כיצד נכון לעסוק בתחום הרגשי? הוא מורכב מכל כך הרבה חלקים, והוא בהחלט עולם ומלואו.

בכדי לפרק את התחום לכלל חלקיו נעזרנו במודל שפיתחה ד”ר רחל ארהרד בשנת 2001, כתשתית לפיתוח תהליכי הערכת האקלים החינוכי בבתי הספר לבקשת שפ”י (השירות הפסיכולוגי הייעוצי).

מהו אקלים חינוכי? 

מדד האקלים מנתח את האופן בו הפרטים בקהילה החינוכית מממשים את הצרכים הפסיכולוגיים שלהם. ביניהם צרכים בסיסיים, שסיפוקם הכרחי לתפקוד (הצורך בבטחון, הצורך בשייכות והצורך בערך וכבוד), וגם צרכים מיטיבים שסיפוקם מעורר חיוניות, הנעה, וצמיחה (תחושת מסוגלות עצמית, מימוש עצמי וביטוי אותנטי ואוטונומיה).

להלן קישור – המפרט יותר אודות המודל של האקלים החינוכי המיטבי של רחל ארהרד: אקלים חינוכי מיטבי

לקחנו את הצרכים המרכזיים לטעמנו – והם באים לידי ביטוי במעגל הפנימי – אלו  הצרכים הפסיכולוגיים בהם בחרנו למקד את ערכת הלמידה המודולרית למורים. במעגל החיצוני גזרנו מכל צורך את הזירה העיקרית המשפיעה על מימוש הצורך בקהילה החינוכית הלומדת בכלל, ובמרחב הלמידה החדשני בפרט. במהלך תהליך הפיתוח התבהר לנו כי כל אחת מהזירות שסימנו, משפיעה על יותר מצורך פסיכולוגי אחד, ולכן ניתן לסובב את המעגל החיצוני ולבחון מה הן ההשפעות של כל תחום/זירה על כל אחד מהצרכים הפסיכולוגיים – המרכיבים את התחום הרגשי.