דף עבודה לתלמיד תקנת רבי יהושע בן גמלא חלק א

גבולות הסוגיה: משנה כ:  “חנות שבחצר…ולא מקול הריחים ולא מקול התינוקות” והגמרא עליה עד כא: “כללא דמילתא: כל פסידא דלא הדר – מותרה ועומד הוא”

 

הסוגיה נחלקת ל2 חלקים:

חלק א – מתחילת הגמרא עד “מוקמינן ריש דוכנא, ומסייעין ליה ממתא”

חלק ב- “ואמר רבא: האי מקרי ינוקי דגריס…[כא:] מותרה ועומד הוא”.

דף זה יעסוק רק בהעמקה של החלק הראשון של הסוגיה. ללימוד החלק השני הוקדש דף נפרד. כמו כן להעמדה בחלק זה של הסוגיה הוקדש דף נפרד – לחץ למעבר לדף באתר.

1.  ” ברם, זכור אותו האיש לטוב ויהושע בן גמלא שמו, שאלמלא הוא נשתכח תורה מישראל”

  • למד את המהרש”א. לפי דבריו מה היה החשש קודם תקנת רבי יהושע בן גמלא?

מהרש”א חידושי אגדות מסכת בבא בתרא דף כא עמוד א

ולר”ש דאמר פרק תולין ח”ו שתשתכח תורה מישראל שנאמר כי לא תשכח מפי זרעו צ”ל הכא שתשתכח תורה ממי שאין לו אב קאמר וק”ל:

  • למד את דברי שולחן ערוך הרב המפרש באופן דומה

שולחן ערוך הרב יורה דעה הלכות תלמוד תורה קונטרס אחרון פרק א

ותקנת יהושע בן גמלא לא היתה אלא בשביל מי שאין לו אב, כדאיתא בגמרא…

  1. “אמר רבא: מתקנת יהושע בן גמלא ואילך, לא ממטינן ינוקא ממתא למתא, אבל מבי כנישתא לבי כנישתא ממטינן, ואי מפסק נהרא לא ממטינן, ואי איכא תיתורא ממטינן, ואי איכא גמלא לא ממטינן”.
  • עיין בדברי רבנו יונה על סוגייתנו ונסה להסביר את חידושו ביחס לדברי רבא

עליות דרבינו יונה מסכת בבא בתרא דף כא עמוד א

אמר רבא מתקנת יהושע ואילך דלא ממטינן ינוקא ממתא למתא. פירוש אף על פי שאין בעיר כ”ה ינוקא, חייבין לשכור להם מלמד בעיר, ואינן יכולים לומר הרי אנו מוציאין אותן לעיר אחרת, כדי להושיבם עם תנוקות שבעיר לפני מלמד אחד. שלא תאמר כשתקן יהושע בן גמלא שיהיו מושיבין בכל עיר ועיר, דוקא כשיש שם סך תנוקות הנצרכים למלמד אחד, אבל בפחות מכאן ממטינן להו ממתא למתא. אי נמי אשמועינן רבא דאפילו לעיר הסמוכה לא ממטינן להו, ואפילו מבי כנישתא לבי כנישתא אי מפסיק נהרא, וכופין בני העיר זה לזה על כך.

רבא מסביר שהשפעת התקנה של רבי יהושע בן גמלא הייתה גם שיותר לא הוציאו ילדים צעירים ממקום מגוריהם לצורך למידה. מכך למד רבינו יונה שמשמעות תקנת רבי יהושע בן גמלא  היא שהקהילה צריכה לדאוג לחינוכם של ילדיה מגיל שש, ואפילו מועטים המה ואינם ממלאים כתה תקנית [של עשרים וחמישה ילדים].

  • עיין בדברי הריטב”א על סוגייתנו. מדוע לפני תקנת רבי יהושע בן גמלא היו ילדים נכנסים ללמוד רק מגיל 16 או 17?

חידושי הריטב”א מסכת בבא בתרא דף כא עמוד א

ועדיין מכניסין אותם כבן שש עשרה. פי’ כי קודם לכן קטנים היו כדי להוליכם לקצה הפלך, התקינו שיהיו מושיבין בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר, פי’ שהיו מושיבין בעיר החשובה שבמדינה מדרשות ואסקלאות לכל אדם ובכל עיר ועיר מלמד תינוקות כפי צורך העיר.


  1. “ואמר רבא: סך מקרי דרדקי – עשרין וחמשה ינוקי, ואי איכא חמשין – מותבינן תרי, ואי איכא ארבעין – מוקמינן ריש דוכנא, ומסייעין ליה ממתא.
  • הסבר את דברי רבא על רקע הדברים שנלמדו בסעיפים הקודמים
  • למד את דברי הרמב”ן בחידושיו לסוגייתנו והסבר אותם היטב בלשונך

רמב”ן מסכת בבא בתרא דף כא עמוד א

סך מקרי ינוקי עשרין וחמשה. שמעתי פירושו שאם היו בעיר עשרין וחמשה כופין בני העיר זה את זה להושיב ביניהם מלמד תנוקות, ואם לא היו שם אלא כ”ד אין כופין ומי שירצה ישכור רב לבנו, ולא נראה לי, אלא אפילו לשנים ושלשה מושיבין מלמד, אלא לומר לך שאם היו שם אלף כופין אותן להושיב לכל עשרין וחמשה מלמד אחד כדמפרש ואזיל.

 

  • התוס’ להלן חולק על הרמב”ן, עיין בדבריו. מהי המחלוקת ברמה ההלכתית? כיצד כל אחד מהם מסביר את דברי רבא ואת התנאי של 25 תלמידים?

תוספות מסכת בבא בתרא דף כא עמוד א

סך מקרי דרדקי כ”ה ינוקי – אבל פחות מכאן אין בני העיר יכולין לכוף זה את זה להשכיר להם מלמד…

  • למד את דברי רבינו יונה. האם פירושו הוא כדעת הרמב”ן או כדעת תוס’?

עליות דרבינו יונה מסכת בבא בתרא דף כא עמוד א

ואמר רבא מקרי דרדקי כ”ה ינוקא ואי איכא נ’ ואי איכא מ’ מותבינן ריש דוכנא ומסייעין ליה ממתא. פי’ דאם שכרו מקרי דרדקי לתנוקות שבעיר, ונמצא שיש שם מ’ תנוקות, חייבים לשכור לו ריש דוכנא, ובני העיר נותנים לו שכרו ולא המלמד, והיינו דאיצטריך ליה לאשמועינן דמסייעין ליה ממתא. אף על פי ששכרוהו בסתם לתנוקות שבעיר או שהזכירו לו שיש בעיר מ’ תנוקות, דמסתמא על דעת שיושיבו אצלו ריש דוכנא שכרוהו, ולתת שכר ריש דוכנא משלהם, כן נראה בעיני. והא דנקט ואי ארבעים לאו למעוטי ל”ט, דהוא הדין דפחות מכאן מותבינן ריש דוכנא, דסך מיקרי דרדקי כ”ה ינוקי, אלא להכי נקט ואי איכא מ’ לפי שאם יש שם יותר מארבעים, מותבינן תרי מקרי, אלא ה”ה למ”א, כן פירשו רבותנו זצ”ל.

  • ראינו בעצם איך התקנות השונות שאומר רבא קשורות זו בזו וקשורות לדברי ריב”
    ג. מה דעתך על התקנות שאמר רב לרב שמואל בר שילת, האם גם הן קשורות לתקנת ריב”ג או שהינן עצמאיות?
Recommended Posts
Contact Us

We're not around right now. But you can send us an email and we'll get back to you, asap.

התחל/י לכתוב , בסיום הקש על מקש Enter לביצוע החיפוש