשש "פֶּן-נָפוּץ עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ" (פס' ד)? "וַיֹּאמֶר ה' הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת וְעַתָּה לֹא-יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת" (פס' ו): מה הקשר בין השפה האחת ליכולת לעשות מה שיזמו?
- שאלות מחשבה:" וַיֵּרֶד ה' לִרְאֹת אֶת-הָעִיר וְאֶת-הַמִּגְדָּל…" (פס' ה): האם ה' צריך לרדת כדי לראות? " הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם" (פס' ז) מדוע ה' מדבר בלשון רבים? מי מצטרף אליו?
- מיותר לכאורה בפסוקים: מדוע חשוב לספר ש"וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר וַיֵּשְׁבוּ שָׁם"? מדוע צריך לומר שמצאו בקעה ולא רק שישבו שם? למה צריך לומר שמדובר בבקעה?
מדוע צריך לפרט בנוגע לשרפת הלבנים ולשימוש בחמר?
- חסר לכאורה בפסוקים ואינו תאם את הציפיות: אנחנו מצפים להסבר מה החטא המוביל לעונש, כאן לא ברור מדוע ה' מעוניין למנוע את בניית המגדל, מה לא בסדר בבנייה? מה החטא?
8. איתור וסימון פרטים בפסוקים:
היכולת לזהות ולסמן פרטים בעלי משמעות, כגון: פרטי הסיפור: דוברים שונים, פעולות שונות, כינויים שונים לאותו אדם/ מקום, מקומות שונים, זמנים שונים, פרטי המצוות: ציווים שונים, לאילו תנאים מתייחס הציווי.
פרטי הנבואה: למי פונה הנביא, דימויים ועוד.
יכולת נוספת היא זיהוי מרכיבים חוזרים בפסוקים, כגון שורש או מילה מנחה, ביטוי חוזר או פעולה מאפיינת.
דוגמא-8
- המקום מכונה בהתחלה בקעה בארץ שנער ואחר כך בבל
- האנשים רמוזים לאורך כל הסיפור, בלי לקרוא להם בשם: "בְּנָסְעָם", "וַיִּמְצְאוּ", "וַיֵּשְׁבוּ", "וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ", "וַתְּהִי לָהֶם", רק בפסוק ה נאמר: "וַיֵּרֶד ה' לִרְאֹת אֶת-הָעִיר וְאֶת-הַמִּגְדָּל אֲשֶׁר בָּנוּ בְּנֵי הָאָדָם".
- יש פעולות שנעשות ללא תיאום, כגון: "וַיֵּשְׁבוּ שָׁם" (פס' ב), באחרות יש התייעצות: "וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ הָבָה נִלְבְּנָה…" (פס' ג) וגם שימוש במילה "הָבָה", ובהמשך "וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה-לָּנוּ…" (פס' ד)- ללא 'איש אל רעהו'.
- גם ה' בדבריו אומר: "הָבָה נֵרְדָה" (פס' ז).
- ניתן לציין גם את הפעולות השונות של ה':"וַיֵּרֶד ה' לִרְאֹת" (פס' ה), "וַיֹּאמֶר ה'" (פס' ו), "וַיָּפֶץ ה'" (פס' ח).
- מילים חוזרות: שפה, לפוץ, הארץ ועוד.
9. מיון לקטגוריות:
היכולת למצוא מכנה משותף לפרטים וכך גם לשייך אותם לקטגוריות משמעותיות.
כגון: מצוות שבין אדם לחברו ומצוות שבין אדם למקום, מצוות עשה ומצוות לא תעשה, ציוויים ונימוקים, נבואת פורענות ונבואת נחמה, גורמים ותוצאות, עובדות וטענות ועוד.
דוגמא-9
-
- הקטגוריות הבסיסיות בסיפור: הרקע- התוכנית של בני האדם- תגובת ה'- העונש
- דוגמה לחלוקה נוספת: פעולה: "וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה-לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם", תוצאה "וְנַעֲשֶׂה-לָּנוּ שֵׁם" ונימוק "פֶּן-נָפוּץ עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ" (פס' ד).
- מידה כנגד מידה: האבחנה בזיקה שבין התנהלות בני האדם לתגובת ה'. "וַיְהִי כָל-הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים" (פס' א)- "וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ" (פס' ז), "פֶּן-נָפוּץ" (פס' ד) – "וַיָּפֶץ ה' אֹתָם" (פס' ח)
10. עימוד המעניק משמעות:
ביחידות רבות ניתן להציע עימוד חזותי שיקל על ההבנה. העימוד יכול להתבסס על השתלשלות האירועים, חלוקה לקטגוריות, והיחס בין החלקים מבחינת התוכן.
דוגמא-10
- העימוד יכול להתבסס על החלוקה המרכזית לקטגוריות של התוכן, לדוגמה:
הרקע: פסוק א
התוכנית של בני האדם: פסוקים ב-ד
תגובת ה': פסוקים ה-ז
העונש: פסוקים ח-ט
מבנה אומנותי (כיאסטי, לינארי וכדומה) הוא מורכב יותר, ומתבסס גם על שימוש במילים וביטויים דומים.
כדאי לשים לב שביחידות רבות, בפרט ארוכות, קשה לחשוף לבד את המבנה, וכדאי להיעזר בספרות בתחום כדי למצוא את המבנה, ולהקנות את המיומנות של קריאת תרשים והבנתו.
דוגמא-10-1
- מבנה אומנותי מתבסס לא רק על השתלשלות התוכן, אלא גם על ביטויים מקבילים בפסוקים מקבילים, וכך נוצר בפסוקי מגדל בבל מבנה כיאסטי.
ניתן לראות מבנה כזה במאמרה של אילה פז באתר מקראנט
11. הבנת המסר וביסוסו בפסוקים:
על בסיס השאלות שעלו, תשומת הלב לפרטי הפסוקים ומיונם, עיון בפרשנים ועוד, ניתן לעמוד על המשמעות והמסר שניתן ללמוד מיחידת הפסוקים. לאחר הצעת הרעיון או המסר חשוב לבסס אותו על הפסוקים, ולהביא ראיות ודוגמאות מתאימות.
דוגמא-11
אם אחרי לימוד ועיון בפרשנים נאמר שהמסר הוא גבהות הלב של בני האדם, נצטרך לחזור לפסוקים ולהראות היכן ניתן למצוא לזה ביטוי, לדוגמה:
- הפירוט בנוגע לטכנולוגיה כרקע לבניית המגדל עשוי ללמד על תחושת יכולת שקבלו מהטכנולוגיה.
- הרצון לבנות מגדל "וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם" מצביע על יומרה רבה.
- השאיפה לעשות שם מצביעה על רצון בתהילת עולם.
- הבנת המגדל כפתרון ל"פֶּן-נָפוּץ" עשויה ללמד על השאיפה לצבור את מלוא העוצמה האנושית במקום אחד.
- תגובת ה' מעידה על הכוח המסוכן של היוזמה.
12. חיבור אישי:
היכולת למצוא איפה הרלוונטיות אלינו, ולהביא דוגמאות מהחיים לנאמר בפסוקים.
דוגמא-12
-
- האם עולם שיש בו שפה אחת הוא עולם טוב וחיובי יותר? האם ניתן לומר שכיום יש שפה משותפת לבני האדם? האם אחידות באופן כללי היא בסיס לחברה טובה יותר?
- על פי פרקי דרבי אליעזר בוני המגדל מתלהבים מהטכנולוגיה החדשה של הלבנים, אך מזלזלים בבני האדם, עד כדי כך שאם נפל אדם לא שמו לב, אך אם נפלה לבנה היו יושבים והבוכים.
מה יחסנו לטכנולוגיה? האם הוא עומד ביחס נכון ליחסנו לבני אדם? איך אנחנו מתייחסים ל"תאונות עבודה"?
- האם בתרבות שלנו יש "עשיית שם"? האם זו בעיה רוחנית?
