הבנת המילה והפסוק

א וַיְהִי כָל-הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים. ב וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר וַיֵּשְׁבוּ שָׁם. ג וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר. ד וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה-לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה-לָּנוּ שֵׁם פֶּן-נָפוּץ עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ. ה וַיֵּרֶד ה' לִרְאֹת אֶת-הָעִיר וְאֶת-הַמִּגְדָּל אֲשֶׁר בָּנוּ בְּנֵי הָאָדָם. ו וַיֹּאמֶר ה' הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת וְעַתָּה לֹא-יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת. ז הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ. ח וַיָּפֶץ ה' אֹתָם מִשָּׁם עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר. ט עַל-כֵּן קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל כִּי-שָׁם בָּלַל ה' שְׂפַת כָּל-הָאָרֶץ וּמִשָּׁם הֱפִיצָם ה' עַל-פְּנֵי כָּל-הָאָרֶץ.

1. קריאה רהוטה של המילים:
היכרות עם סימני הניקוד וההבחנה בין קרי וכתיב, והיכולת לקרוא את המילים בהתאם.

דוגמא-1

·       "בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם" (פס' א) ולא מִקֹּדֶם
·       "הַלְּבֵנָה" (פס' ג) ולא הַלְּבָנָה
·       "וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר" (פס' ג), לַחֹמֶר, ולא לְחֹמֶר

2. הבנת משמעות המילים:
הבנת המשמעות של מילים לא מוכרות, המודעות לכך שהמשמעות של מילה בימינו עשויה להיות שונה מהמשמעות של בתנ"ך, הבנת המשמעות של צורות ביטוי מיוחדות לתנ"ך.

דוגמא-2

- מה משמעות המילה חֹמֶר בפסוק: "וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר"?
- מה פירוש המילה "הַחִלָּם" בפסוק ו?
- מה משמעות השורש "לפוץ" החוזר בפסוקים, ומה התפקיד של המ"ם במילה "הֱפִיצָם" (פס' ט)? למי היא מתייחסת?
- מה תפקיד הבי"ת במילה "בְּנָסְעָם" (פס' ב)?
- "הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה" (פס' ג) מה תפקיד הה"א במילים 'נלבנה' ו'נשרפה'?
- מה תפקיד המפיק במילה "שְׁמָהּ" (פס' ט)?

למתקדמים: הבנת המשמעות של וו ההיפוך וזמני הפועל

למתקדמים

· "וַיֵּרֶד ה' לִרְאֹת אֶת-הָעִיר וְאֶת-הַמִּגְדָּל אֲשֶׁר בָּנוּ בְּנֵי הָאָדָם" (פס' ה)
"בנו" ולא "ויבנו"- זה היה קודם, לפני "וירד ה'", ולא כחלק מרצף הפעלים בסיפור.

3. הבנת מבנה המשפט:
היכרות עם החלוקה המרכזית של טעמי המקרא, הבנת החלקים השונים של הפסוק מבחינת התוכן. זיהוי מי הדובר בשיח, והאם הפסוק מציג עובדה, שאלה או תמיהה.
הבאת הבנת המשפט לידי ביטוי באמצעות קריאת הפסוק באינטונציה המתאימה.

דוגמא-3

- וַיֹּאמְר֞וּ אִ֣ישׁ אֶל־רֵעֵ֗הוּ הָבָה נִלְבְּנָ֣ה לְבֵנִ֔ים וְנִשְׂרְפָ֖ה לִשְׂרֵפָ֑ה וַתְּהִ֨י לָהֶ֤ם הַלְּבֵנָה֙ לְאָ֔בֶן וְהַ֣חֵמָ֔ר הָיָ֥ה לָהֶ֖ם לַחֹֽמֶר (פס' ג) בפסוק שני חלקים ברורים מבחינת התוכן, חלוקה שמבטאת גם האתנחתא: אמירה ותוצאה מעשית.
  גם החלק הראשון מתחלק לשניים: הפתיחה לאמירה והאמירה עצמה (חלוקה שמשתקפת בזקף). כ
  דאי להתייחס גם לשאלה מי אומר את הדברים.
- וְעַתָּה לֹא-יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת (פס' ו) האם זו קביעה או תמיהה (שאלה רטורית)?
- דוגמה מסוף הפרק הקודם: "וּלְשֵׁ֥ם יֻלַּ֖ד גַּם־ה֑וּא אֲבִי֙ כָּל־בְּנֵי־עֵ֔בֶר אֲחִ֖י יֶ֥פֶת הַגָּדֽוֹל" (פ' י פס' כא),
  מי הבן הגדול של שם? האם שם הוא 'אחי יפת- הגדול' או 'אחי- יפת הגדול'?

4. כתיבת הפסוקים בלשוננו:
ניסוח הפסוקים בלשוננו מבטא את הבנת המילים והפסוקים, ועשוי לסייע גם בחשיפת המידע החסר ומה שעדיין לא הובן והוברר.

דוגמא-4

- איך היינו אומרים "וַיְהִי כָל-הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים" (פס' א)?
  "כָל-הָאָרֶץ" זה כל העולם או אנשי מקום מסוים?
  האם "שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים" אלו שני דברים שונים, או ששניהם מתייחסים לאותה שפת דיבור?
- איך נאמר בלשוננו "וְנַעֲשֶׂה-לָּנוּ שֵׁם" (פס' ד)?

קישורים וכלים – הבנת המילה והפסוק

קריאה נכונה, מפוסקת ומותאמת:הרב דן בארי (מלווה במפות ובתמונות)
עומר פרנקל באתר 929.
פירוש מילים:
פירוש הרב שטיינזלץ לתנ"ך: באתר 929
בצד ימין בכל פרק מובאים הפסוקים, ולחיצה עליהם הופכת את הפסוק לצהוב, ופותחת את הפירוש.