ספרו של דן פינק מתי? (When: The Scientific Secrets of Perfect Timing) עוסק בשימוש נכון בזמן. במסגרת ראיון עמו למגזין Edsurge, הוא נשאל על ההשלכות של ממצאי הספר על תחומי החינוך והלמידה.
פינק מזכיר כמה מחקרים מעניינים: מחקר אחד מצא שתלמידי יסודי שלמדו מתמטיקה בבוקר הצליחו יותר מאלו שלמדו בצהריים. כך גם בנוגע לבחינות: תלמידים שנבחנו בשעות הבוקר הצליחו יותר מחבריהם שנבחנו בשעות הצהריים.
לעומת זאת, בגילאי 14 עד 24 קורה תהליך הפוך: דומה שכולם הופכים ל”ינשופים” ולומדים טוב יותר ומצליחים יותר בבחינות כשהן מתקיימות בשעות הצהריים. לאור המחקרים הללו, פינק ממליץ לאחר את שעת תחילת הלימודים בחטיבה ובתיכון.
בנוגע להפסקות, מחקרים מראים בפירוש שהן הכרחיות כדי לקדם יצירתיות ולעודד פרודוקטיביות. גם למורים וגם לילדים – בכל הגילים – נדרשות יותר הפסקות! הפסקות בחוץ ובחברה הוכחו כיעילות יותר לצבירת כוחות מחודשים מאשר הפסקות בתוך הכיתה ובלי אפשרות לתקשורת בין-אישית ולפעילות חברתית ופיזית. הפסקה שבה עונים על מיילים וכותבים הודעות ווצאפ, לא נחשבת הפסקה אמיתית… צריך להתנתק לגמרי.
אז מה ההמלצות של פינק לסדר-יום בית-ספרי אופטימלי לאור המחקרים השונים בתחום?
- לנוער – להתחיל רק ב-9:30 ולהוסיף הפסקות קצרות בין השיעורים (לפחות 10 דקות).
- ליסודי – לימודים עיוניים בבוקר ותחומים אחרים כגון אומנות, ספורט ומוזיקה – בצהריים.
- בנוסף פינק ממליץ לשאוף לכך שבכל בית ספר תהיה מקהלה פעילה, או פעילויות אחרות שיש בהן שיתופי פעולה הרמוניים. פעילויות הדורשות סנכרון בין המשתתפים בהן, כגון שירת מקהלה, משחקים שונים, סיבוב בקרוסלה וכדומה, משפיעות על מצב הרוח לטובה כמו גם על פתיחות לאחרים, סבלנות ועזרה הדדית.
בחינוך, אומר פינק, שואלים הרבה את השאלות “איך” ו-“מה”: איך נלמד, באילו שיטות, אילו חומרים, מה נלמד? צריך לזכור לשאול גם את השאלה: מתי?
לקריאת הראיון המלא: לחצו כאן
(Photo by 
