חלון ג’וארי ומודעות
מטרת הפעילות: מודעות לחשיבות של שיתוף ושיח.
משך הפעילות: 40 דקות.
מותאם לגילאי: 14 ומעלה.
מס’ משתתפים: 8 ומעלה.
ציוד נדרש: דף עם חצי גוף לציור (מצורף נספח להדפסה), כלי כתיבה לציור,
דגם חלון גוהרי (מצורף נספח להדפסה), פתקים ריקים.
הנחיות:
חלק א’- ציור
- כל אחד מקבל שמינית בריסטול שעליה חצי גוף ושם של אחד מחברי הקבוצה הנוכחים.
יש להתיישב בפינות נפרדות כך שחברי הקבוצה לא יוכלו לראות הציורים של חבריהם.
- מקריאים את השאלות הבאות, על כל אחד לענות בליבו על השאלה שנשאלה,
בהתאם לחבר הקבוצה ששיבצו לו ולצייר על פי ההוראות:
*אם הוא אוהב לדעת דברים הוסף קמטים במצח
*אם הוא אוהב לדבר בטלפון צייר שפתיים רחבות
*אם הוא יודע להקשיב לחברים צייר אוזן
*אם הוא אוהב לצייר צייר פוני
*אם הוא אוהב לנגן או לשיר צייר לו תווים ליד הפה
*אם הוא מצחיק ובעל חוש הומור צייר חיוך רחב
*אם הוא אוהב לישון מוקדם צייר את העין סגורה
*אם הוא לומד למבחן כמה ימים מראש צייר קמטים מתחת העין
*אם הוא אוהב לשחק בכדור צייר לו כדור ליד היד או הרגל
*אם הוא מאוד קשור או מתגעגע לבית ולמשפחה צייר בית
*אם הוא אוהב ילדים צייר נמשים
*אם הוא יצירתי צייר כלי נגינה או כלי ציור
*אם הוא חושב לעומק על דברים צייר לו יד תומכת את הראש
*אם מאוד חשוב לו ניקיון הוסף שרוכים לנעל
*אם הוא אוהב לרוץ צייר לו נעל ספורט
*אם הוא מתעניין בפוליטיקה צייר עיתון
- מחלקים דף נוסף שעליו חצי גוף והפעם כל אחד עונה על השאלות ומצייר בהתאם לעצמו.
- כל אחד מקבל את החצי שחבר מילא עליו ויכול להשוות אותו עם החצי שמילא על עצמו.
- נבקש שכל אחד ישתף במשהו דומה ומשהו שונה בין החצאים.
חלק ב’- חלון ג’והרי:
הצגת דגם חלון גוהרי בפני המשתתפים:
מהו חלון ג’והרי?
הפסיכולוגים ג’ו לופט והארי אינגראם, בנו מודל גרפי המתאר התנהגות בין אישית
המאפשר לתת ולקבל אינפורמציה על עצמך ועל האחר.
המודל בנוי מ-4 שמשות, כאשר בחלקו החיצוני הוא משמש לפרמטרים של ניתוח עצמי
ובחלקו הפנימי הוא משמש לפרמטרים של ניתוח הסביבה:
בשמשה מספר 1 ישנה סיטואציה שבה הסביבה יודעת עלי משהו שאיני יודע על עצמי.
לדוגמא: בעבודתי כנציג מכירות אני נוטה להרים את הקול מבלי לשים לב.
בשמשה מספר 2 נמצא את הדמות האמיתית של האדם, שכן, כאן אנו רואים ושומעים דברים
שאותו אדם מכיר ומעוניין לחשוף לסביבה.
לדוגמא: אדם שמעשן והסביבה יודעת שהוא מעשן
בשמשה מספר 3 קיימת אינפורמציה שהאדם אינו מודע אליה וגם הסביבה. בתהליכי חניכה ואימון
לרוב לא פונים לשמשה הזו מכיוון שלא ניתן להכירה.
לעיתים, חלק מהמידע עובר מהתת-מודע למודע בשלב מסוים ואז הוא הופך לגלוי או נסתר
וניתן לשנות/לשפר התנהגות קיימת.
בשמשה מספר 4 נמצא את הנסתר, התנהגות ודרכי חשיבה שקיימות אצלי, אך הסביבה אינה מודעת אליהן.
לדוגמא: אדם שמעשן, אך מסתיר זאת מן הסביבה
לאחר ההסבר על החלון ניתן לדבר על החלקים המעניינים, העיוור והנסתר:
(הגלוי והלא מודע הם חלקים שלא מעסיקים אותנו)
העיוור: אנשים, חברים חושבים או יודעים עלי דברים שאני לא מודע אליהם,
הרבה פעמים דברים טובים, אנחנו לא נוטים לפרגן לעצמינו.
הנסתר: חלק שחשוב לפתוח אותו כי לפעמים הוא גובה מחיר יקר, מעכב ואפילו משתק.
אני יודע והסביבה לא יודעת.
למה? מה גורמת חשיפה? ממה אנחנו חוששים כשאנחנו מסתירים משהו?
אפשר לבקש לכתוב על פתק או לחשוב על משהו שאנחנו לא רוצים שידעו עלינו,
ואז לפתוח דיון בנושא (בלי להגיד מה כתבת).
מה אני ארגיש אם ידעו את זה? בושה, מבוכה, חולשה, הקלה.
אם ארגיש הקלה אולי כדאי למצוא מישהו שנוח לי לשתף אותו?
ולי מישהו יכול לשתף בחוויה שהייתה לו כששיתף במשהו ששמר לפני כן בסוד?
המסר: חשוב לנו להיות מודעים היטב לעצמנו בהקשר של שיתוף ושיח אינטימי על עצמינו.
