ט.2. אֲבָרְכְךָ, כְּפַר נְעוּרַי – ברכות לכפר בתיה

אֶל נוֹף יַלְדוּתִי עָרַגְתִּי 
אֶל מֶרְחֲבֵי הַשָּׂדוֹת 
רֵיחוֹת הַפְּרָחִים 
צִיּוּץ צִפֳּרִים 
בְּצַמְרוֹת פִיקוּסִים, 
חֲבוּרַת הָרֵעִים עַל הַדֶּשֶׁא. 

רֵיחַ הָרֶפֶת עוֹד עוֹמֵד בָּאֲוִיר 
זִמְזוּם הַדְּבוֹרִים נִשְׁמַע כְּשִׁיר. 
זִכְרוֹנוֹת נְעוּרִים 
שֶׁל תֹּם, חֲבֵרוּת,אַהֲבָה. 

שָׁם חָלְפוּ נְעוּרֵינוּ 
הָפַכְנוּ לַאֲנָשִׁים 
קִבַּלְנוּ תּוֹךְ כְּדֵי נְתִינָה 
בִּטָּחוֹן, עַצְמָאוּת, הַשְׂכָּלָה. 
הָיִינוּ חֲנִיכִים –מוֹרִים – מַדְרִיכִים 
וְהַכֹּל תּוֹךְ שִׂמְחַת הַגְּדִילָה. 

כְּעָלִים נִדָּפִים הִגַּעְנוּ 
פְּלִיטִים רְדוּפֵי הַשּׁוֹאָה 
בְּלִיל שָׂפוֹת, תְּלִישׁוּת וְיַתְמוּת 
אֲחוּזֵי אֵימָה. 
אַט אַט נִרְגְּעָה נַפְשֵׁנוּ, 
יָצָאנוּ לִבְנוֹת אֶרֶץ מְכוֹרָה. 
אֲבָרְכְךָ, כְּפַר נְעוּרַי 
אַבִּיט לְאָחוֹר בְּעֶרְגָּה 
שָׁם עֻצַּבְתִּי, חֻשַּׁלְתִּי, 
שָׁם מָצָאתִי אֶת אַהֲבַת נְעוּרַי. 

ברכות לכפר בתיה