“לשמור ולעשות” למסכת קידושין | רב דניאל טואיטו | ישיבת אמי”ת נתיבות דרור | תשע”ט 4

עיון 1: משנה:
מה הקשר בין עניין חובות הורים למסכת קידושין?

חידושי הריטב”א
מתני’ כל מצות הבן על האב – בגמרא מפרש לה לכולה מתניתין. והא דקתני לה רבי להא מתניתין הכא, מסתבר לי –
משום דבמצות המוטלות על האב לעשות לבנו דקתני רישא, חדא מינייהו “להשיאו אשה” כדמפרש במתניתא. ואיידי
דתנא הא – תנא אידך.
תרגום:
הגמרא תפרש [בהמשך] את כל המשנה. וזה שרבי [יהודה הנשיא] שילב משנה זו דווקה כאן [במסכת
קידושין], מתסבר לי שהוא מפני שמבסגרת תיאור המצוות המוטלות על האב כלפי בניו, המפורטות בתחילת המשנה,
נמצאת החובה “להשיא[אותו] אשה. ומתוך ששנה מצווה זו, כבר מנה את שאר החובות [של ההורים כלפי ילדיהם].

א. מהי הקושיה איתו מתמודד הריטב”א?

שאלה סמויה – (“והא דקתני לה…”)
_______________________________________________________________________________
_______________________________________________________________________________
ב. הסבר את העיקרון הפרשני עליו מיוסדת תשובתו (“איידי דתנא הא…”)
_______________________________________________________________________________
_______________________________________________________________________________
ג. מהי תשובת הריטב”א לשאלתו? (“חדא מנייהו…”)
_______________________________________________________________________________
_______________________________________________________________________________
ד. איזו מסקנה כללית עולה לדעתך בעניין דרך עריכת המשניות על ידי רבי יהודה הנשיא?
_______________________________________________________________________________
_______________________________________________________________________________

 עיון 2:
מה המקור לכך שיש להורים חובות כלפי ילדיהם?
א. הטרמה: ערוך סקר במקורות שלך וגלה אילו זכויות היו לרומאים על ילדיהם בתקופת המשנה?
מתי והיכן לראשונה נחחקו חוקים המגינים על זכויות הילדים?
_______________________________________________________________________________
_______________________________________________________________________________
א וְאֵלֶּה דִּבְרֵי הַסֵפֶּר, אֲשֶּר שָׁלַח יִּרְמְיָׁה הַנָׁבִּיא מִּירוּשָׁלָׁםִּ–אֶּל-יֶּתֶּר זִּקְנֵי הַגּוֹלָׁה, וְאֶּל-הַכֹּהֲנִּים וְאֶּל-הַנְבִּיאִּים וְאֶּל-כָׁל-הָׁעָׁם, אֲשֶּר
הֶּגְלָׁה נְבוּכַדְנֶּאצַר מִּירוּשָׁלַםִּ, בָׁבֶּלָׁה .ב אַחֲרֵי צֵאת יְכָׁנְיָׁה- המֶּלֶּךְ וְהַגְּבִּירָׁה וְהַסָׁרִּיסִּים שָׁרֵי יְהוּדָׁה וִּירוּשָׁלַםִּ, וְהֶּחָׁרָׁש וְהַמַסְגֵּר–
מִּירוּשָׁלָׁםִּ .גבְיַד אֶּלְעָׁשָׁה בֶּן-שָׁפָׁן, וּגְמַרְיָׁה בֶּן-חִּלְקִּיָׁה: אֲשֶּר שָׁלַח צִּדְקִּיָׁה מֶּלֶּךְ-יְהוּדָׁה, אֶּל-נְבוּכַדְנֶּאצַר מֶּלֶּךְ בָׁבֶּל–בָׁבֶּלָׁה
לֵאמֹּר .ד כֹּה אָׁמַר יְהוָׁה צְבָׁאוֹת, אֱלֹהֵי יִּשְרָׁאֵל: לְכָׁל-הַגּוֹלָׁה–אֲשֶּר-הִּגְלֵיתִּי מִּירוּשָׁלַםִּ, בָׁבֶּלָׁה .ה בְנוּ בָׁתִּים, וְשֵבוּ; וְנִּטְעוּ גַנוֹת,
וְאִּכְלוּ אֶּת-פִּרְיָׁן .ו קְחוּ נָׁשִּים, וְהוֹלִּידוּ בָׁנִּים וּבָׁנוֹת, וּקְחוּ לִּבְ ניכֶּם נָׁשִּים וְאֶּת-בְנוֹתֵיכֶּם תְנוּ לַאֲנָׁשִּים, וְתֵלַדְנָׁה בָׁנִּים וּבָׁנוֹת; וּרְבוּ-
שָׁם, וְאַל-תִּמְעָׁטוּ.
ב. מהו הרעיון הכללי העולה מדברי ירמיה? (שים לב: למי הוא פונה, בעקבות איזה אירוע)
_______________________________________________________________________________
_______________________________________________________________________________
ג. עיין מסכתנו ל ע”ב: איזו הלכה הסמיכו חכמים על פסוקים אלה? מה לדעתך הקשר בין המקרא להסקת חז”ל?
_______________________________________________________________________________
_______________________________________________________________________________

 [יאנוש קורצ’אק מגילת זכויות הילדים]1929
לילד הזכות לאהבה – “אהוב כל ילד, לא רק את הילד שלך”.
לילד הזכות לכבוד – “כבוד לתעלומות ולעליות והירידות של התפקיד הקשה של ההתבגרות”.
לילד הזכות לתנאים אופטימליים לגדילה ולצמיחה – “אנחנו לוקחים על עצמנו לחסל את הרעב, תנאים של צפיפות יתר, הזנחה
וניצול. סבל שנולד מעוני מתפשט כמו כינים – אכזריות, פשע וברוטאליות, ניזונים ממנה.”
לילד הזכות לחיות בהווה – “ילדים הם אינם מבוגרים של מחר, הם אנשים היום”.
לילד הזכות להיות הוא עצמו – “ילד איננו כרטיס לוטו, המסומן לזכות בפרס הראשון”.
לילד הזכות לטעות – “אין יותר כסילים בין הילדים מאשר בין המבוגרים”.
לילד הזכות להיכשל – “אנחנו מוותרים מראש על הכמיהה המטעה לילדים מושלמים”.
לילד הזכות להעביר ביקורת – “לא מאשרים לילדים לשים לב לחסרונותינו ולמגבלותינו. אנחנו מופיעים בפניהם בלבוש השלמות
של המבוגר”.
לילד הזכות להילקח ברצינות – “לעולם לא תבין ילדים אם תזלזל בתכונותיהם. מי מבקש את דעתו או הסכמתו של הילד?”
לילד הזכות להערכה על מה שהוא – “ערך השוק של הצעירים הוא קטן מאד. רק בעיני אלוהים שווה הפרח של עץ התפוח לתפוח
עצמו”.
לילד הזכות להגנה – “אנחנו לוקחים על עצמנו להגן על הילד מכל צורה של אלימות והתעללות”.
לילד הזכות לכיבוד סודותיו – “אם ילד בוטח בך עם סודו, היה אסיר תודה, כי אמונו הוא הפרס הגדול ביותר שזכית לו”.
לילד הזכות לחינוך – “בולט מאד שבכל מקום ההוצאות על המערכת הצבאית גדולות יותר מאשר ההוצאות לחינוך”.
לילד הזכות לחיים לעתיד על כדור הארץ – “אנחנו עדיין בוזזים את ההרים, כורתים את העצים ומחסלים את החיות”.
לילד הזכות למחילה – “לעיתים קרובות אנחנו השופטים הנוקשים שלהם במקום להיות היועצים והמנחמים שלהם”.
לילד הזכות להתנגד לאי-צדק – “עלינו להפסיק עם הסמכות המוחלטת. צריך תמיד להקשיב ולראות את הדברים דרך עיני
הילד”.
לילד הזכות לאושר – “תנו לילדים לספוג את שמחת הבוקר. הראו להם אהבה, אדיבות והבנה – הוו דוגמא”.
לילד הזכות לשוויון – “מקדמת ילדותנו אנו גדלים מתוך הרגשה כי הגדול חשוב מן הקטן.
לילד הזכות למות בטרם עת – “אהבתה העמוקה של האם עבור ילדה חייבת לתת לו את הזכות למות טרם עת. לא כל שיח צומח
לעץ”.
ד. בחר מתוך המגילה שתי זכויות שמשכו את תשומת לבך, הסבר מדוע בחרת בהן ומה משך את תשומת לבך
_______________________________________________________________________________
_______________________________________________________________________________
ה. האם תוכל למצוא הקשרים בין תפיסותיו של יאנוש קורצ’ק לבין מבטם של חז”ל בעניין זכויות הילדים
_______________________________________________________________________________
_______________________________________________________________________________
ה. לעיון נוסף: לפניך קישור לנוסח אמנת זכויות הילד של האו”ם, עיין בה ובחן איך היא מתכתבת עם מבטם של
חכמינו.

_______________________________________________________________________________
_______________________________________________________________________________
ו. לדיון: אני הנחתי שהמונח החזל”י “חובות האב על הבן” שווה ערך “לזכויות המוקנות לילד”, אבל האם אכן כך הם
פני הדברים?
האם אצל חז”ל החובות כלפי הילדים כוללים גם תפיסה של זכויות לילד?
אם נקבל זאת עדיין יש לשאול: מדוע בכל זאת חז”ל דברו בלשון של ‘חובות’ המבוגרים בלבד? )
חשוב- אם מגיע לשכבות החלשות זכויות טבעיות, מי יכול לתת להם אותן? מי יהיה האחראי לביצוען?

חובות הורים לילדיהם- הרב דניאל טוויטו