משמעות – מהלך סדנא

מטרת הסדנה:
לבחון את ההקשר של המשמעות בחיינו ולתת כלים לדרכים להאיר את צדדיה בעשייתנו במרחבי הלמידה בקהילות השונות (כיתה, בית חינוך, מפגש מורה-תלמיד.ה)

לסדנה יש שני חלקים או אפשרות להעביר אותן כשתי סדנאות נפרדות.

סדנה א’ – משמעות המשמעות (שם אחר אולי?!- למה, זה אחלה שם לדעתי)

מטרת הסדנה:
העמקת רעיון המשמעות. הצורך הקיומי שלנו כבני אדם לחיים של משמעות: למצוא משמעות לאירועים בחיינו, לראות את עצמנו כבעלי משמעות וכיו”ב.

מהלך הסדנה:
1. השמעת השיר של לאה גולדברג – “למדני אלקי” (ישנם מספר ביצועים בYouTube):
למדני אלוהי / לאה גולדברג
למדני אלוהי
ברך והתפלל
על סוד עלה קמל
על נוגה פרי בשל
על החירות הזאת
לנשום לחוש לראות
לדעת לייחל להיכשל

למד את שפתותי
ברכה ושיר הלל
בהתחדש זמנך
עם בוקר ועם ליל
בהתחדש זמנך
עם בוקר ועם ליל

לבל יהי יומי
עליי כתמול שלשום
לבל יהי עליי
יומי הרגל
יומי הרגל

2. אופציה 1 – להניח קלפים על גבי הרצפה ולבקש מהמשתתפים לבחור תמונה אחת שמתארת את אחת מהמטפורות בשיר או תחושה כללית העולה מתוך השיר (עדיפות למטפורה ספציפית בכדי לדייק יותר).

   אופציה 2 – לבקש לצייר מטפורה אחת מתוך השיר. לצבוע בצבעים את התחושות העולות מתוך השיר.

3. שיתוף ולימוד במליאת הקבוצה:

שאלת הנחייה 1: אלו תחושות חשתם במהלך השיר, איזו מטאפורה בחרתם, מה יש בה, מה יש שם.

שאלת הנחייה 2: אלו מרחבים מתוארים בשיר? מרחבי מקום וזמן. בדמיונכם – היכן ישבה המשוררת וכתבה את השיר?

קטע לימוד:
“מה היה תחלתו של ר’ עקיבא. אמרו בן ארבעים שנה היה ולא שנה כלום. פעם אחת היה עומד על פי הבאר אמר מי חקק אבן זו אמרו לו המים שתדיר נופלים עליה בכל יום אמרו לו עקיבא אי אתה קורא אבנים שחקו מים (איוב י”ד י”ט). מיד היה רבי עקיבא דן קל-וחומר בעצמו מה רך פסל את הקשה דברי תורה שקשין כברזל על אחת כמה וכמה שיחקקו את לבי שהוא בשר ודם מיד חזר ללמוד תורה. הלך הוא ובנו וישבו אצל מלמדי תינוקות. א”ל רבי למדני תורה אחז רבי עקיבא בראש הלוח ובנו בראש הלוח. כתב לו אלף בית ולמדה. אלף תיו ולמדה. תורת כהנים ולמדה. היה לומד והולך עד שלמד כל התורה כולה.

הלך וישב [לו] לפני רבי אליעזר ולפני רבי יהושע אמר להם רבותי פתחו לי טעם משנה. כיון שאמרו לו הלכה אחת הלך וישב לו בינו לבין עצמו אמר אלף זו למה נכתבה. בית זו למה נכתבה. דבר זה למה נאמר. חזר ושאלן והעמידן בדברים….”

(מסכת אבות דרבי נתן, פרק ו)

• מה המוטיבציה של עקיבא, רועה הצאן ש”לא שנה (למד) כלום” לשאול על פי הבאר – “מי חקק אבן זאת”?
• מדוע ה”קל וחומר” (מטודיקה למדנית, שהיא מ13 דרכי הלימוד בתושב”ע) שהוא דורש לעצמו מחזיר אותו לספסל הלימודים (“מיד חזר ללמוד תורה”)?
• מה המאפיין המרכזי של תלמודו בפני רבותיו רבי אליעזר ורבי יהושע?

4. נציג את דבריו של המפורסמים של ויקטור פרנקל:
   

אֱמֶת, חִפּוּשֵׂי הָאָדָם אַחַר פֵּשֶׁר וַעֲרָכִים עֲלוּלִים לְעוֹרֵר מְתִיחוּת פְּנִימִית וְלֹא לְהַשְׁרוֹת שִׁוּוּי מִשְׁקָל פְּנִימִי. אוּלָם מְתִיחוּת זוֹ עַצְמָהּ הִיא תְּנַאי קֹדֶם הֶכְרֵחִי לִבְרִיאוּת הַנֶּפֶשׁ. הֲרֵינִי מֵעֵז לוֹמַר, כִּי אֵין לְךָ דָּבָר בָּעוֹלָם, שֶׁעָשׂוּי לַעֲזֹר לָאָדָם לְהִתְגַּבֵּר אַף עַל הַגָּרוּעַ מִכֹּל, כְּמוֹ הַיְּדִיעָה כִּי יֵשׁ פֵּשֶׁר לְחַיָּיו. הַרְבֵּה חָכְמָה גְּנוּזָה בְּמַאֲמַר נִצ’שֶה: “מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְמַה שֶׁלְּמַעֲנוֹ יִחְיֶה, הוּא יוּכַל לָשֵׂאת כִּמְעַט כָּל אֵיךְ”. בְּמִלִּים אֵלֶּה רוֹאֶה אֲנִי סִיסְמָה שֶׁכֹּחָהּ יָפֶה לְכָל פְּסִיכוֹתֶרַפְּיָה. בְּמַחֲנוֹת הָרִיכּוּז הַנָּאצִיִּים רָאִינוּ (וְדָבָר זֶה נִתְאַשֵּׁר עַל יְדֵי פְּסִיכִיאַטְרִים אָמֶרִיקָנִיִּים בְּיַפָּן וּבְקוֹרֵאָה), כִּי אֵלֶּה שֶׁיָּדְעוּ כִּי מְצַפֶּה לָהֶם תַּפְקִיד שֶׁעֲלֵיהֶם לְקַיְּמוֹ, הָיוּ מְסֻגָּלִים לָצֵאת מֵהֶם חַיִּים.

נבחן את המדרש הנ”ל לאור דבריו של פרנקל.

(הערות למנחה:

משמעות מעניקה לאדם מוטיבציה. היא קיומית. רבי עקיבא, המתקשה בלימודו (הוא שב ללמוד. כנראה שניסה ולא צלח בהתחלה ללמוד) ורק מתוך מציאת משמעות לתופעה (אבנים שחקו מים) הוא מוצא משמעות לעצם הניסיונות ללמוד על אף שאינו צולח בתחילה. הניסיונות הופכים לבעלי משמעות. הם כאותן טיפות מים החודרות את האבן. ומשם חזרה לספסל הלימודים – מתוך חיפוש המשמעות. ” אות אלף למה ככה נכתבה” וכו’. ויקטור פרנקל הופך את המודעות הזו לאבן יסוד בקיומו של האדם. בהיצמדו לציטוט של ניטשה – “מי שיש לו למה, יש לו את האיך”. המתחדש במדרש זה ודרך השיר של גולדברג – אדם למד ומחפש משמעות בכל מקום. בשדה. בבור המים. בשקיעה ובזריחה).

5. שאלה פתוחה וסיום –

• האבן, הציפור, תכול השמים, טקסט כתוב – כל דבר הוא בעל משמעות ותוכן מלמד, פותח ומאיר. מעל לכל – אנו כמורים, מקור לידע ולתחומי עניין לתלמידנו – כיצד אנו תופסים את עצמו לאור רעיון זה של משמעות? מדוע בחרתי להיות מורה? כיצד אני רואה את עצמי ו/או את עבודתי בהקשר להיבט זה של משמעות?
• סיום – חזרה לשיר של לאה גולדברג:

לבל יהי יומי
עליי כתמול שלשום
לבל יהי עליי
יומי הרגל.

שיר זה הוא תפילה.
נבקש מכל אחד לחבר תפילה/משאלת לב ברוח סיום שירה של גולדברג – תפילה על עבודתי כמורה, על ההוראה, על מציאת המשמעות, על יומי שלא יהי עליי הרגל

• איסוף התפילות.

סדנה 2 – למידה משמעותית (שם אחר… דחוף!!!- הצעה: להוביל למש)

מטרת הסדנה:
לחדד את ערך הלמידה המשמעותית, לבחון את היבטיה השונים ולתת כלים ללמידה כזו.

מהלך הסדנה:

1. נרשום על גבי לוח/בריסטול את המילה “משמעות” ונבקש לתת לה פרשנות. מהי משמעות?

2. נחלק לבאי הסדנה חלק מהמאמר “משמעות המשמעות” של אורית פרנפס ומשה ויינשטוק, שבו יש פרשנויות שונות למילה “משמעות” ונלמד יחד את המשמעויות השונות המובאות שם.

3. נבחר פרק בתנ”ך, סיפור במסגרת לימודי ספרות או כל טקסט מתוך חומר הלמידה ונחלק את הקבוצה לארבע תתי קבוצות. כל קבוצה תקבל פרשנות אחת של המילה מתוך ארבעת הפירושים המובאים שם.

על הקבוצות השונות לערוך עיבוד של הטקסט הנלמד לפי הפרשנות אותה הם קבלו.

כך למשל סיפור העקידה בספר בראשית.

קבוצה א’ – האחראית על מובן 1- משמעות סמנטית, תצטרף לפרש באופן מילולי את הטקסט.

קבוצה ב’ – האחראית על מובן 2 – משמעות כפרשנות, תצטרך למצוא פשר לסמלים המובאים בסיפור זה.

קבוצה ג’ – האחראית על מובן 3 – משמעות כחשיבות, כייחוס ערך, תצטרך להרחיב על העקדה כמוטיב תרבותי (שופר בראש השנה, אבות האומה ועוד).

קבוצה ד’ – האחראית על מובן 4 – משמעות קיומית (אקזיסטנציאליסטית), תבחן את ההיבטים הערכים העמוקים של סיפור זה – מסירות נפש, ציות מוחלט לצוו האל, עמידה בניסיון וכיו”ב.

4. נחזור למליאה וננסה לבחון את התוצרים – מה המשותף לכל הפרשנויות, מה שונה בכל פרשנות, איזו דרך קרובה יותר ללבך, מה היה יותר מעורר עניין בשיעור וכו’.

שאלה מרכזית – באלו כלים השתמשתם בכדי להביא את משמעות הטקסט בפני הלומדים? (אנו רוצים לבנות “ארגז כלים” לבאי הסדנה)

כל המילים כגון: רלוונטיות, יצירת עניין/גירוי, הזמנה לשיח, קונפליקטים ועוד, שיעלו במהלך המליאה יירשמו בצד המילה “משמעות” שנכתבה בתחילת הסדנה.

בסמוך לכל מילה כזו יירשמו הפרקטיקות ששימשו את הקבוצה בעיבוד הטקסט.

5. הצגת מודל מתוך המאמר הנ”ל פרנפס וויינשטוק, המשרטט קוו מתאר ללמידה משמעותית:

5.ב. ניתן להציג גם את הכלי הבא (לפי ההקשר של הסדנה ולבחירת המנחה). כלי עבודה – מפת חשיבה למורה לקראת הכנת יחידת לימוד משמעותית (מתוך “הלומד המלמד ומה שביניהם: מתפיסה ליישום”, חוברת הדרכה של משרד החינוך, תשע”ד):

סיכום – רפלקציה.

כל משתתף יתבקש להדהד “למידה משמעותית”. (אמירת מילה אחת שמהדהדת לו לשמע מושג זה/חוויה או דמות המוכרת לו מהעבר שמתקשרת עם המושג “למידה משמעותית וכיו”ב).