ד”ר ענת שפירא לביא, עורכת תוכן פדגוגי
כשמדברים איתנו על דרכי הערכה, המחשבה המיידית של רובנו תהיה – מבחנים, ציונים ותעודות. אבל האמת היא שאלו רק ביטויים חלקיים מאוד של הערכה שמתמקדים בצורות שונות של מדידה ומיון.
להערכה יש שתי פנים נוספות שכדאי לקחת בחשבון: קודם כל של משוב – כשאנחנו מקבלים משוב מילולי מהמורים שלנו, ממומחים בתחום הידע או מעמיתים שלומדים איתנו. בנוסף יש את ההיבט של שיקוף – כשאנחנו מבצעים התבוננות עצמית, כלומר עושים רפלקציה על הלמידה שלנו ובודקים את עצמנו: מה למדתי, איך למדתי את זה, במה אני יכולה להשתפר וכדומה.
הערכה יכולה להיות הרבה יותר מכלי למדידה ולמיון של תלמידים: היא יכולה להיות חלק מהלמידה עצמה! היא יכולה להיות כלי בידיים של המורים ושל התלמידים, כדי להישאר עם היד על הדופק לאורך כל תהליך הלמידה, ולא רק לבדוק בסיום המחצית או בסיום יחידת הלימוד מה התלמידים זוכרים ממה שלמדו.
ואגב – לא כל הערכה בודקת זיכרון ויכולות שינון. יש אפשרות לבדוק כישורים, מיומנויות – זה עוד אחד מהקיבעונות שהגיע הזמן לבחון מחדש.
אנחנו כמובן מחויבים לתמונה החינוכית הסטנדרטית של משרד החינוך ולא מתעלמים מהצורך ללוות את התלמידים שלנו במשימה של השגת תעודת בגרות איכותית, אבל כל זה לא צריך למנוע מאיתנו להשתמש בהערכה כאמצעי לקידום הלמידה.
מה כל זה אומר לגבי התכנון של יחידת הלימוד? למשל, שנקדיש מחשבה לכך שתהיה הלימה בין ההערכה שאנחנו רוצים להשתמש בה לבין המיומנויות שהתלמידים נדרשים להן במהלך הלמידה.
למשל, אם נרצה שהתלמידים יציגו את מה שלמדו באמצעות פרזנטציה לשאר הכיתה – נשאל את עצמנו האם במהלך היחידה נתנו להם את ההזדמנות ללמוד איך בונים פרזנטציה טובה, איך עומדים מול קהל וכו’. האם הם ראו איך נראית פרזנטציה טובה? ופחות טובה?
נשאל את עצמנו גם האם הכרחי שכל התלמידים יעברו את אותה הערכה באותו זמן? אולי אפשר לתת לתלמידים עצמם את האפשרות לבחור מבין כמה דרכי הערכה? אולי אפשר לתת להם להחליט מתי הם מרגישים מוכנים להציג בפנינו את הכישורים שרכשו ביחידה? אולי אנחנו יכולים לאפשר להם למשב אחד את השני בתהליך? או להעריך את עצמם?
וכמובן נזכור לשאול את עצמנו במהלך תכנון היחידה – האם דרכי ההערכה שבחרנו לעשות בהן שימוש, מקדמות אותנו לרעיון הגדול שרצינו להעביר במסגרת יחידת הלימוד שלנו? ואיך התלמידים שותפים למהלך הזה?
כשהתלמידים מבינים מלכתחילה מה המשמעות של ההערכה ובאיזה אופן היא מקדמת את הלמידה שלהם, המוטיבציה שלהם תהיה גבוהה יותר ובסופו של דבר יש לכך השפעה חיובית גם על ההישגים.
שאלות מרכזיות
- מי, מתי וכיצד מעריכים?
- כיצד ההערכה מביאה לידי ביטוי את הערכים, התכנים, המיומנויות ואת שונות התלמידים?
שאלות נוספות שכדאי לשאול
- מהן שיטות ההערכה המתאימות ללמידת הרעיון הגדול שנבחר?
- האם יש לתלמידים בחירה בתהליך ההערכה: כיצד להיות מוערך, עם מי, על ידי מי, מתי?
- האם ההערכה מקדמת/מפתחת (חלק מתהליך הלמידה וההתפתחות האישית), או מסכמת (נעשית רק בסיום היחידה/בסיום חלקים ממנה)?
- כמה נקודות הערכה יהיו לאורך הדרך? מתי?
- האם נעשה שימוש בדרכי הערכה מגוונות המאפשרות לתלמידים לבטא את ההישגים והתוצרים שלהם בדרכים שונות? מהן?
- מה ההערכה בודקת: זיכרון, הבנה, מיומנויות?
- מה הקשר בין דרכי ההערכה שנבחרו לבין המיומנויות הנלמדות ביחידה? אילו מיומנויות נדרשות כדי להצליח ולהגיע למצוינות בדרך ההערכה שנבחרה?
- מתי הלומדים מבצעים רפלקציה אישית על תהליך הלמידה שלהם במהלך היחידה וכיצד הם עושים זאת?
- האם התלמידים שותפים לתכנון ההערכה או מודעים לה מראשית תהליך הלמידה?
דוגמאות לדרכי הערכה
פרויקט קצר מועד: תהליך בן 2 שיעורים עד שבועיים שהוביל לתוצר
פרויקט ארוך טווח: תהליך בן למעלה משבועיים שהוביל לתוצר
עבודת חקר: עבודה מסכמת לתהליך חקירה
ראיונות בכתב או בעל פה
תלקיט [פורטפוליו] תוצר המורכב מאוסף של תוצרים ומשימות
נאום/פרזנטציה מול קהל של תלמידים, מורים, הורים, אורחים מומחים
הערכת עמיתים: התלמידים מעריכים זה את זה ואת התוצר (קראו עוד)
מבחן מתוקשב: מבחן המתקיים בסביבת האינטרנט
ועוד: דיון, דיבייט, כתיבת יומן למידה, ניתוח אירוע, משחק תפקידים, המחזה…
בנוסף לתמונה החינוכית הסטנדרטית של משרד החינוך הנדרשת מכל בית חינוך כהערכה מסכמת, במרכיב דרכי ההערכה נתייחס להיבטים שונים של משוב, שיקוף ומדידה.
נחשוב האם ביחידת הלימוד שאנו בונים נרצה לעשות שימוש בכלים להערכה מפתחת המקדמת למידה; הערכה שמביאה לידי התפתחות, בודקת הבנה ומיומנויות של המאה ה-21 ולא רק שינון, מאפשרת כישלונות ומותאמת לאינטליגנציות השונות.
רוצים ללמוד עוד על דרכי הערכה? לחצו כאן