דף עבודה לתלמיד תקנת ר' יהושע בן גמלא חלק א

 

לחץ להורדת קובץ WORD של העמדה – דף עבודה לתלמיד תקנת רבי יהושע בן גמלא חלק ראשון

 

גבולות הסוגיה: משנה כ:  “חנות שבחצר…ולא מקול הריחים ולא מקול התינוקות” והגמרא עליה עד כא: “כללא דמילתא: כל פסידא דלא הדר – מותרה ועומד הוא”

 

הסוגיה נחלקת ל2 חלקים:

חלק א – מתחילת הגמרא עד “מוקמינן ריש דוכנא, ומסייעין ליה ממתא”

חלק ב- “ואמר רבא: האי מקרי ינוקי דגריס…[כא:] מותרה ועומד הוא”.

דף זה יעסוק רק בהעמדה של החלק הראשון של הסוגיה. ללימוד החלק השני הוקדש דף נפרד. כמו כן להעמקה בחלק זה של הסוגיה הוקדש דף נפרד – לחץ למעבר לדף באתר

 

מבוא

סוגייתנו עוסקת בתקנה חינוכית שתוקנה ע”י רבי יהושע בן גמלא והשפיעה רבות על לימוד התורה והחינוך בעם ישראל.

בשלב ראשון נבדוק כיצד מהווה המשנה שלנו שעוסקת בנזקי שכנים מוצא לדיון חינוכי זה.

 

משנה

משנתנו מבחינה בין שני מצבים:

1. פעולות שאדם פועל בתוך חצרו – רשאי ואינו יכול השכן למחות בידו.
2. פתיחת חנות הגורמת כניסה של עוברים ושבים שאינם בני החצר – אינו רשאי וניתן למחות בידו.

מקרה אחד יוצא דופן ולכאורה עומד בסתירה לרישא של המשנה – “אינו יכול למחות בידו ולומר לו איני יכול לישן לא מקול… ולא מקול התינוקות”.

 

• כיצד מסבירה הגמרא את הסתירה בין הרישא לסיפא?  

• עיין ברמב”ם להלן בפירושו למשנה:

רמב”ם על משנה מסכת בבא בתרא פרק ב משנה ג

והטעם שאינו יכול למחות בידו כניסת התינוקות ואף על פי שהם נכנסין ויוצאין כדי שתרבה התורה בישראל, ולפיכך אין הדין הזה    אלא במלמד תינוקות תורה, אבל אם היה מלמד חשבון או הנדסה יכול למחות בו ולומר לו איני יכול לישן לא מקול הנכנסין ולא מקול היוצאין.

 

• מה ההבחנה שעורך הרמב”ם לאור סוגייתנו?
• מה הנימוק המיוחד שמביא הרמב”ם להיתר יוצא דופן זה?

 

על רקע דברים אלו נברר את תקנת רבי יהושע בן גמלא והשלכותיהם. בראש הדברים מתנוססת אמירתו של רב יהודה בשם רב:

“ברם, זכור אותו האיש לטוב ויהושע בן גמלא שמו, שאלמלא הוא נשתכח תורה מישראל”

 

• בדוק מי היה רבי יהושע בן גמלא ומתי הוא חי? העזר בגמרא ביבמות

תלמוד בבלי מסכת יבמות דף סא עמוד א

מתני’. אירס את האלמנה ונתמנה להיות כהן גדול – יכנוס; ומעשה ביהושע בן גמלא שקדש את מרתא בת ביתוס, ומנהו המלך להיות כה”ג, וכנסה… [שם בגמרא ]  …דאמר רב אסי: תרקבא דדינרי עיילה ליה מרתא בת ביתוס לינאי מלכא, עד דמוקי ליה ליהושע בן גמלא בכהני רברבי.

 

• עיין בפירוש רש”י אצלנו בד”ה משום ובתוס’ ד”ה זכור
• מה למדת על רבי יהושע בן גמלא?
• מנין למד תוס’ שהיה צדיק גמור?

• עיין בחידושי הריטב”א בסוגייתנו

חידושי הריטב”א מסכת בבא בתרא דף כא עמוד א

ויהושע בן גמלא שמו. אפשר דלאו היינו יהושע בן גמלא דמסכת יומא (י”ח א’) דעיילא עליה מרתא בת בייתוס תרקבא דדינרי לקיסר כי היכי דלוקמיה בכהני רברבי דאלמא לא הוה אדם כשר, אי נמי יש לומר דהוא הוא ובתר דשמש בכהונה גדולה הכשיר מעשיו והיה חסיד.

• כיצד הריטב”א מסביר את הפער בין התיאור של ר’ יהושע בן גמלא בסוגייתנו לבין התיאור במסכת יבמות ובמסכת יומא?

 

גמרא

• למד את הגמרא המובאת להלן העזר במילון המופיע בהמשך וענה על השאלות

גמ’. מ”ש רישא ומ”ש סיפא? אמר אביי: סיפא אתאן לחצר אחרת. א”ל רבא: אי הכי, ליתני: חצר אחרת – מותר! אלא אמר רבא:

סיפא אתאן לתינוקות של בית רבן, ומתקנת יהושע בן גמלא ואילך.

דאמר רב יהודה אמר רב: ברם זכור אותו האיש לטוב ויהושע בן גמלא שמו, שאלמלא הוא נשתכח תורה מישראל;

*שבתחלה, מי שיש לו אב – מלמדו תורה, מי שאין לו אב – לא היה למד תורה, מאי דרוש? ולמדתם אותם – ולמדתם אתם,

*התקינו שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בירושלים, מאי דרוש? כי מציון תצא תורה; ועדיין מי שיש לו אב – היה מעלו ומלמדו, מי שאין לו אב – לא היה עולה ולמד,

*התקינו שיהו מושיבין בכל פלך ופלך; ומכניסין אותן כבן ט”ז כבן י”ז, ומי שהיה רבו כועס עליו – מבעיט בו ויצא,

*עד שבא יהושע בן גמלא ותיקן, שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר, ומכניסין אותן כבן שש כבן שבע.

אמר ליה רב לרב שמואל בר שילת: עד שית לא תקביל, מכאן ואילך קביל ואספי ליה כתורא.

וא”ל רב לרב שמואל בר שילת: כי מחית לינוקא, לא תימחי אלא בערקתא דמסנא, דקארי – קארי, דלא קארי – ליהוי צוותא לחבריה.

מיתיבי: אחד מבני חצר שביקש לעשות רופא, אומן, וגרדי, ומלמד תינוקות – בני חצר מעכבין עליו! הכא במאי עסקינן – בתינוקות דעכו”ם. ת”ש: שנים שיושבין בחצר, וביקש אחד מהן לעשות רופא, ואומן, וגרדי, ומלמד תינוקות – חבירו מעכב עליו; ה”נ בתינוקות דעכו”ם. ת”ש: מי שיש לו בית בחצר השותפין – ה”ז לא ישכירנו לא לרופא, ולא לאומן, ולא לגרדי, ולא לסופר יהודי, ולא לסופר ארמאי! הכא במאי עסקינן – בסופר מתא.

אמר רבא: מתקנת יהושע בן גמלא ואילך, לא ממטינן ינוקא ממתא למתא, אבל מבי כנישתא לבי כנישתא ממטינן, ואי מפסק נהרא לא ממטינן, ואי איכא תיתורא ממטינן, ואי איכא גמלא לא ממטינן.

ואמר רבא: סך מקרי דרדקי – עשרין וחמשה ינוקי, ואי איכא חמשין – מותבינן תרי, ואי איכא ארבעין – מוקמינן ריש דוכנא, ומסייעין ליה ממתא.

 

תרגום מילים:

אתאן–                                      באה [ללמד]

פלך–                                        איזור שבו כמה מדינות [ערים]

ואספי ליה כתורא-                   הלעיטהו כשור

כי מחית לינוקא-                     כשתלקה ילד קטן [לצורך חינוכו]

ערקתא דמסנא-                    בשרוך הנעל

דקארי – קארי-                        מי שקורא-לומד

ליהוי צוותא לחבריה-            ילמד עם חברו [חברותא]

גרדי-                                      אורג

סופר ארמאי-                         סופר גוי

סופר מתא-                          אחראי על החינוך בעיר (שמתחתיו יש כמה מלמדים) [ע”פ רש”י]

                                             כותב שטרות העיר [ע”פ רבנו חננאל, תוס’].

ממטינן-                                  מביאים

ממתא למתא-                      מעיר לעיר

תיתורא-                                 גשר רחב

גמלא-                                  לוח עץ צר

מקרי דרדקי-                        מלמד תינוקות  

ריש דוכנא-                           מסייע לרב

 

שאלות עזר בלימוד עמוד הגמרא:

1. “ברם, זכור” – פירוש המילה ברם הוא “אבל”, מדוע לומר כאן ברם? [זהו לא ביטוי יחידי בש”ס. העזר במקורות מקבילים בתלמוד הבבלי בו מצאנו את הביטוי “ברם זכור” כגון שבת יג:, סנהדרין יג:, שים לב שגם במקומות אלו האומר הוא רב יהודה בשם רב]
2. הגמ’ מתארת ארבעה שלבים של התפתחות חינוך הילדים ולימודם בדורות קדומים. השלב הרביעי הוא רבי יהושע בן גמלא. מדוע נקראה התקנה על שמו? מה ניתן ללמוד מכך?
3. הגמרא מביאה עוד ארבע תקנות של חכמים במהלך הדורות, מהן?
4. האם הם קשורות או נובעות מתקנתו של רבי יהושע בן גמלא או שיש כאן רק תיאור של התפתחות החינוך לאורך הדורות?
5. מה מספר התלמידים הלומדים אצל רב אחד? דייק כאשר במצבים השונים (עם סיוע ובלי סיוע)