השם “קמה” נולד כראשי התיבות של שלושת התחומים שהמדרשייה עומדת עליהם – קהילה (חברה), מדע (תרבות עולם), הלכה (תורת חיים). המדרשייה מהווה כיום מוקד התעניינות ולימוד עבור בתי”ס רבים המחפשים כיוונים חדשים בחינוך, וזאת בשל הגישה הייחודית שפותחה בה הממוקדת בלמידה מתוך אחריות אישית והנעה פנימית. ההנחה הבסיסית היא שככל שתוצע לתלמידות בחירה רבה יותר, כך הן ייקחו אחריות רבה יותר על הלמידה.
השאיפה היא שהתלמידה תבנה את זהותה מתוך לימוד עצמי המוּנע מסקרנות ושיח: כל תלמידה תעצב לעצמה מערכת אחרת, שונה משל חברותיה, שתתאים לה ושתהיה מחויבת אליה; זאת מתוך הכּרה בשונות של כל תלמידה ותלמידה. חזון המדרשייה הוא לאפשר מרחב לימודי בו כל פרט יכול להתקדם ולהגיע למיצוי עצמי, תוך חיבור והדדיות עם כל השותפים לו. מערכת החינוך בירוחם היא מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית, ובמסדרונותיה של מדרשיית קמה אפשר למצוא אוכלוסיות מכל הקשת הדתית, הסוציואקונומית והעדתית. חיבורים אלו הם המפתח להתפתחות האישית של כל תלמידה.
מדרשיית קמה הינה בי”ס שש שנתי הכולל חטיבת ביניים ותיכון. העשייה בביה”ס נחלקת לשלושה בתים דו-גילאיים:
- כיתות ז-ח: גיבוש. בשנים אלו התלמידות מגיעות מביה”ס היסודי, מכירות סביבת לימוד חדשה ומסגלות מיומנויות והרגלי למידה. בשלב זה יש דגש על בניית זהות אישית ועל חיבור עם כלל הקהילה החינוכית הלומדת.
- כיתות ט-י: בחירה וחיבור. בשלב זה הלמידה העצמית, למידת החקר ובחירת אופן הלימוד יאפשרו לתלמידה להתפתח לקראת מיצוי יכולותיה. שילוב בינתחומי, מגוון דרכי לימוד, ושילוב תוכניות חברתיות וסיורים מאפשרים חיבור נוסף בין כלל הקהילות הלומדות.
- כיתות יא-יב: בגרות (תרתי משמע). עבודה מואצת סביב תעודת בגרות איכותית ומותאמת אישית. חינוך ערכי ו”הכנה לחיים”.
בכל בית דו-גילאי יש רכזת בית ומלווה רגשית. הצוות החינוכי מוביל את הבתים ביחס של אחד לעשר, כלומר: בוגר משמעותי אחד לכל עשר תלמידות. על מנת לתת לתלמידות את הכלים להתמיד בלמידה ולצמוח מתהליכי השינוי, לכל שכבת גיל יש צוות חינוך הכולל מחנכת וצוות חינוכאיות – מורות מתוך הצוות המקצועי, אשר מעוניינות להעמיק את הקשר האישי עם התלמידות מעבר להוראה המקצועית. החינוכאיות פוגשות את התלמידות שלהן במעגלי שיח בתחילת כל שבוע, ומלוות אותן לווי אישי. שינוי מבני זה משייך את המורות המקצועיות לביה”ס ומגביר את מעורבותן בחיי היומיום שלו.
השראה בנוסח קמה
מה הופך את מדרשיית קמה למודל השראה לבתי”ס שרוצים לחולל שינוי? נדמה שאפשר להצביע על ארבעה מאפיינים מרכזיים: יסוד הבחירה כמהות, צוות המורים כקהילה חינוכית לומדת, הליווי האישי, ושבירת המסגרת של שיעור בן 45 דקות.
בחירה כמהות: “אין אדם למד אלא ממקום שליבו חפץ”
הבחירה עומדת בראש ובראשונה בפני צוות המורים: כל מורה רשאי/ת לבחור את התכנים עליהם ירצו לתת את הדגש, ולבחור תחום הוראה שקרוב לליבם ומתאים לאופי קבוצת התלמידות.
לתלמידות מזומנת בחירה במגוון צמתים במהלך יום הלימודים, כגון בשעת בית מדרש – שעת בחירה מעולם הקודש במגוון נושאים ממזרח וממערב ובמגוון דרכים (חברותות או חבורות); היא שזורה בלימודי הליבה – בהם מורים מקבילים מלמדים תוך מתן הזדמנות לבחירה ברמת לימוד (מוגבר/בסיס), בסגנון שונה (נושאי חתך/סוגות, אינטליגנציות מרובות, מתמטית/הומנית), והתלמידות בוחרות בצורת הלימוד המועדפת עליהן. בחירה מתאפשרת גם בסגנון התפילה המשלבת מזרח ומערב: תפילה בניגון; תפילה בליווי שירה ונגינה; תפילה בעיון; תפילה דוממת ולימוד מקדים/סוגר. העצמת יסוד הבחירה נובע מהאמונה כי הבחירה מאפשרת הגשמת נטיות לב של תלמידות, ומגבירה את המוטיבציה ואת חדוות ההשתתפות.
חדר מורים לומד: פותחים שבוע בלמידה משותפת
לביה”ס יש מנגנון מסודר של הכשרה ולמידה מתמשכת, המתקיימות מדי יום ראשון בין השעות 10:30-8:00 (התלמידות מתחילות את שבוע הלימודים בשעה 10:45). השעות הללו בבוקר יום ראשון מוקדשות ללמידה של צוות המורים, לעבודה משותפת ולמפגש. עיקר הלמידה מתבצעת כאשר מורים ותיקים ומנוסים מתוך הצוות מנחים ומדריכים את המורים החדשים ובלמידת עמיתים. באופן כזה הופך צוות המורים לקהילה מקצועית לומדת הפועלת באופן שיתופי.
היבט נוסף של הפיכת המורים לקהילה חינוכית לומדת (קח”ל) הוא צוות המו”פ: בבית הספר הוקם מרכז להכנת חומרי הוראה מותאמים לקהילת ביה”ס. צוות המו”פ מורכב מאנשי תוכן, מומחים מהתחום הרגשי ומומחים מתחום המחשוב, והוא מקיים קשר רציף עם צוותי מו”פ בבתי”ס אחרים, עם צוות המו”פ הרשתי (גוגיה) ועם גופים נוספים, כדי לגוון ולהעשיר את מקורותיו. מושם דגש על פיתוח של תחומי דעת מחוללי זהות (היסטוריה, ספרות ומחשבת ישראל) ועל למידה של דרכי פעולה חדשות כדוגמת שיטות הוראה בכיתה הטרוגנית, הוראה בשניים ושיטות של הוראה פרטנית.
ליווי אישי
כל תלמידה במדרשה מנהלת יומן שנתי המלווה את התהליך האישי אותו היא עוברת. היומן מציע כלים מעשיים להתבוננות לצד תיעוד אישי, להצבת מטרות ולבחינת תהליך הבנייה האישית לאורך השנה; היומן מציע לתלמידות לענות על סדרת שאלות (אילו ערכים מנחים אותי? איך הייתי רוצה לראות את עצמי? מהן החוזקות שלי? מהן המטרות שאני מציבה לעצמי השנה?).
עוגני ליווי וקשר נוספים: פותחים שבוע – בתחילת יום הלימודים ביום ראשון מתקיים מפגש שבועי של קבוצת תלמידות עם המחנכת או עם אחת החינוכאיות שמטרתו לייצר דיאלוג שאינו מוכתב על ידי תוכנית לימודים רשמית. תכלית המפגש הוא תחזוקה מתמדת של הקשר בין התלמידה וסביבתה ובין פרטים שונים בקהילת ביה”ס. כמו כן מתקיים מערך שיחות אישיות במסגרת שעות פרטניות, שותפות צוות המורים המקצועיים בפעילויות חברתיות מחוץ לביה”ס (טיולים, סיורים), ושעת מחנכת לאיסוף השבוע ולסיכומו בשיח עם הכיתה.
שבירת סדירויות: חציָ”מים
שינוי סדירויות הלמידה הופך את מערכת השעות מהגורם המגביל ביותר בסדר היום הבית-ספרי לגורם שמביא לשינוי המעשי הגדול ביותר ומאפשר למידה משמעותית המחליפה את דגם ההוראה המסורתי של העברת ידע מאחד (לרוב המורה) לשני (התלמיד). הדגם המיושם בקמה הוא התנהלות במערכת של חציָ”מים (חצאי ימים): יחידות לימוד באורך של שלושה-ארבעה שיעורים (שעתיים ורבע-שלוש שעות). מעבר זה מחייב גיוון בדרכי הלמידה, צמצום משמעותי של השיעורים הפרונטליים, ומעבר לעבודה מעשית פעילה בלמידה אישית, בחברותות או בקבוצות – בהתאמה לתכנים. ביחידות זמן ארוכות אלו ניתן לאפשר בקלות יתר עיסוק בפתרון בעיות, תרגול, מיומנויות מסדר חשיבה גבוה ומיסוד דרכי הערכה חלופיות. השינוי מחייב את המורים לצאת מאזור הנוחות שלהם, ולעבור מתפקיד של מורה לתפקיד של מנחה, מלווה או מאמן. במסגרת החצי”מים מחליטה הקבוצה הלומדת והמורה על הפסקות התואמות את רצף הלמידה, זאת בניגוד לקיים במבנה המסורתי של 45 דקות לשיעור, אשר בו השיעור מסתיים באופן שרירותי בהישמע הצלצול, ללא קשר למהלך הלמידה באותו רגע. במסגרת המעבר ללמידה בחצי”מים יש שאיפה לעבודה משותפת של שתי מורות לפחות ולחיבורים בין-תחומיים. נמצא כי המעבר מגביר הן את רמת המוכנוּת של המורים לשיעור והן את רמת המעורבות והשותפות של התלמידות בזמן השיעור (אם כי לא תמיד לשביעות רצונן).
לאתר מדרשיית אמי”ת קמה בירוחם
למאמר המספר את סיפור ההקמה של קמה
ששת המרכיבים במודל אמי”ת קמה
- זהות וערכים: הבניית קבוצה ערכית שביכולתה להשפיע על החברה שבה אנו חיים; העמקת התפיסה היהודית הדתית בצורה חווייתית ומושכת את הלב; הבניית זהות אישית תוך מתן לגיטימציה לשונות ולמגוון; פיתוח מנהיגות נשית המעצימה יכולות ייחודיות; בניית קשר אישי עם כל בת ובית, תוך העצמת ערכי ומנהגי כל משפחה.
- סדירויות וסביבה: כל מקצוע נלמד רק פעם בשבוע; למידה רב-גילית באשכולות, בבית המדרש ובמקצועות נוספים, מאפשרת לתלמידה בחירה מה ללמוד, עם מי, באיזו מידת העמקה ובאיזו רמה; חציָ”מים: יחידת זמן ארוכה של 3 שעות לימוד לכל מקצוע. בימי ראשון הלימודים מתחילים מאוחר ובבוקר נפגשים המורים לשעתיים לימוד: שעה בפדגוגיה ושעה בתכנים חינוכיים ערכיים. אווירה של בית: פינות זולה, הריהוט בכיתות לא סטנדרטי, צבעים חמים.
- אקלים ושיח: כל כיתה מחולקת לשלוש קבוצות קטנות של 10-8 תלמידות, וכל קבוצה נפגשת עם החינוכאית שלה אחת לשבוע. החינוכאיות מעורבות בנעשה בכיתה, משתתפות בטיולים וכדומה. תפילה – בחירה בין תפילה בעיון (לימוד לפני ואחרי התפילה) לתפילה בשירה (שירה לפני ובמהלך התפילה).
- דרכי למידה: החצי”מים שינו את צורת הלמידה, כיוון שאי אפשר ללמד פרונטלית במשך שלוש שעות. שילוב של עשייה, חשיבה, שאילת שאלות, חקר ומתודות נוספות; רמה לימודית גבוהה, פיתוח מיומנויות, לימוד בחברותות ו”תורה לשמה”.
- תכני למידה: החצי”מים הובילו לפיתוח נושא מרכזי, רעיון גדול שעומד במרכז כל חצי”יום או מספר חצי”מים ברצף. עבודה בצוות שכבתי: תמ”ה – תושב”ע, מחשבת והלכה בלימוד אינטר-דיסציפלינרי; אשכולות – בחירה בין אפשרויות שונות באשכולות ספורט ואומנויות; אשכול קודש; בית מדרש דו-שכבתי, לימוד לשמה בלי מבחנים. בחירה בין פרשת שבוע, מידות, גמרא, אגרות ועוד – מורים מלמדים מה שאוהבים. פיתוח תוכניות לימודים ייחודיות, רב-תחומיות ויצירתיות: מעיינות – תוכנית אחה”צ לבנות המעוניינות להעמיק בקודש (בנות י”ב מנחות, לינה בביה”ס); פסגות – תוכנית אחה”צ לבנות המעוניינות בהעשרה בתחומים כגון כדורסל, כימיה, שעות תגבור ועוד.
- דרכי הערכה: הערכה חלופית לצד מבחנים רגילים.
סרטון על תוכניות הלימוד הרב-תחומיות הייחודיות שפותחו בקמה:
[embedyt] https://www.youtube.com/watch?v=P7bMqBZud60[/embedyt]
