מה זה אומר?

מרבית זמנם של תלמידים בבית הספר, כפי שהוא בנוי כיום, סובב סביב תהליכי למידה ואינטראקציה בין לומדים ומלמדים. אמי”ת מבקשים להוביל שינוי תרבותי הוליסטי הנוגע בכלל מרכיבי בית הספר, שינוי המזמן התבוננות וחשיבה מחודשת על הסדירויות והתפיסות הקיימות ונוגע בשאלות מהותיות: מה לומדים, איך לומדים, עם מי לומדים, איפה לומדים, מתי לומדים, מיהו לומד ומיהו מלמד, באיזה קצב לומדים ואיך מעריכים את הלמידה.

כל אלו יבואו לידי ביטוי במסגרת ארגון מחדש של הלמידה ביחידות לימוד משמעותיות, ארוכות והוליסטיות (יח”ל מא”ה), המתרחשות במרחב פתוח ואלטרנטיבי, ומאפשרות יישום של תפיסת אמי”ת גוגיה המבוססת על המגמות החדשות בעולם החינוך – פרסונליזציה, שימוש בטכנולוגיה כסוכן שינוי, שילוב של גישות פסיכו-פדגוגיות ומחקר נוירו-פדגוגי, ופריצת גבולות בית הספר וחיבורו למשאבי הקהילה.

איך מתכננים ומפתחים יחידות לימוד מא”ה?
המודל ההוליסטי של אמי”ת גוגיה להתחדשות פדגוגית, חינוכית וארגונית – מודל ששת המרכיבים – משמש כמצפן לשינוי בית-ספרי כולל, אך הוא יכול גם לשמש ככלי מעשי להתחדשות בזירת יחידות הלימוד. בתהליך ההתחדשות הפדגוגי אנו שואפים לעודד מעבר מבניית מערכי שיעור בודדים על ידי מורה בודד, לפיתוח יח”ל מא”ה באופן שיתופי על ידי קהילות מורים.

כל ששת המרכיבים חשובים ומרכזיים ויש לתת להם מקום כדי לתכנן את יחידות הלימוד בצורה מיטבית: זהות וערכים, אקלים ושיח, סדירויות וסביבה, תכני למידה, דרכי למידה ו-דרכי הערכה. כל אחד מהם משפיע על האחרים ומושפע מהם. אנחנו ממליצים להתחיל ממרכיב הזהות והערכים, מתוך אמונה כי בירורם של אלו, וחשיבה על המיומנויות ועל הרעיונות הגדולים אותם אנו מבקשים להקנות לתלמידים, הם תנאי בסיסי וראשוני בתהליך. עם זאת, אנו סבורים כי מכל מרכיב שממנו תבחרו להתחיל למשוך את החוט, לא תוכלו להימנע מהעמקה ופיתוח בכל חמשת המרכיבים האחרים.

ערכה ייחודית שפותחה על ידי צוות אמי”ת גוגיה בשיתוף רכזי מו”פ בית ספריים ומל”תים (מלווים לשינוי תרבותי בבתי הספר של הרשת), מאפשרת למורים להתנסות בבניית יחידות לימוד משמעותיות, ארוכות והוליסטיות, והופכת אותם לקהילה חינוכית-מקצועית לומדת ומפתחת.

בעתיד, התמקצעות המורים בתכנון ובפיתוח יחידות לימוד תאפשר להם להעביר את הידע הלאה גם אל התלמידים. אלו בתורם ילמדו כיצד לתכנן בעצמם יחידות לימוד משמעותיות ללמידה עצמאית, רלוונטית ואיכותית, באופן שיעודד אותם לקחת אחריות רבה יותר על למידתם ויחזק את תחושת המחויבות והמעורבות שלהם בלמידה (Engagement).

מורים/מנהלים באמי”ת? גם בביה”ס שלכם מפתחים יחידות לימוד מא”ה? שתפו אותנו כאן

מה לקחת בחשבון לפני שמתחילים?
  • האם בית החינוך גיבש חזון, יעדים ותוצאות מצופות, וכיצד הם יבואו לידי ביטוי ביחידות הלימוד?
  • עם מי יוצאים לדרך – אילו מורים ייקחו חלק בפיתוח? מדוע דווקא הם ואיך יורחבו המעגלים?
  • איזו תמיכה ארגונית – סדירויות, תפקידים, משאבי זמן, חללים, תקציבים – מאפשרת את תהליכי הפיתוח?
  • האם יחידות הלימוד עומדות בפני עצמן, או מיושמות ברצף לימודי המהווה חלק מתפיסה מערכתית אסטרטגית של בית החינוך?
  • האם המורים מכירים היטב את מודל ששת המרכיבים והאם עברו הכשרה מקיפה והתנסו ביצירת יחידות לימוד בעזרת ערכת המא”ה?
מהם היתרונות?
  • יחידות הלימוד הארוכות יוצרות רצף לימודי משמעותי המעודד הבנה והעמקה
  • התלמידים מתנסים בתהליכי למידה המשכיים הנשזרים לתפיסה רחבה
  • המורים מדווחים על תחושה של יצירה חדשה והנאה מהעבודה המשותפת
  • תכנון לטווח ארוך מאפשר גמישות רבה יותר בניהול הלמידה והתקדמות התלמידים בקצב אישי
  • תכנון הוליסטי מאפשר הלימה בין החזון החינוכי לתכנים ולמיומנויות הנרכשים בתהליכי הלמידה

איפה זה עובד?

ישיבת אמי”ת אלירז, פ”ת

ישיבת אמי”ת כפר גנים, פ”ת

אמי”ת חברה ומשפט, כפר בתיה

אמי”ת נגה בית שמש

אמי”ת איתן מעלה אדומים בנים

ישיבת אמי”ת נחשון, נחם