מה זה אומר?

למידה מבוססת פרויקטים (PBL: Project Based Learning), המכונה לעיתים גם למידה מבוססת בעיה (Problem) או למידה מבוססת תוצר (Product), היא שיטת לימוד המאפשרת לתלמידים לרכוש ידע בעודם עסוקים בתרגול מיומנויות המאה ה-21, באמצעות תהליך מתמשך ומובנה הסובב סביב שאלה אותנטית ומסתיים בעיצוב תוצר המבטא את תהליך הלמידה.

באמצעות שיטה זו התלמידים שואלים שאלות משמעותיות, פותרים בעיות הנוגעות לעולם האמיתי, ומתמודדים עם אתגרים עיצוביים ויצירתיים. כדי שיוכלו להגיע להישגים הם צריכים ללמוד לעומק את הנושאים הקשורים לפרויקט, לשאול שאלות ולמצוא להן תשובות בכוחות עצמם. על מנת להציג את מה שלמדו, הם נדרשים ליצור תוצר איכותי ולהציג אותו בפני קהל. בדרך כלל מדובר בפרויקט שנעשה בעבודת צוות של קבוצה קטנה ובהנחיה של מורה אחד לפחות.

PBL צריכה להיות חווית למידה מובנית ושיטתית. אין מדובר על סיום חביב וכיפי אחרי שלומדים באופן מסורתי יחידת לימוד רגילה. PBL היא היא הלמידה וסביבה מארגנים את יחידות הלימוד.

משך הזמן הדרוש לביצוע פרויקט משתנה מפרויקט אחד למשנהו: מרבית הפרויקטים אורכים בין שניים לארבעה שבועות ואף יותר, בהנחה שהתלמידים עובדים עליהם רק חלק משעות היום. יש להקפיד שלא להאיץ פרויקט, ולהקצות לו מספיק זמן כך שניתן יהיה לכלול בו את כל המרכיבים החיוניים.

ללמידה בשיטה זו יש שלבים מובנים ומוגדרים: כל פרויקט מתחיל באירוע השקה (Entry Event), ממשיך בשאלה מנחה (Driving Question) ומסתיים בהצגת התוצר לקהל (Public Audience Presentation).

מורים/מנהלים באמי”ת? משלבים PBL בביה”ס שלכם? ספרו לנו כאן

מה לקחת בחשבון לפני שמתחילים?
  • על המורים לתכנן פרויקטים המתמקדים בידע חשוב ובמושגים מהותיים לנושא.
  • על התלמידים למצוא שהתוכן משמעותי ורלוונטי לחייהם ולתחומי העניין שלהם.
  • כדאי לעורר את הצורך של התלמידים לדעת, על ידי השקת פרויקט באמצעות אירוע פתיחה (Entry Event) שיסקרן אותם ויגרום להם לשאול שאלות: הקרנת סרטון, דיון מעניין, הרצאת אורח, טיול וכדומה.
  • בהעדר שאלת חקר מוצלחת, התלמידים לא יוכלו להבין לשם מה הם עושים את הפרויקט.
  • ככל שיש יותר מקום לביטוי אישי במסגרת אפשרויות הבחירה המוצעות לתלמידים, הפרויקט יהיה טוב יותר.
  • פרויקט מוצלח אמור לתת לתלמידים הזדמנות לרכוש מיומנויות כגון שיתוף פעולה, תקשורת, חשיבה ביקורתית, פתרון בעיות ושימוש בטכנולוגיה.
  • תלמידים נוטים לחשוב שפרויקט הוא בעל משמעות רבה יותר אם הם מתבקשים לעשות חקר אמיתי ולא רק למצוא מידע בספרים או באתרי אינטרנט ולהציג אותו על גבי פוסטר.
  • בחקר אמיתי, התלמידים עוקבים אחרי שובל שמתחיל בשאלות שלהם עצמם, מחפשים משאבים, מעלים רעיונות לבדיקה ומגיעים למסקנות. כך נולדת חדשנות: מתן תשובה חדשה לשאלה, פיתוח מוצר חדש או מציאת פתרון חדש לבעיה.
  • קבלת משוב היא חלק חשוב מתהליך העבודה על הפרויקט. מומלץ לדאוג לכך שמומחים רלוונטיים או חונכים בוגרים ייתנו משוב על התקדמות הפרויקט במספר הזדמנויות במהלך העבודה, כמו גם על התוצרים הסופיים.
מהם היתרונות?
  • תלמידים שלומדים בשיטת ה-PBL, לא רק “מכסים את החומר” אלא עוסקים בפתרון בעיות, ביצירה, במיקום הידע הנרכש בהקשר רחב, בהפנמת הנלמד כתוצאה מהלמידה האקטיבית וברכישת מיומנויות.
  • בפרויקט טוב, התלמידים חשים שהם עושים משהו משמעותי: הם עובדים על משימה אותנטית, חוקרים נושאים שרלוונטיים לחייהם ועומדים בקשר עם מבוגרים וארגונים בקהילה.
  • למידה מבוססת פרויקטים משנה את תרבות השיח והלמידה בכיתה: היא מעריכה העלאת השערות, התנסות פעילה ופתיחוּת לרעיונות מקוריים ולנקודות מבט חדשות.
  • התלמידים לומדים שהניסיונות הראשונים לא מסתיימים בתוצר באיכות גבוהה, ושתיקון תכוף הוא לגיטימי והכרחי. למידה מבוססת פרויקטים מאפשרת להם להיכשל בסביבה תומכת ובטוחה, ללמוד מהכישלונות ולעשות ניסיונות חוזרים ונשנים לשיפור התוצר.
  • כאשר תלמידים מציגים את עבודתם בפני קהל רחב, אכפת להם יותר שאיכות התוצר תהיה גבוהה.
  • מחקרים מראים שלמידה מבוססת פרויקטים מעלה את המוטיבציה של התלמידים ואת מעורבותם בתהליכי הלמידה ומאפשרת להם להביא לידי ביטוי כישורים מגוונים שאינם דווקא אקדמיים-עיוניים.

איפה זה עובד?

אמי”ת

אמי”ת

אמי”ת

אמי”ת

אמי”ת