למידה פעילה

תפיסת אמי”ת גוגיה רואה את המורה כמנחה ומלווה השותף לתהליכי הלמידה של תלמידיו. השאיפה היא לעבור ללמידה חקרנית ופעילה שמווסתת בעיקר על ידי התלמידים עצמם ומוגדרת בהתאם לשני היבטיה – התהליך והתוצר.

התפיסה מקדמת שימוש בדרכי למידה התנסותיות שמעודדות למידה עצמאית ביחידים ובקבוצות, מטפחות יזמות ויצירתיות, ונותנות מקום ללמידה מותאמת אישית בהתאם לשאיפות ולכישורים של כל תלמיד ותלמידה.

אחת ממטרות ההתחדשות היא לצמצם משמעותית את התמונה הרווחת של מורה-עומד-מדבר (מע”מ) מול שורות של תלמידים פסיביים, ומקנה להם חומר בדרך של הרצאה פרונטלית. במילים שלנו: להשיג הפחתת מע”מ משמעותית בסדר היום הבית-ספרי.

ניתן לעשות זאת במגוון דרכים של למידה פעילה: קריאה, צפייה, ניהול דיון, למידת חקר, למידה באמצעות הוראה (Learning by Teaching), התנסות מעשית, למידה מתוקשבת, למידה משחקית, למידה מבוססת פרויקטים, למידה מבוססת בעיות חיים אמיתיות ועוד. בכל הדרכים הללו האקטיביות של התלמידים מחזקת את מעורבותם ואת המחויבות שלהם ללמידה (Engagement).

מורים/מנהלים באמי”ת? מיישמים למידה פעילה בביה”ס שלכם? ספרו לנו כאן

• כשאנחנו מנסים לצמצם את הזמן שבו המורים עומדים מול הכיתה ומדברים, אנחנו מכוונים לכך שהתלמידים יעברו מלמידה פסיבית ללמידה אקטיבית – עליהם לעשות משהו כדי לרכוש בעצמם את השליטה בתכנים ובמיומנויות. כשאתם מתכננים יחידת לימוד חשבו: מה התלמיד/ה עושה?
• הרצאה פרונטלית אולי התאימה לעולם הישן שבו המורות והמורים היו מקור הידע הבלעדי, אך היא פחות רלוונטית למציאות שבה הידע נגיש וזמין לכל תלמיד/ה באמצעות טלפון חכם או מחשב וחיבור לאינטרנט.
• נדרשת חשיבה מחודשת על תפקיד המורים בכיתות, שגם אם הוא כולל הרצאות קצרות מדי פעם – זו כבר לא יכולה להיות הפעילות הבלעדית שנעשית על ידם ואפילו לא הפעילות הרווחת ביותר.

• המעבר ללמידה פעילה תורם מבחינה אישית ומקצועית לא רק לרווחת התלמידים אלא גם לרווחת המורים. מורים שעושים את המעבר מהרצאות פרונטליות לשימוש בדרכי הוראה מגוונות נדרשים לגלות גמישות, יצירתיות ויכולת הסתגלות מהירה – תכונות חיוניות לכול במציאות בת-זמננו.
• מהתגובות בשטח נראה שהמעבר לא תמיד קל והוא דורש מאמץ (לפחות בהתחלה), בתכנון יחידות לימוד חדשות ובפיתוח יכולות ליווי והנחיה. אך לאחר תקופת הסתגלות מרבית המורים והתלמידים מדווחים על התרגשות וחיוניות בלמידה ואינם מעוניינים לחזור לשיטה הישנה.
• מצאנו שגיבוש המורים לקהילה חינוכית לומדת שנפגשת בסדירות קבועה בשגרה הבית-ספרית ופועלת באופן שיתופי בחשיבה, בהכנה, בפיתוח מקצועי וברפלקציה – יש בה כדי לחזק את המורים ולתרום משמעותית להצלחת התהליך.