חלק א’ – טעימות

סבבי התנסות במתודות שונות מבחינת תוכן ההתנסות וההרכב האנושי.
במידה ובחרתם לבצע את כל מהלך הסדנא במלואו, מומלץ לבצע 3-4 התנסויות.

הצעה: לפני הטעימות – חלוקת פנקס רפלקטיבי עם שאלות התבוננות על ההתנסויות השונות.

מתודה	פירוט	אילו מושגים היא מנכיחה?	מסגרת זמן	מה צריך להכין?
שאילת שאלות	כל אחד מקבל ערכת קלפי שאלות. מסתובבים בחדר ותוך כדי בוחרים שאלה לענות עליה. המנחה משמיע מוזיקה, כשהוא עוצר- כל אחד ‘תופס’ בן זוג לשיחה קצרה, בה כל אחד משתף בשאלה שבחר ובתשובה שלו עליה. עושים כך 5-7 סבבים, נותנים לכל סבב 2 דק’ בערך.  לאחר מכן, שיח קצר במעגל על התרגיל	שאילת שאלות – ככלי לפיתוח שיח והעמקת הקשר אישי וקבוצתי   נקודות לדבר עליהן: שאלות סגורות מול פתוחות, “קביים” לפיתוח שיח	15-20 דק’ לסבב שאלות, 10 דק’ לסיכום במעגל.	ערכות שאלות- מצורף קובץ להדפסה בתיקיית הסדנא
שימוש במשחקים “מעגל הדאגה”	במעגל – כל משתתף מדמה אדם בגיל מסוים: הראשון עובר בבטן אמו, השני בן 3, השלישי בן 6, וכן הלאה. כל אחד משתף בדאגה שיש לו בעיניים של הדמות שהוא מייצג. בסיום הסבב, חוזרים אחורה, וכעת כל משתתף צריך להתייחס לדאגה שהעלה המשתתף שלפניו.	משחקים ככלי לחיבור בין אישי, לאימון מיומנויות חברתיות וייצור תקשורת, מאפשר למורה לתצפת, מיקרוקוסמוס חברתי. המשחקים מאפשרים שיח קליל על דברים משמעותיים.	במעגל 15-20 דק’
“שיח שכבה”	כללי השיח: אפשר לדבר על מה שרוצים (לא פוגע) מסגרת זמן ידועה מראש משתתפים קבועים – לא יוצאים ולא נכנסים כיסא הדובר והכיסא שלידו רק הדובר מדבר הצוות והתלמידים שווים מנחה יכול עפ”י שיקול דעתו להאריך את השיח	סטינג בטוח ומוקפד עבור כל המשתתפים שימוש בשפת ה”אני” יכול להיות כסדירות קבועה מבלי שיגיע איזשהו פיצוץ	במעגל
“איש קשר”	לבחור אקראית איש קשר בפלאפון לפי אות שמקבל. אחרי שבחר צריך לספר על עצמו דרך איש הקשר שבחר.	מפתח יכולת להגיד על עצמי דברים טובים. תרגול היכולת להתבונן במגוון נקודות מבט.	במעגל 15-20 דק’
תרגילים רפלקטיביים: –   קפה לדרך –   מסך הבית שלי	קפה לדרך: כל אחד בוחר עם עצמו קפה / לימונדה / קולה וחושב עם מי היה רוצה לשבת עכשיו לשתות. “הייתי רוצה לשבת עכשיו עם ______ ולשתות איתו _______”. מסך הבית שלי: התבוננות במסך הבית בפלאפון וחשיבה מה הוא יכול ללמד עליי?	התבוננות עצמית – איפה אני נמצא מה הצרכים שלי כעת מי יכול לסייע לי בהם         מה החוזקות שלי מה מעניין אותי מה מעסיק אותי	כל אחד עם עצמו (10 דק’) לאחר מכן, מתכנסים במעגל לשתף בחוויה/ תובנות
תרגיל הקשבה תרגיל בשלשות	לתת למשתתפים נושא מובנה לדיון. לבקש מהתצפיתן בכל שלשה – מקשיב, מוקשב ותצפיתן. מתחלפים כל X דקות.	יכולת הקשבה, סוגי הקשבה, כשלים בהקשבה. שחזור.	כ15-20 דק’ לשלב בשלישיות לאחר מכן- שיח מסכם: מה היה לנו שם? מומלץ לבצע את התרגיל הזה כתרגיל האחרון בהתנסויות, ולחבר את השיח המסכם עליו לסיכום הכללי וכפתיחה לנושא ההקשבה האמפטית- הנושא של החלק השני של הסדנא	לכל תצפיתן- כלי כתיבה ודף מחוון (מצ”ב קובץ בתיקייה)

שיח קבוצתי אוסף – שיח על הכלים ועל התחושות שההתנסויות האלה מעלות (15-20 דק’)

 

חלק ב’: הרחבה על נושא ההקשבה ויישומו במרחב הלמידה (תפקיד המורה כמנחה ולא כמעביר ידע)

הנושא: ההקשבה כבסיס לכל המיומנויות והכלים לשיח רגשי.

פתיחה: צפייה בסרטון https://www.youtube.com/watch?v=SICvNqZyhwY

דיון מונחה: מנחה הסדנא מעביר הסבר ודיון על הקשבה אמפטית- המשגת המושג הקשבה אמפתית.
דגש כי סוג כזה של הקשבה הוא הכרחי כדי לאפשר לאדם בתוך קבוצה להרגיש בטוח לעבור תהליך של התבוננות עצמית, שילווה במבט חיצוני לא שיפוטי שיאפשר לו התבוננות נוספת, מזווית אחרת, על עצמו.
ניתן להרחיב על שיטת הטיפול הזוגי “אימגו”, שבמרכזה עומד רעיון זה:

דיאלוג האימגו בנוי משלושה שלבים עיקריים ומהותיים: שיקוף, אישוש, אמפטיה.

השיקוף : השיקוף הוא תהליך של הקשבה עמוקה לבן השיח שלנו , והדהוד דבריו בדיוק כפי שנאמרו. גם המנגינה בה נאמרו הדברים היא אותה המנגינה הנשמעת בשיקוף. בשיקוף את השני אנו משהים זמנית את התגובות שלנו, המחשבות שלנו על הנאמר, בניסיון להיות לגמרי “בארצו של השני” ולהקשיב לנקודת מבטו.

חוקר מח בשם ד”ר דניאל סיגל טוען שפעולה לכאורה פשוטה זו ממש מייצרת חיבור של נוירונים חדשים במח. השיקוף מהווה מרכיב כה חיוני בהתפתחות הקשר. השיקוף יכול להישמע כך: ” שמעתי שאת אומרת שאתמול בלילה כשחזרתי מהעבודה מאוחר והתיישבתי במהירות במחשב מבלי לשאול לשלומך ואיך עבר היום שלך, הרגשת התעלמות ממני וחוסר התעניינות בך. האם שמעתי אותך?” השיקוף והשאלה האם שמעתי אותך, מאפשרים לשולח לשמוע בשנית את אשר אמר/ה ולשלוח שוב את המסר, עד אשר הוא נשמע במדויק, כפי שהיה רוצה שיישמע. הקשבה מדויקת של הפרטנר שלנו עושה לנו ממש טוב.

בתוך הקשר הזוגי אנו לא רק זקוקים שיקשיבו לנו, אלא שבן זוגנו יוכל למצוא הגיון בדברינו. שינסה להבין אותנו ונקודת המבט השונה שלנו. לשם זה בא האישוש: המותח שריר שמתרגל את ההכרה שיש יותר מאמת אחת, או דרך אחת שהיא ההגיונית להסתכל על העולם. אנו מאוששים את דברי השולח. מפתחים את המיומנות לתקשר שאנו יכולים להבין את נקודת מבטו, שלפרספקטיבה שלו/ה יש הגיון, גם אם המבט שלנו על הדברים הוא אחר.

כמו כן לקיחת אחריות על אשר אנחנו גורמים לבן-בת זוגנו להרגיש. האישוש נשמע כך : ” אני בהחלט יכול להבין על מה את מדברת….אני ממש יכול להבין שכשחזרתי אתמול מיום שלם של עבודה מאוחר, וכשכבר חזרתי הביתה ובחרתי להתיישב במהירות מול המחשב ללא שום התעניינות שלי בך ואיך עבר יומך, התעלמתי ממך ונתתי לך תחושה קשה של חוסר ענין בך. האם הבנתי אותך ?” כאן השני מוזמן לאמר : ” כן הבנת, או הבנת את הרב, אבל חשוב לי שתבין גם ש….” עד אשר השולח ירגיש לגמרי מובן.

האמפטיה : האמפטיה היא היכולת לשער מה השני מרגיש לגבי החוויה אותה תיאר לנו. בעוד האישוש הוא אודות היכולת להבין את הנאמר, האמפטיה היא אודות היכולת לחוש את השני בתחושותיו. היא מאפשרת רמה נוספת של קירבה ואינטימיות. האמפטיה יכולה להישמע כך: ” אני יכול לתאר לעצמי שכשהגעתי אתמול הביתה והתיישבתי ישר ליד המחשב מבלי לשאול לשלומך הרגשת עלבון, חסרת חשיבות, זנוחה, לא מעניינת….האם זה מה שהרגשת “?

כמובן שבן השיח יכול לאשר, להוסיף או לתקן….

השיקוף, האישוש והאמפטיה הם המרכיבים העיקריים של דיאלוג האימגו.

בין השיקוף והאישוש ישנו חלק של סיכום שהוא איסוף כל הדברים שנאמרו לכלל סיכום ממצא.

כל דיאלוג כזה אשר מתרחש בחדר הטיפולים בונה עוד נדבך של תחושת בטחון בקשר הזוגי : ” בן הזוג שלי ממש הבין אותי כעת “. החוויה הנרכשת הזו החוזרת שוב ושוב במהלך הטיפול, יוצרת דרך חדשה לאהבה.

נכתב ע”י: ליאורה גרינהאוס MSW, אורלי ורמן MSW – מטפלות אימגו מוסמכות, מנחות סדנאות ומכשירות מטפלים, מתוך אתר “אימאגו ישראל“

מערך לשיח ומצגת מלווה (אופציונלי, לא חובה) נמצאים  בקבצים נפרד בתיקיה.