דו”ח הורייזן מתפרסם כל שנה מזה 16 שנים ומנסה לחזות מה יהיו המגמות הטכנולוגיות שתהיה להן ההשפעה המכרעת ביותר על עולם החינוך בטווח הקצר, הבינוני והארוך.
אומנם הדו”ח מתייחס למערכת ההשכלה הגבוהה, אך ניתן ללמוד ממנו גם על מערכת החינוך בכלל. כ-70 חוקרים שותפים לכתיבת הדו”ח המתבסס על ניתוח מחקרים מכל העולם.
התחזיות שלהם לא תמיד מתממשות: מצד אחד, ב-2014 הם צפו שימוש גובר בעוזרים וירטואליים מסוג Alexa של אמאזון – שאכן מותקנת כיום במעונות סטודנטים באוניברסיטאות שונות בארצות הברית; מצד שני, ב-2015 הם חזו שטכנולוגיה לבישה ובעיקר אמצעים כגון משקפי גוגל, ייכנסו לשימוש משמעותי – מה שממש לא קרה. אך מכיוון שרבים מארגוני החינוך בעולם עוקבים אחרי הדו”ח ומנסים להתעדכן בהתאם לתחזיות שלו, במובן מסוים הוא לא רק מנתח מציאות אלא גם מעצב אותה. כך למשל, העובדה שהדו”ח הצביע על הקמת מרחבי מייקרס כמגמה משמעותית ב-2015 וב-2016, יצרה התעניינות גוברת בנושא והובילה להקמת מרחבים כאלה בבתי ספר רבים.
אז מהם עיקרי הדו”ח ל-2018?
זיהוי טרנדים מרכזיים שישפיעו על עלייה בהטמעת טכנולוגיה בחינוך
בטווח הארוך (מעל 5 שנים)
- קידום תרבות של חדשנות מתמדת – כולל חשיבה יזמית, למידה חווייתית פעילה, ומתן לגיטימציה להתנסויות ולטעויות.
- שיתופי פעולה בין-מוסדיים (למשל בין בתי ספר ומוסדות אקדמיים) ובין-סקטוריאליים (למשל בין הסקטור הציבורי לעסקי).
בטווח הבינוני (5-3 שנים)
- שגשוג מואץ בשימוש במשאבים חינוכיים פתוחים (OER – Open Educational Resources) כגון אפליקציות חינמיות וקורסים מקוונים (MOOCs) שידחפו לפריצת גבולות הכיתה.
- צורות חדשות ומקוריות של למידה רב-תחומית (אינטר-דיסציפלינריות) שיאפשרו לתלמידים ולסטודנטים לבחון נושאים ובעיות בעזרת כלים ממגוון תחומי ידע.
בטווח הקצר (שנה עד שנתיים)
- מיקוד גובר במדידה והערכה שייתנו למורה תמונה מדויקת לגבי ההתקדמות של כל תלמיד, המתעדכנת כל הזמן.
- עיצוב סביבות למידה גמישות, דינמיות, פתוחות ומעוררות השראה שיזמנו אפשרויות מגוונות ללמידה עצמאית.
(Photo by Ales Nesetril on Unsplash)
אתגרים משמעותיים שנאלץ להתמודד איתם בדרך
אתגרים פתירים: כאלה שמובנים לנו ואנחנו גם יודעים איך לפתור אותם
- למידה אותנטית ורלוונטית
- שיפור האוריינות הדיגיטלית
אתגרים קשים: כאלה שאנחנו מבינים, אך הפתרונות לא ברורים לנו עדיין
- התייחסות לחינוך בהקשר של עתיד שוק העבודה
- קידום שוויון בנגישות לאמצעים דיגיטליים
אתגרים “מרושעים” (Wicked): אלה הקשים אפילו להגדרה, לא כל שכן לפתרון…
- לחצים כלכליים ופוליטיים על מערכות החינוך
- הגדרה מחדש של תפקיד המחנכים
התפתחויות טכנולוגיות ופיתוחים טכנולוגיים משמעותיים
תוך פחות משנה
- טכנולוגיות אנליטיות: איסוף וניתוח Data בשירות הלמידה.
- מרחבי מייקרים: הגברת המוטיבציה ללמידה על ידי הנגשת כלים ועזרים שמאפשרים למידה מעשית והפקת מוצרים משלב הרעיון ועד לביצוע, ולא רק למידה עיונית תיאורטית.
תוך 3-2 שנים
- טכנולוגיות למידה אדפטיביות: כאלו שלומדות את התנהגות התלמיד ומתאימות את המשך הלמידה לצרכים הנקודתיים שלו באופן אישי.
- אינטליגנציה מלאכותית (AI): בוטים של בינה מלאכותית יסייעו לתלמידים בהתארגנות ללמידה, בפתרון שאלות נפוצות ועוד. ככל שהזמן עובר, התקשורת איתם הופכת להיות יותר אינטואיטיבית ויותר דומה לתקשורת אנושית בין-אישית. לדוגמה, הסטודנטים לרפואה באוניברסיטת אוהיו מתנסים בקיום ראיון עם פציינט למטרות דיאגנוזה ראשונית, באמצעות שיחה עם אוואטאר במקום עם שחקנים שעליהם התאמנו בעבר:
תוך 5-4 שנים
- מציאות מעורבת – Mixed Reality (שילוב בין המציאות ה”רגילה” שלנו למציאות וירטואלית – VR): טכנולוגיה מתפתחת שאף אחד עוד לא ממש יודע איך תשפיע על חיי כולנו.
- רובוטים: אוכלוסיית הרובוטים בעולם צפויה להכפיל את עצמה ולהגיע ל-4 מיליון עד שנת 2020, ויש להניח שתהיה לכך גם השפעה על תחום החינוך. לא מדובר על שיעורי רובוטיקה שכבר קיימים מזמן במערכת, אלא על רובוטים שישמשו בתפקידים שונים כתומכי למידה ויחליפו מורים בפונקציות מסוימות.
איך אנחנו ברשת אמי”ת פועלים לקידום הרעיונות החדשניים האלה?
- בבתי ספר רבים של הרשת הילדים לומדים במרחבי למידה פתוחים שעוצבו בהתאם לתפיסת האדריכלות הפדגוגית שלנו. ראו כאן: עיצוב סביבות למידה חדשניות
- במתחם הגוגיה בכפר בתיה מוקם בימים אלה מרחב מייקרים ומרחב Gogya Hub שבהם יתנסו מורים ותלמידים מבתיה”ס השונים ברשת. ראו כאן: מרחבי מייקרים (Makerspace)
- שיתופי פעולה בין בתי ספר של אמי”ת לבתי תוכנה וחברות סטרטאפ במגזר העסקי (כתבה ב-Ynet, תמר טרבלסי-חדד, 27.8.18)
(לקריאת הדו”ח המלא באנגלית – קובץ PDF)
מרחב למידה פתוח באמי”ת מעלה אדומים בנים (צילום: עמי ארליך)
