החלוצות הראשונות נכנסו לבית בחנוכה תרצ”ט, דצמבר 1938. משלחת מטעם עיריית תל אביב ובראשה ראש העיר, ישראל רוקח, ביקרה במוסד החדש ומסרה את התרשמותה הנלהבת למנהלי המוסד.
הארמון המהודר באחד מרחובות תל אביב
ביום ז’ באדר תש”א, 5 במרץ 1941, נערך ב”בית צעירות מזרחי” בתל אביב טקס הסיום של המחזור הראשון של חניכות המוסד, שכלל שבעים בנות, חלקן ילידות הארץ וחלקן מעליית הנוער. על אף שלא כל הנערות ידעו לדבר עברית בעת עלייתן ארצה נערכו הלימודים במוסד בעברית.
שנתיים חלפו מאז שהמוסד הוקם והוא המשיך לגדול ולהוות סמל לפעילותן המוצלחת של “נשי מזרחי באמריקה”. בכתבה שהתפרסמה בעיתון ה”צופה” תואר מראהו המהודר והמסודר של המוסד לנערות בתל אביב: “לפני שנתיים הוקם הארמון המהודר באחד מרחובות תל אביב, ועדיין הוא מבריק כביומו הראשון. הפרח המטופח המלבלב בגינה, הווילון הצחור על החלונות, הרצפות המצוחצחות, הסדר והניקיון בכל פינה – כל אלו מעידים על יד קפדנית המנהלת את המשק הגדול”.
במודעה שהופיעה בעיתון “הצופה” בסוף אותו חודש נאמר כי “בית צעירות מזרחי” עומד לפני הרחבת בית הספר והוספת כיתה לתורת משק בית וכיתה לתפירת שמלות וחליפות. הלימודים המקצועיים נערכו בשילוב לימוד חובה של עברית, תנ”ך, תולדות ישראל, ידיעת המולדת ואנגלית.
חָזַרְנוּ לִמְחוֹזוֹת הַחַיִּים
שְׂעָרֵנוּ גָּזוּז, עֵינֵינוּ בּוֹרְקוֹת
זֶה עַתָּה יָצָאנוּ מִיוֵן הַמְּצוּלוֹת
חֲלוֹמוֹת, סִיּוּטִים, חֲרָדָה, בִּעוּתִים
אִבַּדְנוּ אֵמוּן בָּאָדָם,
אֶת לַחְמֵנוּ נַסְתִּיר בַּמִּטּוֹת
יֵשׁ לִלְחֹם, יֵשׁ לִשְׂרֹד.
אִם חָזַרְנוּ לִמְחוֹזוֹת הַחַיּיִם,
אִם נִשְׂאַרְנוּ שְׁפוּיִים,
אִם גָּדַלְנוּ לַאֲנָשִׁים,
אוֹדֶה לְעַלְמוֹת הַחֵן הָרְחוּמוֹת:
מִרְיָם, לֶאָה וְחַנָּה
כְּאִמָּהוֹת הֶעֱנִיקוּ לָנוּ אַהֲבָה.
דְּאָגָה לְלֹא גְּבוּל, לִטּוּף, הַקְשָׁבָה.
אֲנִי זוֹכֵר אֶת בִּנְיָמִין, צְבִי וִיהוּדָה
נִשָּׂא עַל כְּתֵפָם, בִּימִינָם הַתּוֹרָה,
כְּבֵן אִמְּצוּנִי, לִקְרֹא לִמְּדוּנִי,
אֱגוֹזִים פִּצְּחוּ עֲבוּרִי בְּשַׁבָּת,
גַּם נָתְנוּ לִי לְנַצֵּחַ בְּמִשְׂחַק הַשַּׁחְמָט.
אֲנָשִׁים טוֹבִים וּרְחוּמִים
בִּזְכוּתָם חָוִיתִי יַלְדוּת וּנְעוּרִים.
חָזַרְנוּ לִמְחוֹזוֹת הַחַיִּים
בִּזְכוּת אֲנָשִׁים טוֹבִים וּרְחוּמִים.
תודה לכל האנשים הטובים, במיוחד ללאה באואר ב”בית צעירות מזרחי”, 1944.
צבי אלפר, חניך ב”בית צעירות מזרחי” תל אביב וב”כפר בתיה” ולימים מורה ב”כפר בתיה”.
“בית צעירות מזרחי” שכן ברחוב דוב הוז 16/18 בתל אביב. היה זה מתחם רחב ידיים, רב רושם ובנוי לתפארת”, מספרת אהובה לבל, מחנכת ומורה באותן השנים ולימים מפקחת ברשת אמי”ת. “המוסד החינוכי, שבשלביו הראשונים הוקם כדי לקלוט ולהכשיר לחיים בנות שהגיעו דרך עליית הנוער, צמח והתרחב והפך לאחד המוסדות הידועים והמבוקשים בתל אביב ובאזור כולו. כל זאת הודות לאישיותה ולניהולה של המנהלת המיתולוגית ד”ר שרה שרשבסקי, שניהלה את בית הספר בין השנים 1971-1950”.
הדואג לימים זורע חיטים, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים”
יאנוש קורצ’אק
אמי”ת תל אביב בית ספר שהוא גם בית
בין השנים 1992 – 2007 ניהל את בית הספר אמי”ת תל אביב ד”ר צבי ירבלום.
בשנים אלה הוביל ד”ר ירבלום יחד עם הצוות החינוכי, שורה של מהלכים פורצי דרך בתחום החינוכי, הערכי והפדגוגי, להעצמת תלמידות בית הספר ולעיצוב דמותן ואישיותן.
רעיון זה ביסודו לא היה חדש. קידום התלמיד, מיצוי השגיו, היו עקרונות יסוד שעמדו בבסיס כל מערכת חינוכית.
מה שייחד את בית הספר אמי”ת תל אביב, היתה הגישה החדשנית ואפילו המהפכנית לגבי מקומן של תלמידות בית הספר כשותפות פעילות בהובלת התהליך החינוכי הבית ספרי.
היתה זו שותפות שוות ערך , הרואה בתלמידה בוגרת בעלת שיקול דעת, אחריות וחוש בקורת.
הנחה זו היא שעמדה בבסיס שורת מהלכים חינוכיים וערכיים במטרה לקדם שותפות פעילה ושוות ערך של התלמידות והצוות החינוכי בקידום תהליכים בית ספריים על מנת לקדם דיאלוג משמעותי בין התלמידות וצוות בית הספר.
דגש מיוחד ניתן לחינוך להקשבה, מעורבות, שותפות ועבודת צוות.
הכרת האגף ליזמות וחדשנות במשרד החינוך בבית הספר כבית ספר ניסויי, אפשרה קידום מהלכים אלה.
במסגרת הניסוי הושם דגש על פיתוח מנהיגות בגישה הדיאלוגית, תוכנית רב גילית בחט”ב ובחט”ע.
בכתות ז’ נבנתה תוכנית לימודים בנושא מנהיגות בשתוף עם מכללת אורות.
בכתות ט’ עסקו הבנות בישום מודלים של מנהיגות במסגרות התנדבותיות כגון: פרחי של”ח צעירים – פשציו”ת.
בכתות י’ – תוכנית מחויבות אישית, מדריכות של”ח צעירות – משציות.
- מנהיגות דתית ערכית – מ.ד.ע.
- גרעין יונתן – בני עקיבא
כתות י”ב – לאורו נלך – שמיניסטים עם הפנים לקהילה.
טיפוח וחיזוק התהליך הדיאלוגי היו חלק משגרת החיים בבית הספר.
- ארוחת בוקר עם המנהל.
- מפגש שבועי מנהל, סגנית, יועצת ,מחנכת, התלמידות, כל שבוע בכתה אחרת.
- חדר דיאלוג.
- פינות ישיבה לתלמידות.
- שיחות משוב אישיות בסוף הרבעון עם מורי המקצועות השונים.
- תקשורת ודיאלוג בדוא”ל בין הצוות הפדגוגי, תלמידות והורים שהיו חלק בלתי נפרד מקהילת בית הספר.
כל זה, תוך שמירה על כללי התנהגות וגבולות מוגדרים.
זה היה המסד להצמחת מועצת תלמידות בית ספרית, או מנהיגות צעיר של התלמידות.
בחירת מועצת התלמידות היתה חגיגה אמיתית שביסודה הכרת כללי המשחק הדמוקרטי.
- בחירות חשאיות על פי רשימות מועמדות.
- חשיפת עמדות ותוכניות של המועמדות לתפקיד יושבת ראש המועצה במסגרת פאנל מתמודדות ובנוכחות כל תלמידות בית הספר.
ואכן, המנהיגות הצעירה היתה שותפה להחלטות שונות הנוגעות לחייהן ולרווחתן של תלמידות בית הספר.
- חמשה ימי למודים בשבוע.
- מאגר שאלות לפני מבחן
- מבחני מועד ב’
בכל המהלכים החדשניים ופורצי הדרך היתה שותפה מועצת התלמידות ששתיים מנציגותיה זכו להשתתף בישיבות הנהלה מורחבת.
האמונה בתלמידות, ביכולתן לשתף פעולה במגרש המשותף, האמונה בהן כנערות חושבות, אחראיות, יוזמות, בעלות חוש בקורת, היו הבסיס להעצמה אישית שלהן.
אחד הביטויים המובהקים לכך הוא המשוב הבית ספרי על בעלי תפקידים, מחנכים ומורים, שנערך בסוף כל מחצית.
הצלחת המשוב היתה הוכחה לבגרותן של התלמידות ולהבנתן שהמשוב אינו כלי ”לחיסול חשבונות”, אלא נועד להפקת לקחים, מסקנות וקבלת החלטות שישרתו קודם כל ובראש וראשונה את התלמידות.
הועברו משובים בנושאים שונים.
- משוב מחנכים ומורים.
- משוב בנושא בטחון אישי, אלימות מילולית ופיזית בבית הספר.
- תפקוד הקפיטריה.
- ספריה
- יחס הצוות האדמיניסטרטיבי.
מקום נכבד היה לתוכנית הרב גילית בחט”ב ובחט”ע בנושא תרבות הדיבור ושמירת הלשון.
מעבר להצבת כללים ברורים וסנקציות שנקבעו בשיתוף עם מועצת התלמידות, תרמה התוכנית להנחלת תרבות דיבור מכובדת ומכבדת, ככלי להעצמתן ועיצוב אישיותן של כלל התלמידות.
מהלך משמעותי נוסף שהובילה קהילת בית הספר – הנהלה, מחנכים ומורים, תלמידות והורים – היה חיבור הקוד האתי הבית ספרי.
הקוד האתי התבסס על החזון הבית ספרי, על מערכת הערכים הבית ספרית, תוך שימת דגש על גבולות מוגדרים וברורים.
לאחר התלבטויות ודיונים כלל בית ספריים בפורומים השונים, נוסחו שורה של כללי יסוד שיסודם בתפיסת עולם חינוכית, נורמות התנהגות והחזון הבית ספרי.
גולת הכותרת של התהליך: פורום משותף בו השתתפו הנהלה, יועצות, מחנכים, רכזים ומורים, תלמידות והורים – קהילת בית הספר – שבמפגש חגיגי ומרשים אישרו את הקוד האתי שהפך למחייב את כל השותפים לעשיה החינוכית בבית הספר.
כאן המקום להזכיר את הפורומים השונים שעסקו בנושאים עקרוניים ומשמעותים.
אחד מהם היה הפורום בנושא צניעות בדגש הופעה מכובדת ולבוש צנוע. נושא שלא הפסיק לרדת מסדר היום של תלמידות, הורים ומחנכים, והיה נגזרת מהקוד האתי הבית ספרי שהגדיר מערכת כללים וערכים שהופעה צנועה היתה אחד מהם.
רבפורום הזה השתתפו באופן פעיל נציגי הורים ותלמידות, הנהלה , מחנכים ומורים, שניהלו דיון אמיתי ופתוח, גיבשו ונסחו יחד מערכת כללים מחייבת. השתתפותם הפעילה של נציגי ההורים הפכה אותם לשותפים, ושדרה לתלמידות מסר של תמיכה והסכמה.
אין ספק שאוירה תומכת, משתפת ומצמיחה כמו שהיתה באמי”ת תל אביב, השפיעה באופן דרמטי גם על השגיהן והצלחתן של התלמידות בלימודים ובבחינות הבגרות.
עקבנו אחר תמונת ההשגים של התלמידות עם הגעתן לבית הספר ועד לסיום לימודיהן. התוצאות דברו בעד עצמן.
היכולת לחלום
הרצון להגשים
הכוח להוביל
כל אחת יכולה!!
זאת היתה הצידה לדרך שנתן בית הספר, תבנית נוף מולדתן, לבנותיו תלמידותיו.
כתבה: רחל ז’ולטק סגנית מנהל אמי”ת תל אביב