אחד הנושאים הבוערים לכל שכבה ובוודאי לשכבת י”ב הוא נושא הגיבוש. אפשר לחלוק על
האם הגיבוש היא אמצעי או מטרה אבל מובן שבוודאי כדי לייצר שנה חלוצית משמעותית
הקבוצה צריכה להיות מלוכדת. החלוצים בראשית תולדות הציונות בארץ ישראל היו לעיתים
קבוצות מאורגנות שהתאגדו סביב רעיון ולעיתים יחידים שפעלו יחד למען מטרה משותפת.
לכל אחד ואחת היו תפקיד בהגשמת החלום הציוני וכל אחת ואחד תרם את חלקו.
כשאנחנו חושבים על מהלך השנה והפעולות שהשכבה תקיים ותעשה עבור הגיבוש הפנימי
שלה כדי לחזק את הבסיס הקבוצתי וגם בפעולות של ועדת “הובלה בקח”ל” יש לקחת בחשבון:
•שונות בקבוצה: שכבה מורכבת מכיתות וכיתות לרוב מורכבות מחבורות-חבורות.
לא צריך להיאבק בתופעה טבעית אלא להוסיף חוויות משותפות וכאלה שיכולות להתאים עד
כמה שאפשר לרוב הקבוצה
•תלמידים “שקופים” מול תלמידים מנהיגים: לרוב בשנת י”ב, השכבה כבר יודעת מי
מנהיג, מי חרשן, את מי המורים אוהבים ומי לא מגיע לשום אירוע. קשה מאוד לשנות רושם
שהתקבע במהלך שנים אבל עדיין אפשר למפות את כלל התלמידים, למנות לתפקיד על פי
רצונם וכשרונם ובכך לאפשר לכולם לבוא לידי ביטוי.
•מחלוקת לשם שמיים: ייתכן שאל מול משימה חלוצית או חטיבה כזו או אחרת יגיעו
להסכמות רחבות בצורה מהירה אבל כשהדברים נוגעים בחיי היום-יום שלהם המחלוקת
יכולה להתפתח ולצבור כעסים ותסכולים. התהליך השנתי יכלול שיח, נתינת כלים ומשוב
למקומות האלו.
•הגדרת מרחב האוטונומיה: הגבולות, המטרה והחזון, הערכים, המשאבים ובטיחות
התלמידים צריכים להיות ברורים. הגדרות אלו יסייעו להם ליזום, לפעול וליצור.
אפשרויות לדוגמא:
•מפגש פתיחת שבוע
•מפגש סגירת שבוע
•למידה על חלוציות
•התנדבויות
•בית מדרש מכינה וחיבור למקצועות הלימוד (ראו הרחבה)