כחלק מדיוני הפורום הכלכלי העולמי שהתכנס בדאבוס בסוף ינואר 2018, פורסם גילוי דעת מעניין: המנכ”לים של החברות הבינלאומיות איקאה, לגו, יוניליבר ו-נשיונל גיאוגרפיק קראו לקובעי המדיניות בעולם להכיר בכך שמשחק הוא למידה לכל דבר. המנכ”לים הכריזו על הקמת קואליציה שתפעל להחזרת המשחק לסדר יומם של ילדים בכל העולם תחת הכותרת – תנו לילדים להיות ילדים!
הקריאה הזו להחזיר את המשחק ואת חוויית הילדות לסדר היום, אינה חדשה. במאמר שפורסם ב-2010 הצביע הפסיכולוג פיטר גריי על שתי מגמות שלדעתו משפיעות על עלייה במצוקות נפשיות בקרב צעירים: 1. ירידה בתחושה שיש להם שליטה בגורלם. 2. מעבר החברה לתפקוד בהתאם למטרות חיצוניות במקום פנימיות (הכנסה גבוהה, מעמד, מראה חיצוני).
גריי טוען ששתי המגמות הללו מושפעות מהירידה בהזדמנויות למשחק חופשי מגיל צעיר לטובת פעילויות בית-ספריות (Schooling) שכבשו לא רק את בית הספר עצמו אלא גם את מרחבי הפעילות של ילדים מחוצה לו.
במשחק ילדים לומדים לפתור בעיות בעצמם, לשלוט בחייהם ולהתמחות במה שמעניין אותם. למשחק יש מטרות פנימיות והוא נשלט על ידי השחקנים עצמם ולא על ידי מישהו חיצוני: הוא מלמד ילדים שיש להם שליטה בחייהם ומחזק את תחושת המסוגלות. מניעת המשחק החופשי בגיל צעיר, טוען גריי, פוגעת לא רק באושר ובהנאה בטווח המיידי אלא גם בתחושת המסוגלות לטווח הארוך.
כאשר אנחנו באמי”ת מדברים על מעבר ללמידה התנסותית פעילה, הפחתת מע”מ (מורה-עומד-מדבר) והפיכת הלומד ללומד עצמאי ואקטיבי, הגישה הזו הקוראת לשלב משחק בלמידה משתלבת היטב ביעדים שהצבנו לעצמנו.
גם החוקר מיטשל רזניק ממעבדת המדיה של MIT מוטרד מירידת קרנו של המשחק. בספר בשם Lifelong Kindergarden (גן ילדים לאורך החיים) שיצא לאור לאחרונה בארצות הברית (2017), הוא מציע לעודד את היצירתיות בלמידה באמצעות מודל של ארבעה P’s: פרויקטים (Projects), תשוקה (Passion), עמיתים (Peers) ו-משחק (Play). רזניק טוען שכדי לטפח תפיסה של למידה לאורך החיים, עלינו להוסיף ולחוות את העולם בכלים דומים לאלו שבהם השתמשנו בגן הילדים: להתנסות מעשית בדברים שמעניינים אותנו, לעבוד בשותפות עם חברים וכמובן – לשחק!
בקורס מקוון שפותח במעבדה, מנסים אנשיה ללמד למידה יצירתית (Learning Creative Learning), ומזמינים את המשתתפים בקורס ליצור פעילויות משחקיות שונות בעצמם ולשתף אותן עם הקהילה הלומדת.
כאן אנחנו כבר עוברים לדבר על משחק מסוג אחר – לא כדורגל בשכונה או טיפוס על מתקנים בגן הציבורי, אלא יצירה ומשחק באמצעות מחשב. בשנים האחרונות נעשים מחקרים שמראים כי משחקי מחשב משפרים מיומנויות שונות כגון עבודת צוות, שיתוף פעולה, גמישות מחשבתית, פתרון בעיות ואפילו תורמים לפיתוח כישורים חברתיים ורגשיים.
משחק הוא גם דרך נהדרת לשלב הנאה בלמידה ולהתחבר לעולמם של התלמידים. מורים ברשת אמי”ת החלו לשלב משחקים בשיעוריהם כמו שאפשר לראות למשל בסרטון הזה, המראה כיצד משלבים משחקי מחשב ויצירה של משחקי לוח בשיעור תנ”ך בבית ספר אמי”ת מודיעין בנים:
[embedyt] https://www.youtube.com/watch?v=C9MKBl5WMts[/embedyt]ובסרטון הבא אפשר לראות כיצד יצירת משחקים שימשה כחלופת הערכה בלמידה רב-תחומית בשילוב מקצועות תורה-נביא-היסטוריה בשכבה ז’ באולפנת אמי”ת אוריה בבאר שבע:
[embedyt] https://www.youtube.com/watch?v=KUFRxhCe2Cs[/embedyt]רוצים ללמוד עוד על משחק ולמידה?
- משחקים היסטוריה (רבקה סנדיק, מורה ברשת אמי”ת)
- בין השורות – עיתון מקוון מבית לב לדעת: מאמרים שונים על שילוב משחק בלמידה
- סקירה מקיפה בעברית על משחקי מחשב בלמידה (עמי סלנט)
- הרצאת TED באנגלית – איך ללמד שפה בעזרת משחק מיינקראפט (Learning by Doing)
- כיצד עולם הגיימינג תורם למוכנות ילדינו לעולם העבודה העתידי (נירית כהן, גלובס)
(Photo by Markus Spiske on Unsplash)
