ו. מוצא, משק הילדים
(קטעים מתוך “יומן מוצא”, שנכתב ע”י פריץ גולדשמידט – מנהל משק הילדים מוצא)
“משק ילדים מוצא” נוסד בשנת 1934. הילדים שנקלטו היו ילדי טהרן שהיו הילדים הראשונים שהצליחו להגיע ארצה. עוד בזמן המלחמה אחרי הרבה הרפתקאות ותלאות וטלטולים קשים הצליחו להגיע לחופי הארץ[….]
אלינו הגיעו הילדים הראשונים – 55 במספר בתור מחנה מעבר.
הכניסו את הילדים ל”בית צעירות מזרחי” בירושלים ובינתיים חיפשו מקום מחוץ לעיר, כי המטרה הייתה לתת לילדים חינוך דתי והכשרה חקלאית. ואז מצאו את המקום המתאים במוצא…ונקרא משק הילדים מוצא .
מוצא הוא מושב קטן ע”י ירושלים, כלו בסביבה ערבית. אחרי הכרזת המדינה התחיל הסבל של הילדים.
כל לילה התקפה מהערבים שבסביבה. הילדים החזיקו מעמד יפה בלי פאניקה. הילדים הבינו בחושם הבריא שבזמנם מתרחשים דברים עצומים: עם ישראל נולד מחדש וחוזר למולדתו[…]
חלק גדול מהילדים שלנו, שההורים מסרו להם אצל הגויים בכדי להצילם מידי הנאצים הארורים. והילדים עד שהגיעו ארצה בכלל לא ידעו שהם שייכים לעם ישראל.
ומובן שכל העבר הקשה הזה השפיע לא במעט, והשאיר חותמת די חזקה על התפתחות הילדים[…] והילדים שלנו צריכים טיפול הרבה במובן כלכלי וגם במובן חינוכי[…]
את המחזור הראשון שלנו, שהם באמת ילדי טהרן, הכנסנו לכפר בתיה שברעננה ושמה נקלטו יפה[…]
למחזור ב’ של משק הילדים מוצא קבלנו תשעה ילדים מ”מוסד לילדי תימן [….] ששה מבית הילד בפרדס כץ.
הקבוצה השלישית באה ממוסד תל רענן[…] עד ר”ח חשוון נמצאו כאן 29 ילדים […]
העברה לירושלים
קבלנו ידיעה פתאומית על פינוי המוסד והעברתו לירושלים […] השבוע הבא יהיה קשה.
עלינו להעביר תחילה את הילדים ואחר כך את החפצים (מטעמי בטחון) […] מעניינת הייתה הנסיעה והכניסה למקום החדש: שני ספרי תורה ושני תת-מקלעים “סטן” לוו אותנו. הרי הם סמל למה שאנו חשים בימים אלה: בטחון ובטחון.