תשנא, זה בחינם…

הביטוי שנאת חינם שמרבים בו בימים האלו של ימי “בין המצרים”  קצת מוזר.

הרי אף אחד לא שונא…בחינם.

תמיד יש סיבות וצידוקים. אני שונא כי מישהו פגע בי, העליב אותי, לקח משהו ששייך לי.

אף אחד לא פותח ספר טלפונים ואומר לעצמו ‘אוקיי, את מי אשנא היום…? אולי נבחר מישהו מהרצליה, אולי רמת-גן… לא, זה כבר היה בשבוע שעבר. בוא נלך על באר-שבע. בוא נבחר מישהו שמתחיל באות כ…’.

מהי אם כן ‘שנאת חינם’, אותו דבר נורא שבגללו חרב המקדש?

ובכלל, כיצד עלי להתייחס למישהו שחושב אחרת ממני? ומה אם לדעתי הדרך שלו מוטעית וגורמת נזק? האם אני לא אמור להתנגד לו בתקיפות ולהיאבק בו? מה עלי להרגיש כלפיו באותו רגע?

ולצד השני – מהי ‘אהבת חינם’? כיצד יוצרים בתוכנו אהבה למישהו?

__________________________________________

“אם נחרבנו ונחרב העולם עמנו בגלל שנאת חינם, נשוב וניבנה והעולם ייבנה איתנו בזכות אהבת חינם” (הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ”ל, הרב הראשי הראשון לארץ ישראל).