דף עבודה לתלמיד
לחץ להורדת קובץ WORD של דף עבודה לתלמיד על סוגיית מקיף וניקף
גבולות הסוגיה – דף ד ע”ב במשנה עד דף ה’ ע”א במשנה
סוגיית מקיף וניקף נחלקת ל2 חלקים: החלק הראשון יעסוק בדיון העקרוני (דף ד ע”א) והחלק השני יעסוק במעשה של רבינא ורוניא (דף ה ע”א). כדי לא להעמיס על התלמיד גם דף העבודה מחולק ל2 חלקים בהתאם לחלוקה זו.
חלק א – דין מקיף וניקף ד ע”ב במשנה עד סוף העמוד
מבוא
סוגיתינו מנסה לפרש מחלוקת במשנה בין ת”ק לר’ יוסי.
למחלוקת זו מועלות חמש פרשנויות שונות בגמרא. אנו נלך לפי שיטתו של רש”י בהסבר המציאות המדוברת במשנה, למרות שישנן גם הבנות שונות לגמרי.
חשוב במהלך הסוגיה להבין את השיטות השונות בהסבר המחלוקת (מצורפת טבלה לשם סידור הדברים), אך לא פחות מכך, להבין את הסברה וההיגיון שמאחורי כל שיטה.
מונחים
ל”ש עמד ניקף, לא שנא עמד מקיף- לא שונה הדין אם עמד הניקף (וגדר), לא שונה הדין עם עמד המקיף (וגדר).
אי בעית אימא-אם תרצה אמור (בסוגיתנו זוהי פתיחה לכל הצעה חדשה בהבנת המחלוקת.)
מושגים
דמי קנים בזול– הסכום שעולה לבנות מחיצה דומה מחומר פשוט כמו קנים, אחרי הנחה (“בזול”)
אגר נטירא– שכר שמירה. הניקף אמנם קיבל גדר, אבל הנאתו ממנה היא רק מהעובדה ששדהו שמורה- לשם כך מספיק לשלם סכום מועט לשומר, אותו צריך לשלם למקיף.
מלא את הטבלה הבאה:
“ר’ יוסי אומר: אם גדר את הרביעית מגלגלין עליו את הכל” –במה נחלקו ת”ק ור’ יוסי?
| לפי מי מסבירים | ר’ יוסי | תנא קמא |
| לשיטת רב הונא הסובר: “מגלגלין עליו את הכל”- לפי מה שגדר. |
הניקף משלם על כל ארבע הכתלים את עלותם האמיתית. | הניקף משלם על כל ארבעת הכתלים את עלותם לפי _______________. |
| לשיטת חייא בר רב הסובר: “מגלגלין עליו את הכל”-לפי דמי קנים בזול. 1 |
הניקף צריך לשלם למקיף רק שכר שמירה. | |
| כנ”ל 2 | ||
| כנ”ל 3 | הניקף צריך לשלם בין אם הוא גדר ובין אם המקיף גדר | |
| לישנא אחרינא |
שאלות לעיון
- על סמך מה, ניתן לחייב אדם לשלם על כתלים שלא הוא בנה?!
- מה עומד בבסיס המחלוקת בשאלה האם צריך לשלם אגר נטירא/דמי קנים בזול/תשלום מלא?
- מה ההגיון לחייב תשלום רק על הכותל הרביעי ולא על שאר הכתלים, למרות שנהנה מכולם באותה המידה? (רש”י)
- בפרשנות האחרונה למחלוקת, מוצג ר’ יוסי באופן מפתיע, כמקל בדין.מה הבסיס לפרשנות זו בלשון המשנה, ומדוע שאר הפרשנויות רואות את ר’ יוסי דווקא כמחמיר? (תוס’ ד”ה “ור’ יוסי”)
חלק ב – המעשה של רבינא ורוניא
דף ה. מתחילת העמוד –עד המשנה
מבוא
בחלק הקודם, למדנו מה דין המקיף את שדה חברו מארבע רוחותיו.
בהמשך מביאה הגמרא מעשה ברבינא ורוניא, אשר תפקידו לבאר ולהעמיק את התובנות שעלו מהדיון ההלכתי.
בהמשך, מביאה הגמרא סיפור על דיון נוסף בין רבינא ורוניא. בהבנת הסיפור עולים מספר פירושים מרש”י ותוס’ אשר עליכם ללמוד ולהבין.
למדו את הגמרא בצמוד לרש”י, ונסו לחשוב במה מוסיפים שני הסיפורים, להבנת עניינה של הסוגיה.
תרגום משפטים
זיל שקול מיניה– לך קח ממנו
ולאו גברא בעית דמיכלי לה?- ולא אדם צריך אתה שיגרש אותה (את העיזים)?
דאינינא לך דינא– אדון לך דין
מונחים
רב הונא אליבא דרבי יוסי- רב הונא לפי רבי יוסי. רב הונא פסק, שצריך לשלם את העלות “לפי מה שגדר”, ור’ יוסי סבר שמגלגלין על הניקף את הכל. שיטת רב הונא לפי רבי יוסי תהיה:
תשלום “לפי מה שגדר” על כל המחיצות.
מושגים
גדירת תמרים- תפוחים קוטפים, זיתים מוסקים, תאנים אורים ותמרים גודרים…
גילוי דעת -ביטוי במילים או במעשים, של כוונה או מציאות מסוימת. בכך שרוניא גרש את הפולש לשדהו, הוא מגלה בדעתו שברצונו לשמור את השדה מפולשים, ולפיכך נח לו מהגדר שרבינא בנה סביבו.
דינא דבר מצרא- דין של בן המצר. לפי ההלכה, יש עדיפות וקדימות במכירת שדה למי שכבר יש לו שדה בשכנות, הנמצאת בגבול (מצר) השדה המדובר. עדיפות זו היא על בסיס ההנחה שלמי שיש כבר שדה בשכנות, קל יותר וזול לו יותר להחזיק את השדה החדשה, ולכן יש לו אינטרס גדול יותר בקניתה.
אריס (מונח המופיע בתוס‘)- אדם אשר מעבד שדה של משהו אחר, ומקבל בשכרו, אחוז מסוים מהיבול.
שאלות
- א. איזה סכום, נפסק שרוניא צריך לשלם לרבינא? מדוע?
ב. האם כך יש לפסוק בכל מקרה, או שכאן מדובר במקרה חריג? (רש”י ד”ה פייסיה)
- בהבנת המשפט “ארבעה לצלא, ארבעה לצללא” עלו פירושים רבים. סדר והשלם אותם בטבלה הבאה:
| הפירוש | מעמדו ותפקידו של רוניא | ארבעה לצלא | ארבעה לצללא |
| רש”י 1 | עני | ||
| רש”י 2 | רצען עני המתעסק בעורות |
||
| רש”י 3 | ארבעה כיכרות לחם צריך עבדן עני | ||
| תוס’ ד”ה ארבעה 1 | לעור קטן, צריך לתת לעבדן המעבד אותו- ארבעה זוזים, כשכר. | ||
| תוס’ שיטת ר’ אברהם. | רוניא אריס של רבינא בשדותיו |
שאלות לעיון
- לפי הסיפור הראשון, מהו הגורם המחייב את הניקף לשלם למקיף?
- כיצד מוכיח התוס’, שאכן ההלכה נפסקה כרב הונא האומר שיש לשלם “לפי מה שגדר”?
- א. מהו ההבדל המרכזי בין שלושת הפרושים אשר מביא רש”י, לפירושים המופיעים בתוס’ מבחינת הסיבה לחיוב התשלום?
- איזו שיטה מתאימה יותר לדיון בסוגית מקיף וניקף?
- כיצד תורם לסוגיתנו, הסיפור הנוסף על רבינא ורוניא?, האם ניתן לקבל ממנו תובנה לגבי כל סוגית מקיף וניקף והיחס בינהם?
בהצלחה ולימוד נעים!!
