עוד ועוד בתי ספר חדשניים בעולם עוברים מכיתות סגורות ללמידה במרחבים פתוחים. אם תחפשו את המילים Innovative Schools בגוגל, בפינטרסט או ביוטיוב, תמצאו תמונות וסרטונים של חללים גדולים ומרווחים, שאם בכלל יש בהם דלתות וקירות הם לרוב יהיו שקופים; החללים יהיו מוארים ויכילו ריהוט מודולרי וצבעוני שמתאים למגוון אפשרויות ישיבה והתכנסות.
(בתמונה: בית הספר היסודי היהודי Hillel Day School במישיגן. צולם בסיור לימודי של רשת אמי”ת בבתי ספר חדשניים בארה”ב)
למה זה קורה? מה רע בכיתה עם ארבעה קירות ודלת אטומה שאפשר לסגור? מה רע במבנה המוכר לנו כל כך של מסדרון ארוך שלאורכו דלתות של כיתות בגודל אחיד ובעלות סידור פנימי זהה זו לזו?
השינוי האדריכלי שאנחנו עדים לו בבתיה”ס שמובילים את החדשנות הפדגוגית בעולם הוא חלק מתנועה כוללת של מעבר ללמידה בהתאמה אישית, לצמצום ההוראה הפרונטלית ולטיפוח מיומנויות המאה ה-21 בקרב הלומדים.
מודל הכיתה הסגורה התאים לתקופת המהפכה התעשייתית – בתי הספר דמו במובנים רבים למפעלי תעשייה המייצרים תוצרים אחידים בתהליכי עבודה מחזוריים. בעידן שלנו, עידן מהפכת המידע והידע, על בתי הספר להתאים את עצמם למציאות הקיימת מחוצה להם כדי שיישארו רלוונטיים עבור החברה המתפתחת.
כשבית ספר מחליט לשבור קירות ולאחד מספר כיתות למרחב למידה גדול אחד, הדבר משפיע באופן מיידי על שינוי דרכי הלמידה וההוראה: אינך יכול לקיים הרצאה פרונטלית ארוכה מול קבוצה כה גדולה של תלמידים. המורים נדרשים לשנות את מערכי השיעור הישנים שלהם ולשלב הקניה קצרה עם פעילויות אחרות כגון למידה בקבוצות, למידה מתוקשבת, חברותא, למידה אישית ועוד.
(בתמונה: למידה קבוצתית במרחב פתוח בישיבת אמי”ת כפר גנים, פתח תקווה)
איך משפיע השינוי במרחב על התלמידים? אביב וקסמן מכיתה י”א באמי”ת כפר גנים מספר: “ארבעה מורים מלמדים את כל השכבה ושלוש הכיתות נמצאות במרחב אחד. רוב הלימוד במרחב הוא עם מחשבים באמצעות אתר מיוחד. שם נמצא החומר שאמורים ללמוד בכיתה. אנחנו לומדים בחברותות או בקבוצות ואם אתה מתקשה או כשיש לך בעיה, אתה פונה למורה שנמצא במרחב. אנחנו יותר פעילים היום ויותר מבינים את החומר, אני לומד עם חבר שלי ואם מישהו מתקשה אנחנו מסבירים אחד לשני וככה אנחנו מגיעים גם למסקנות יותר איכותיות לדעתי. זה גם משפר את עבודת הצוות. כשכולם נמצאים באותו מרחב אף אחד לא מבריז, כי האחריות שלך גדולה יותר ואתה מבין שאתה צריך ללמוד בעצמך. אי אפשר להאשים את המורה כמו פעם כשלמדנו בשיעור הרגיל, הפרונטלי, כי היום אתה אחראי על הלימוד בעצמך, לא המורה”.
ומה אומרים המורים? הרב אודי סט, רכז שכבת י”א ורכז מו”פ בישיבה: “אנחנו נמצאים בחדוות יצירה של משהו חדש. בונים פה משהו מאוד אמיתי שעונה על הצרכים של התלמידים ועל המיומנויות שאנחנו רוצים שיהיו להם במאה ה-21. אנחנו עמלים קשה אבל שמחים על כך. זה לא מתאים לכל המורים, אבל אנחנו מאמינים שברגע שיראו את ההצלחה של התכנית כולם ירגישו שכדאי להיות חלק ממנה. גם התלמידים שותפים איתנו לתהליך: זה דורש מהם הרבה יותר למידה ועמל, אבל הם רואים את היתרונות וזה מקדם אותם. התחלנו לראות עכשיו תוצאות מבחנים והתוצאות טובות מאוד”.
נכון לשנת הלימודים תשע”ח כבר הוקמו כעשרה מרחבי למידה פתוחים כאלו בבתי ספר שונים של רשת אמי”ת (ראו למשל תמונות מייצגות ממרחב הפרדס בישיבת אמי”ת נחשון וממרחב החיידר במקיף אמי”ת באר שבע). מתחם הגוגיה בכפר בתיה מהווה דוגמה למרחב פתוח שכזה ומורי הרשת מוזמנים להגיע אליו בצוותים כדי לקבל השראה ולהתנסות בלמידה כזו באופן מעשי. כשהמורים עצמם חווים למידה אחרת, קל להם יותר אחר כך “להעביר את זה הלאה” לתלמידיהם בכיתות.
מתעניינים בקשר בין סביבה לימודית לפדגוגיה?
קבלו הצצה ל-Hillel Day School, בית ספר שבנוי כולו במרחבי למידה פתוחים. משלחת של מנהלים ומורים מרשת אמי”ת ביקרה בביה”ס בתשע”ז כדי לקבל השראה, להיפגש עם המנהל ועם צוות המורים וללמוד מהם איך מחוללים שינוי בית-ספרי כולל ואיך משלבים במרחבים החדשניים את הפדגוגיה החדשה.
קראו עוד על תפיסת האדריכלות הפדגוגית שלנו
חברת FNI הבינלאומית שבנתה את מתחם הגוגיה של רשת אמי”ת ברעננה, בונה בתי ספר ברחבי העולם על פי תפיסה שמקדמת למידה פעילה של קהילות חינוכיות לומדות בסביבות למידה מגוונות. הנה דוגמה לבית ספר שנבנה ברוח זו בבריטיש קולומביה, קנדה:
[embedyt] https://www.youtube.com/watch?v=yBFc_3apnZ4[/embedyt]
