מה זה אומר?

אחד היעדים שהצבנו לעצמנו בתהליך ההתחדשות הכולל, הוא שעד שנת 2020 מספר ניכר של תלמידים יחוו למידה אחרת בחלק משמעותי מהזמן שבו הם מבלים בבית החינוך. חלק מהקהילות התחילו התנסויות קטנות, עם כיתה מסוימת או כמה כיתות, בתחום ידע מסוים או במספר תחומי ידע.

אולם יש בתי חינוך שהחליטו לקפוץ למים עם שכבר שלמה. צעד כזה מבטל את ההשתייכות המסורתית של התלמידים לכיתות של 40-30 תלמידים ומחנכ/ת, והופך אותם לקהילה חינוכית לומדת גדולה שבה שותפים כ-60 עד 90 תלמידים, הלומדים במרחב פתוח אחד – לעיתים במהלך היום כולו – כאשר הם מלווים על ידי 4-3 מורים בו-זמנית.

מורים/מנהלים באמי”ת? גם בביה”ס שלכם מתנהלת למידה של שכבה שלמה במרחב פתוח? ספרו לנו כאן

מה לקחת בחשבון לפני שמתחילים?

שינוי קבוצת ההשתייכות מכיתה לשכבה, מזמן אתגרים והזדמנויות ומעורר שאלות רבות:

  • כיצד שומרים על היכרות אישית ועל תחושת שייכות בקבוצה כה גדולה?
  • אילו מסגרות חדשות צריך ליצור כדי לאפשר קיום שיח אינטימי בתוך ה”כאוס” החדש שנוצר?
  • מהו האיזון הנכון בין פעילויות שמתקיימות במליאה בנוכחות השכבה כולה, לפעילויות המיועדות לקבוצות קטנות מתוכה?
  • מי מבין המבוגרים במרחב הוא הכתובת לכל אחד מהילדים? כיצד נדאג שכל תלמיד ותלמידה יחוו תחושת ביטחון?
  • האם המורים אמורים ליזום חיבורים חברתיים בהרכבים שונים, או שקיומם של אלו הם באחריות הבלעדית של התלמידים?
  • מה עושים כאשר נוצרות קבוצות השתייכות קטנות (חבורות) ביוזמת התלמידים עצמם?
  • איך מפתחים עם התלמידים שגרות למידה והתנהלות במרחב מתוך התחשבות בצרכים של כלל השותפים?

הכנה מתאימה של צוות המורים לפני הכניסה להתנסות החדשה, כמו גם הכנה של התלמידים עצמם לשינוי שעומד להתרחש, תאפשר נחיתה רכה יותר ותגדיל את הסיכוי להצלחת התהליך.

מהם היתרונות?
  • מעבר ללמידה בהרכב שכבתי מאפשר גמישות חברתית גדולה יותר מאשר בכיתה רגילה – התלמידים מכירים מקרוב יותר ילדים והמבחר ליצירת חברויות, רב יותר.
  • המעבר ללמידה שכבתית במרחב פתוח, מחייבת את המורים לרכוש כלים חדשים של הנחיה וליווי ולהתאים את שיטות ההוראה שלהם למציאות החדשה. לעיתים היא מאיצה את ההתחדשות הפדגוגית בבית הספר כולו, גם כאשר לא כל השכבות עברו ללמידה מסוג זה.
  • טיפ: כאשר מדובר בבית ספר שש-שנתי, ממצאי מחקר של יחידת ההערכה של הרשת העלו כי מומלץ להתחיל ליישם שינויים גדולים כגון זה כבר בשכבה ז’, מכיוון שבמקרה כזה התלמידים לא צריכים להתמודד עם תחושה ש”הזיזו את הגבינה שלהם” – ההשתייכות השכבתית היא המציאות הטבעית מבחינתם עם המעבר לחטיבת הביניים, וקל להם יותר להסתגל אליה.

איפה זה עובד?

אמי”ת צפת בנות

אמי”ת

אמי”ת

אמי”ת