ז. ההצלה מאירן, 1979 – בני סולימני
הקהילה היהודית באירן היא מהקהילות העתיקות ביותר, (בתקופת גלית שומרון).
מצבם של יהודי אירן(פרס) ידע עליות ומורדות בהתאם ליחסו של המלך ששלט.
בעת החדשה, יחסם של המלכים משולשת “פהלווי” אל היהודים היה טוב.
השאח הפרסי, “רזהפהלווי”, ששלט באירן בין השנים 1949 עד 1979, התייחס אל היהודים באירן בכבוד רב.
היהודים זכו לחופש דת ותרבות, השתלבו בחיי המסחר והפוליטיקה ורבים מהם אף היו מבין עשירי המדינה. גם הגויים התייחסו אל היהודים באותה מידת כבוד כפי שהתייחס המלך.
למלך היו גם קשרי מסחר מצוינים עם מדינת ישראל.
הדת הרשמית באירן היא האיסלאם.
בתקופת השאח, האיסלם היה מתון וכל ניסיון להשליט באירן את האיסלאם הקיצוני (השיעי) דוכא ונכשל. כוהני הדת הקיצוניים נאלצו לצאת לגלות בארצות אירופה. אחד מכוהני הדת הקיצוניים היה האייטולה חומייני שהוגלה לצרפת למשך שנים רבות בעקבות פעילותו החתרנית באירן נגד השאח. ממקום גלותו בצרפת המשיך חומייני להסית את העם האירני נגד שלטון השאח והאשים את השאח ואת משפחתו בשחיתות (דבר שהיה נכון).
בכך הכין חומייני את העם האירני לקראת שובו לאירן.
חזרתו של חומייני לאירן הדליקה נורה אדומה בקרב ההנהגה במדינת ישראל, היה חשש כבד שעם שובו של חומייני לאירן, היהודים שם יהיו הראשונים להיפגע.
באירן התחילה מלחמת אזרחים עקובה מדם בין תומכי חומייני, לבין תומכי המלך הדבר גרם לתוהו ובוהו ברחובות הערים באירן.
מנהיגי המדינה בישראל חיפשו דרך להציל את היהודים מאירן ולהביאם לא”י.
(באותה העת הקהילה היהודית מנתה כ-50,000 איש).
גם על הקהילה היהודית באירן נפל פחד גדול. הסוכנות היהודית בא”י יחד עם גורמי הבטחון ובשיתוף פעולה עם המנהיגות היהודית באירן התחילו להכין את היהודים למבצע הצלה חסר תקדים.
נתבקשתי ע”י מנהל כפר הנוער אמי”ת דאז לצאת לשליחות כדי להשתתף במבצע להעלות יהודים לא”י. ולאחר מספר ימי הכנה הצטרפתי גם אנוכי.
התוכנית הייתה להעלות בתחילה את בני הנוער.
במשך היום עברו אוטובוסים במרכזים יהודיים (בתי כנסת,בתי-ספר יהודים) בחסות החשיכה והאי-סדר ששלט ברחובות בימים בהם נכנסו האוטובוסים לשדה התעופה לקצה מסלולי ההמראה, שם המתינו להם מטוסי אל-על.
לאחר בדיקה ורישום קפדני עלו בני הנוער למטוסים שהביאו אותם לצרפת.
הרכבת האוירית נמשכה בלילות כשבוע. בדרך זו הגיעו לצרפת כ-2,000 בני נוער.
במשך 3 חודשים ערכנו לבני הנוער מחנה נוער ציוני במרכזים שונים בצפון צרפת.
במחנה לימדנו אותם עברית, יהדות, סיפרנו להן על א”י ולימדנו אותם שירים והווי ישראלי, היסטוריה של עם ישראל ומדינת ישראל, סיפורים על מלחמות ישראל ומורשת קרב.
בסיום המחנה עלו לא”י למעלה מ-1,000 בני נוער והתפזרו בכפרי הנוער בארץ.
השאר התפזרו בקהילות יהודיות באירופה ובאמריקה.
60 מאותם בני נוער הגיעו לכפרינו – אמי”ת פ”ת.
זכיתי לחנך אותם במשך שנתיים – ילדים אינטליגנטיים וממושמעים.
תוך שנתיים למדו בכפר עברית וניגשו לבחינות בגרות, התגייסו לצה”ל ולשרות לאומי.
השלימו לימודים אקדמיים והשתלבו היטב בחברה הישראלית.
משנת 1979 יצאו מאירן (בדרכים שונות) כ-25,000 יהודים.
חלקם עלו לא”י וחלקם התפזרו בין קהילות יהודיות בעולם.
אותה שליחות להצלת יהודים שהייתי שותף פעיל בה חרוטה במוחי ובליבי עד היום.